Quantcast
Channel: ערב רב Erev Rav
Viewing all 4030 articles
Browse latest View live

Statue

$
0
0
Statue, Animated gif, Acrylic and spray on canvas paper with video, 24x25 cm (image) 550x413 pixel (gif) Study for Prologue/Epilogue, 2015

Statue, Animated gif, Acrylic and spray on canvas paper with video, 24×25 cm (image) 550×413 pixel (gif) Study for Prologue/Epilogue, 2015

 

 

רועי אפרת |gif 31 | פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”. אוצרת: יעל רביד

 

gif 31 הוא פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”, שבמהלכו אסף רועי אפרת פרטים מסקיצות, עבודות שלמות ומיצגים וערך אותם לקובצי גיפ המשלבים תיעוד, אנימציה, כוריאוגרפיה וציור. הפרטים מורכבים משבלונות שלוקטו מעיתוני דפוס וממאגרי מידע שונים וכן מן המרחב האינטרנטי, והם מתעדים סיטואציות שגרתיות של מצבים משפחתיים, מין ואלימות.

 

www.royefrat.com

הפוסט Statue הופיע ראשון בערב רב Erev Rav


אשה, מצלמה, סכין

$
0
0

מים ניתזים ברכות על גוף נערה במקלחת חשופה בחוף הים של תל-אביב. היא עוטה ביקיני קטן בצבע תכלת, תנועותיה אטיות, פניה קרובות אלינו. היא גומעת מים. הסצינה מתחלפת ומתחיל סיפור אחר, אף הוא בחוף הים של תל-אביב. שמלתה הלבנה מתנופפת ברוח, היא מדלגת הלאה, רחוק, מציצה לרגע לאחור במבט מתגרה, מחייכת. המצלמה אוהבת אותה. הוא מתקרב אליה בגוף יציב ובמבט בוטח ורץ לכיוון המצלמה, כלומר אליה, אל האהובה שמשחקת איתו תופסת. אנחנו יודעים לאן יתפתח הסיפור הזה, לכן המספר קוטע אותו בנקודה זו לסיפור אחר: גן קקטוסים בפארק הירקון. היא לובשת שמלה קצרצרה לבנה עם עיגולים שחורים קטנים. מאחוריה שדרה עבותה של קקטוסים גבוהים המזדקרים אל-על. הוא נמצא שם בגן, מאחוריו סוקולנטים נמוכי קומה ושביל מאבנים קטנות שבו יוכל למצוא את דרכו בקלות. שניהם מבודדים בתוך הפריים, כלואים בו, אף פעם לא נמצאים בו יחד. הם צעירים ועושים אהבה עם המצלמה בצבעים רוויים וזוהרים, בשקט ובהילוך אטי, על הקיר הגדול של דיזנגוף סנטר, כשפינת קינג ג’ורג’ היא פסקול סואן וכאוטי. במקום הזה במרכז תל-אביב, אין צורך יותר לאהוב אדם אחר שהוא לא “אני”.

בעשור השני של שנות האלפיים המצלמה אינה חושקת רק באשה כמושא בלעדי, היא חושקת בגבר במידה שווה. כללי המבט מוכלים גם עליו. הוא והיא, שניהם מנהלים סיפור אהבה נפרד ופרטי עם המצלמה. גם הוא וגם היא מכוננים עצמם דרכה. בשונה משנות ה-70 של המאה ה-20, אז גבר עמד מאחורי עינית המצלמה והביט דרכה, היום עומדת מאחורי העינית מכונה פוליסקסואלית שאינה בוחלת בדבר וניזונה משכלול נתונים וסקרים המנפקים עבורה לקוחות פוטנציאליים של חברת קסטרו. המצלמה אינה עוד גורם מתווך, אלא מושא תשוקה פטישיסטי שהמצולמים נוהים אחריו ומפלרטטים איתו. זהו סיפור אהבה עם מכשיר עינוגים רוטט בכיס מכנסינו. אגב כך מתרחש אקט החפצתו של הגוף.

מלכי טסלר, קולאז׳ גוף (פרט מוידאו)

מלכי טסלר, קולאז׳ גוף (פרט מוידאו)

בדרום תל-אביב, בגלריה רוזנפלד שבקריית-המלאכה, מול עבודת הווידיאו של מלכי טסלר, “קולאז’ גוף” (נעילה: 30.7.16), הצבעים עכורים-דהויים עד כדי כך שנדמה כי ריחות האבק והיושן שדבקו בתריסים, בארון הבגדים, בשטיח הפרסי ובספה הסגלגלה-שחורה משנות ה-80 של המאה הקודמת מגיעים עד לאפם של הצופים.

גופה של טסלר ממלא את הפריים מקוטע ושסוע. הצילום גרפי, אך טסלר לוקחת את המטפורה למקום המילולי. למרות לבדותו בפריים, הגוף מקיים תמיד מפגש בין שני גופים: ירך נחבטת בירך, ברך פוגשת פטמה. כך נוצרת תחושה שלא קיים דבר מחוץ לפריים. מלכי בונה מערך גיאומטרי ופריים סימטרי: צינור ביוב ביתי הופך לפאלוס שמשמש כלי קיבול ויזואלי למדבקות עגולות בשחור-לבן ו”צבע גוף”.

במאמר מוסגר: מדבקות לפטמות, יש מוצר צריכה כזה. הוא נועד להסתיר פטמות זקורות מתחת לחזייה. בטלוויזיה מסתירים שדיים חשופים בשני עיגולים או איקסים המכסים על הפטמות. הגדרת הפטמה (ובכלל הגוף הנשי) בתרבות ההמונים כמוקד אסור ומסוכן היא צבועה, ועל כך יש להרבות לכתוב. בינתיים רק אכתוב שקוד השתיקה שבצפייה בפורנוגרפיה הוא המסוכן, ובפטמות אין סכנה. הן מקור לעונג והזנה.

טסלר לוקחת את האייקון הצנזוריאלי ויוצרת מערך הסוואות לאזור הנחשק. היא יוצרת תבניות ומנתבת דרכן את מבט הצופים למחשבות על תבניות ויזואליות של המוח: האם כל עיגול הוא ציצי? האם כל אנחה ודפיקה עולות ממעשה מיני ולא ממכון כושר למשל? מה הבדל בין פטמה ומדבקה?

מלכי טסלר, קולאז׳ גוף (פרט מוידאו)

מלכי טסלר, קולאז׳ גוף (פרט מוידאו)

בעבודתה פורצת הדרך “Semiotics of The Kitchen” מ-1975, מציגה מרתה רוסלר בפני המצלמה אביזרים וכלי מטבח שונים לפי סדר אלפביתי. המצלמה שלה היא כלי משחרר, שמוציא את האמת לאור דרך סבטקסט ויזואלי. מה שנראה תחילה כתוכנית בישול סמי-סטנדרטית הופך להיות הצגת תכלית של שימושים המערערים על התפקוד הנורמטיבי של אשה במטבח.

בזמן שרוסלר יצרה את הווידיאו החלוצי, כלי המטבח עוצבו על-ידי גברים עבור נשים. עיצוב הכלים עיצב גם את פעולת הגוף של עקרת הבית. כל כלי נועד לשימוש שונה במקצת והצריך תנועה אחרת, אך לא היה בתנועות אתגר פיזי היוצא מגבולות הגוף; יש לעמוד ולערבב, להקציף, לחתוך. הפעולות כולן נעשות בעמידה, והגוף נע בתווך מוגבל. רוסלר הראתה באמצעות דוקרן קרח, סכין, מזלג ומצקת כיצד הכלים הבלתי מזיקים האלו יכולים להפוך לכלי משחית (בשנתיים האחרונות ניכרת תנועה של נשים ונערות פלסטיניות היוצאות מביתן כשבידן סכין מטבח המיועדת לחיילים חמושים במדים. הן לבטח יודעות שלעולם לא ישובו הביתה, ויש בפעולה הסימבולית שלהן הליכה מודעת אל המוות. את הסכנה העצומה שחשים חיילים, על פחדם הקמאי מפני אשה אחת האוחזת בסכין מטבח ברחובות פרוצים, לא אוכל להבין).

אצל טסלר המצלמה היא הכלי הממשמע ולא המשחרר. הגוף משתרך על פני כל חלקי הבית ועליבות ניכרת בכל, גם הצילום על גווניו התכולים. שולי הפריים מגלים דירה תל-אביבית מוזנחת. הגוף הקטוע נשזר בווידיאו כדוגמה פרקטלית, כך שהאחד מייצג אינסוף גופים שנעים בתבנית במקביל מול המצלמה; הם מתחככים, נחבטים ונאנחים. הפריים הוא הצגת תכלית של הפעולה הטכנית, מערכת סגורה לעינוג עצמי, כלי משחק בודד נטול סיכונים כביכול.

הווידיאו של טסלר הוא המבט שאחרי ההחפצה הפטישיסטית. יש בו מחשבה עצובה ומתוחכמת. הוא סיפור הגוף שאינו נשלט יותר על-ידי קריטריוני המבנה הסטרוקטורלי של פרויד, אלא הופך להיות האורגניזם של המכונה, חלק מהמכניזם התאי של הפריים.

מלכי טסלר – קולאז׳ גוף
גלריה רוזנפלד
נעילה: 30.7.16

הפוסט אשה, מצלמה, סכין הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

המדריך, 21–27 ביולי 2016

$
0
0

* גרסת בטא
** המדריך נוצר בשיתוף עם המדור “גלריה” בעיתון “הארץ

***

נפתחות

יום חמישי (21.7)

  • פיינברג פרוג’קטס. תל-אביב (המפעל 3). במסגרת המיזם “המפעל 3” תיפתח הערב התערוכה של הצלם והמעצב טדי כהן, “TLV”.
  • בית האמנים. תל-אביב (אלחריזי 9). התערוכה הקבוצתית “הסיפור שלה”. אוצרות: רות מרקוס ורותי חינסקי-אמיתי; תערוכתו של עמוס רוג’ר, “שתיקה”. אוצר: אריה ברקוביץ; תערוכתה של גלי טימן, “It Was A Stormy And Dark Night”; “שורשי אוויר” של רינת יצחק. אוצר: אריה ברקוביץ; מוטי סייר עם “פריחה מחודשת”. אוצר: אריה ברקוביץ; התערוכה הקבוצתית “קריאות”. אוצרת: ורדה גינוסר; מירב צור עם התערוכה “Story&History”. אוצרת: רבקה בקלש; טלי אשכול ותערוכתה “הזכוכית שבינינו”. אוצרת: איריס נדל; והתערוכה “Wings” של שרה לוין.
  • גלריה אלפרד. תל-אביב (סמטת שלוש 5). בוריס ומרים יוחבץ, אב ובת, יציגו בתערוכה “הומנואיד”, שתיפתח הערב. ציורים בגדלים משתנים, בטכניקה של גואש ואקריליק, ולצדם מיצב שיורכב מפסלים קטנים.
  • המקלט לאמנות. ירושלים (יהודה המכבי 7). המקלט לאמנות, גלריה יחידאית בשכונה חרדית, שהוקמה על-ידי חוזרים בתשובה, מארחת את התערוכה “לחרוט ברוח”, עם יצירות חדשות של האמן ישראל פלדמן, בוגר הבוז’אר בפריז, שמצייר בסטודיו בגליל. אוצרת: נעה לאה כהן.
מתוך "לחרוט ברוח", תערוכתו של ישראל פלדמן, המקלט לאמנות, ירושלים (יהודה המכבי 7)

מתוך “לחרוט ברוח”, תערוכתו של ישראל פלדמן, המקלט לאמנות, ירושלים (יהודה המכבי 7)

יום שישי (22.7)

  • גלריה גבעון. תל-אביב (גורדון 35). גבי קריכלי, גבי קלזמר, אבי סבח ואמנים אחרים יציגו בתערוכה “קיץ 2016”, שתיפתח בשישי.

יום שבת (23.7)

  • מוזיאון חיפה לאמנות. חיפה (שבתאי לוי 26). בערב ייפתח אשכול תערוכות תחת הכותרת “פוסט-פוסטמודרניזם – אוטופיה”, באוצרות סבטלנה ריינגולד: התערוכה “ירושלים של מעלה” בהשתתפות רן סלוין, לילך שטיאט, תמיר שר ועוד; תערוכה של ליאורה לאור, הכוללת עבודות מן הסדרות Wanderland”” ו”Pilgr/Image”; המיצב “ירושלים האוטופית שלי” של לילך שטיאט; התערוכה הקבוצתית “קרוב להפליא ורועש להחריד”, בהשתתפות גליה גור-זאב, יוסף ז’וזף דדון, באס יאן-אדר ועוד; התערוכה הקבוצתית “בתנודה” בהשתתפות מיכל בקי, גיורא ברגל, טליה קינן ועוד. אוצרת: רויטל סילברמן-גרין; התערוכה “מודרניזם ישראלי משנות ה-70 מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות”; המיצב “עשרימון” של אילת כרמי ומירב הימן; התערוכה הקבוצתית “דמיין שאין מדינות… דמיין עולם ללא רכוש…”, בהשתתפות ניבי אלרואי, מרתה ריגר, ליהי תורג’מן ועוד; התערוכה רבת המשתתפים “הכמיהה למיתוס”. אוצרת: לימור אלפרן-זרד; תערוכת היחיד של רן סלוין, “עולם 5, ורסיה 2”; התערוכה “מקומו של אדם” של אלי שמיר; “ריח בראשית 2056” של בני אפרת; וכן המיצב של טלי נבון, “Forward”.

***

נסגרות

  • גורדון: שרון פוליאקין, “מחר-אתמול”. עד 23.7.
  • הקיבוץ: יעל בלבן, “פט”. עד 23.7.
  • Raw Art: להלי פרילינג, “סירנה”. עד 23.7.
  • ארטפורט: “הלשכה להנפקת מסמכי אמינות”. עד 28.7.
  • גם גלריה: יעל פנחס-לופיאן, “שערות”. עד 23.7.
  • מרכז אדמונד דה-רוטשילד: סנדי פלמן, “אסתטיקה מחוץ לחוק”; ג’ונתן מאי, “Desert Ink”. עד 22.7.
  • מוזיאון אילנה גור: “רוח המקום”. תערוכה קבוצתית. עד 28.7.
  • מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן: נתן טל, “אסיף”; שלומית לביא, “אנשים אחים”. עד 30.7.

***

אירועים

  • באר-שבע: סיורי גלריות בעיר העתיקה. ו’, 22.7, 8:30. הרשמה מראש בטל’ 08-6464980.
  • גלריה בנימין: שיח גלריה בתערוכה “(לא) עוברות מסך / Blockage”. ו’, 22.7, 11:00.
  • מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן: שיח גלריה וסיור מודרך בתערוכה של שלומית לביא, “אנשים אחים”. שבת, 30.7, 11:00.
  • מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית: סיור מודרך בתערוכות. מדי שבת, 12:00; “DADA 100”. ערב של מיצגים, מפגשים, מופעים וסאונד לציון מאה שנה לתנועת הדאדא. שבת, 23.7, 19:00.
  • סדנאות האמנים: מפגש אמנית בתערוכה של הילה לביב, “ספר ליום גשום”. שבת, 23.7, 12:00.
  • פריסקופ: שיח גלריה בתערוכה של נעמה בנזימן, “מי שעומדת מלפני מאחורי ומצדדי”. שבת, 23.7, 12:00.
  • זהזהזה: שיחות מסביב למדורה במסגרת “חלל בחופשה”. והשבוע: מפגש עם רעי דישון. א’, 24.7; עם ועם נעמי אנג’ל. ה’, 28.7. כל המפגשים ב-19:30.
  • מוזיאון ישראל: שיח גלריה בתערוכה “בצאת ישראל”. ג’, 26.7, 19:00; מפגש באנגלית בעקבות התערוכה “פרעה בכנען”. ד’, 27.7, 12:00; מפגש בתערוכה של אפרת נתן, “סיד וזפת”. ד’, 27.7, 19:00.
  • אגריפס 12: שיח גלריה בתערוכה של סשה גליצקי, “שכבות”. ג’, 26.7, 19:30.
  • הגלריה האחרת בתלפיות: שקד אביב, “געגוע”. ציור. יטבתה 7, חולון, טל’ 03-5128512. א’-ה’, 19:00-09:00. עד 11.11.
  • שדרות דב הוז, חולון: תערוכת חוצות של גילת אורקין, “יצאת פיתה!”. דמיות ישראליות עשויות מפיתה. עד 31.8.

***

סטודנטים לאמנות ובוגרים מציגים

  • מינוס אחת: תערוכת בוגרות וסטודנטיות של מכללת ספיר לציון עשור לבית-הספר. שוקן 18, תל-אביב. ב’-ה’, 19:00-14:00, ו’, 14:00-11:00, שבת, 19:00-11:00. עד 23.7.
  • שנקר: פרויקטי גמר של המחלקה לעיצוב תעשייתי, המחלקה לעיצוב טקסטיל, המחלקה לעיצוב תכשיטים, המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה והתוכנית לתואר שני. אנה פרנק 12, רמת-גן; פרויקטי גמר של בית-הספר לאמנות רב-תחומית. ז’בוטינסקי 8, רמת-גן; ופרויקטי גמר של המחלקה לתקשורת חזותית. ידע עם 8, רמת-גן. א’-ה’, 22:00-10:00, ו’, 13:00-10:00. סיורים מודרכים בתערוכות: ד’, 27.7, 17:00. הרשמה באתר שנקר www.shenkar.ac.il. עד 31.7.
  • מנשר: תערוכת בוגרי מחלקות צילום, אמנות, תקשורת חזותית, אנימציה. דוד חכמי 18, תל-אביב. א’-ה’, 19:00-11:00, ו’-שבת, 14:00-11:00. עד 4.8.
  • המדרשה: “לובי”, תערוכת בוגרי לימודי המשך במדרשה לאמנות בית ברל. הירקון 19, תל-אביב. א’-ה’, 20:00-13:00, ו’, 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00. עד 30.8.
  • בית ברל: תערוכת בוגרי תואר ראשון באמנות של המדרשה לאמנות בית ברל. הפקולטה לאמנות, בית ברל, טל’ 09-7478788. א’-ה’, 20:00-12:00, ו’, 14:00-10:00. עד 3.8.
  • בצלאל: תערוכות התואר הראשון, אמנויות המסך, אמנות, עיצוב קרמי, עיצוב תעשייתי, צורפות ועוד. קמפוס בצלאל, הר הצופים. המחלקה לארכיטקטורה מציגה בבניין בצלאל ההיסטורי, שמואל הנגיד 1, ירושלים מיום ו’, 15.7, 10:00. א’-ה’, 21:00-10:00, ו’, 15:00-10:00. עד 29.7.
  • ויצו חיפה: תערוכת בוגרים. תקשורת חזותית, ארכיטקטורה, מדיה צילום וקולנוע ועיצוב אופנה. הגנים 21, חיפה, טל’ 04-8562555. א’-ה’, 20:00-12:00, ו’, 14:00-10:00, שבת, 22:00-10:00. עד 23.7.
  • מכון טכנולוגי חולון: “For sail”. תערוכת בוגרים. הופיין 63, חולון. א’-ב’, ד’-ה’, 22:00-16:00, ג’, 22:00-10:00, ו’, 13:00-10:00. עד 27.7.
  • מכללה אקדמית הדסה: “עיצוב תעשייתי מכליל”. תערוכת בוגרים. הנביאים 37, ירושלים. א’-ה’, 20:00-10:00, ו’, 13:00-10:00. עד 24.7.
  • מוסררה: תערוכת בוגרים במחלקות צילום, ניו מדיה ומוזיקה חדשה. הע”ח 9, ירושלים. א’-ה’, 17:00-09:00. עד 29.7.
  • מכון אבני: בוגרי אדריכלות ועיצוב פנים, עיצוב תעשייתי, תקשורת אינטראקטיבית ועוד. רח’ אילת, תל-אביב. א’-ה’, 20:00-10:00, ו’, 13:00-10:00. עד 24.7.
  • מקום לאמנות: “10 ייצוגי צילום”. תערוכת בוגרי ויצו חיפה, המחלקה למדיה, צילום וקולנוע. שביל-המרץ 6, תל-אביב. ב’-ה’, 18:00-11:00, ו’-שבת, 14:00-10:30. עד 23.7.
  • מוזיאון הכט: “תמיד יש מישהו בבית”. סטודנטים לתקשורת חזותית בוויצו חיפה מציגים איורים בהשראת שירה. אוניברסיטת חיפה, טל’ 04-8240308. א’-ב’, ד’-ה’, 16:00-10:00, ג’, 19:00-10:00, שבת, 14:00-10:00. עד נובמבר-2016.

***

גלריות לאמנות

  • אגריפס 12

סשה גליצקי, “שכבות”. בהשתתפות תלמידיו של גליצקי. עד 8.8.

אגריפס 12, ירושלים, טל’ 077-5404897. ב’-ה’, 19:30-16:30, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • אינדי, גלריה שיתופית לצילום

רונית פורת, “ציד הזמן”. עד 13.8.

שביל-המרץ 5, בניין 7, קומה 3, תל-אביב. ג’-ה’, 19:00-12:00, ו-שבת, 14:00-11:00.

  • אלון שגב

מאיה ז”ק, “כחשכה כאורה”. רישומים והדפסות. עד 29.7.

שדרות רוטשילד 6, תל-אביב, טל’ 03-6090769. ב’-ה’, 18:00-10:00, ו’, 13:00-10:00.

  • אלפרד

“עונת הרחצה”. קבוצתית; אורי ליפשיץ, קיר אמן, תחריטים. עד 1.9.

סמטת שלוש 5, תל-אביב. ג’-ה’, 21:00-17:00, ו’, 14:00-10:00, שבת, 15:00-11:00.

  • אנגל

“עונת הרחצה”. קבוצתית; אורי ליפשיץ, קיר אמן. עד 1.9

בן-יהודה 100, תל-אביב, טל’ 03-5225637. א’-ה’, 20:00-10:00, ו’, 14:00-10:00.

  • ברוורמן

קתרינה גנסלר, “Bauhaus Staircase — Dessau New York Tel Aviv”. עד 31.7.

השרון 12ב’, תל-אביב. טל’ 03-5666162. ג’-ה’, 19:00-11:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • גבעון

“קיץ 2016”. קבוצתית. עד 3.9.

גורדון 35, תל-אביב, טל’ 03-5225427. ב’-ה’, 18:00-11:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • גבעון פורום לאמנות

“מי מרוצה וחי?”. קבוצתית. עד 31.7.

אלרואי 3 פינת שלוש 22, נווה-צדק, תל-אביב, טל’ 03-9490999. ו’-שבת, 15:00-11:00.

  • ג’ולי מ.

תערוכת פופ-אפ. עד 31.7.

שוקן 27, קומה 3, תל-אביב. ב’-ה’, 19:00-11:00, ו’-שבת, 14:30-10:30.

  • גורדון

שרון פוליאקין, “מחר-אתמול”. עד 23.7.

בן-יהודה 95, תל-אביב. טל’ 03-5240323. ב’-ה’, 19:00-11:00, ו’, 14:00-10:00, שבת, 13:00-10:00.

  • גלריה חזי כהן

ציבי גבע, “אם אתה רוצה מקום נורא תגיד”. ציור. עד 27.8.

וולפסון 54, תל-אביב, טל’ 03-6398788. ב’-ה’, 19:00-10:30, ו’, 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.

  • גלריה ליאונרדו

חיים ביכובסקי, “צייר הקיבוץ”. עד 8.8.

בית הקיבוצים, ליאונרדו דה-וינצ’י 13, קומה 2-, תל-אביב, טל’ 054-6747446. א’-ה’, 20:00-08:00, ו’, 13:00-08:00.

  • גלריה צדיק

דלית פרוטר, ” ילד. הורה. בוגר”. ציור. עד 31.7.

שמעון הצדיק 16, יפו, טל’ 054-5956981. ב’-ה’, 17:00-11:00, ו’, 14:00-11:00. בתערוכה של פרוטר הגלריה פתוחה גם בשבת, 14:00-11:00.

  • גלריה P8

טובה פסח, “עת העתיד בבואך”. מוקדש לאורי פסח. עד 6.8.

הפטיש 1, תל-אביב. ד’, 19:00-16:00, ה’, 20:00-16:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • דביר

שילפה גופטה, עבודות חדשות; ג’ניפר בורנשטיין, “New Rubbings”. פתיחה: שבת, 23.7. עד 10.9.

ראשית-חוכמה 14, תל-אביב. ג’-ה’, 18:00-11:00. ו’-שבת, 13:00-10:00.

  • הקיבוץ

יעל בלבן, “פט”. רישום. עד 23.7.

דב הוז 25, תל-אביב, טל’ 03-5232533. ב’-ה’, 15:00-11:00, 18:00-16:00; ו’, 14:00-11:00. בתערוכה זו הגלריה פתוחה גם בשבת, 14:00-11:00 בנוכחות האמנית.

  • זימאק

ערן שקין, “מסתכל עליך / מדבר אל עצמי”. ציור. עד 14.8.

ה’, באייר 68, תל-אביב, טל’ 03-6915060. א’-ה’, 20:00-09:30, ו’, 15:00-09:30.

  • טובה אוסמן

נסים זלאיט, “מופשט”; אלה אורגד, אריה ברקוביץ, “אורבניזם”. מיצב חלון. עד 3.8.

בן-יהודה 100, תל-אביב, טל’ 03-5227687. ג’-ה’, 13:00-11:00, 19:00-17:00; ו’, 13:00-11:00.

  • יאיר

תערוכה קבוצתית מאוסף הגלריה. עד 19.8.

אבן-גבירול 6, תל-אביב, טל’ 03-6956927. ב’-ה’, 16:00-11:00, ו’, 14:00-11:00.

  • מקום לאמנות

אסנבי, “הברכה והקללה”. ציור; רוני סתר, קיר אמנית. ללא מועד סיום.

שביל-המרץ 6, תל-אביב, טל’ 03-6725124. ב’-ה’, 18:00-11:00, ו’-שבת, 14:00-10:30.

  • נגא

טליה קינן, “פשפש האש”. מיצב, וידיאו, ציור ואובייקטים. עד 5.8.

אחד-העם 60, תל-אביב, טל’ 03-5660123. ב’-ה’, 18:00-11:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • נ&נ אמן (נלי אמן)

תערוכות מכירת קיץ. עד 31.8.

גורדון 21, תל-אביב, טל’ 03-5232003. ב’-ה’, 14:00-11:00, 19:00-17:00; ו’, 14:00-11:00, שבת, 13:0-11:00.

  • עינגע

מרב קמל, “מעלל”. עד 30.7.

בר-יוחאי 7, תל-אביב, טל’ 03-5181812. ג’-ה’, 18:00-11:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • רוזנפלד

בועז ארד, “מאחורי כל זה הסתתר אושר גדול”. ציור; מלכי טסלר, “קולאז’ גוף”. וידיאו. עד 30.7.

שביל-המפעל 1, בניין 6, קומה 1, תל-אביב, טל’ 03-5229044. ג’-ה’, 19:00-12:00, ו’, 14:00-11:00, שבת, 13:00-11:00.

  • רוטשילד אמנות

מאיר אפלפלד, “פסטלים”. ציור. ללא מועד סיום.

יהודה לוי 48, תל-אביב, טל’ 052-8729490. ב’-ה’, 18:30-11:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • שלוש

“Untitled”. קבוצתית. עד 30.7.

מזא”ה 7, תל-אביב, טל’ 03-6200068. ב’-ה’, 19:00-11:00; ו’, 14:00-10:00; שבת, 14:00-11:00.

  • Contemporary by Golconda

אבי איזנשטיין, “דיוקן עצמי”. ציור. ללא מועד סיום.

הרצל 117, תל-אביב, טל’ 03-6822777. ב’-ה’, 19:00-10:00, ו’, 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.

  • Raw Art

להלי פרילינג, “סירנה”. מיצב. עד 23.7.

שביל-המרץ 3, בניין 8, קומה 4, תל-אביב, טל’ 03-6832559. ג’-ה’, 18:00-12:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

***

חללי תצוגה

  • אטליה שמי

“המגמה”. אמנים/מורים מנור כברי, קיץ 2016. עד 10.9.

כברי, טל’ 04-9952709. ב’-ה’, שבת, 15:00-11:00 או בתיאום מראש בטל’ 052-8840215.

  • ארטפורט

“הלשכה להנפקת מסמכי אמינות”. תערוכה ופרפורמנס בשיתוף הקהל. פתיחה: שבת, 23.7, 19:30. עד 28.7.

דרך בן-צבי 55, תל-אביב, טל’ 03-5182599. שבת, 23.7, 22:30-19:30, ד’, 27.7., 20:00-17:00, ה’, 28.7, 21:00-19:00.

  • בית אוסף קופפרמן

“מחוץ למסגרת”. תערוכה קבוצתית; אירית בצרי, “לראות את מה שנשאר”. מיצב. עד נובמבר; משה קופפרמן, עבודות. תערוכת קבע.

קיבוץ לוחמי-הגטאות, טל’ 054-4993851. ו’-שבת, 15:00-10:00 או בתיאום מראש.

  • בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית

רועי פביאן ואמיר ויזר, “החברה לשיקום המלאכה בתל-אביב-יפו”; נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן, סטודיו Reddish, “משכפלת, חפצים יוצרים חפצים”; “זהב”. תערוכה קבוצתית. עד 30.7.

העמל 17, תל-אביב, טל’ 03-5182257. ב’-ה’, 19:00-11:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • בית האמנים בנגב

מיכאל ליפל, “ארבע פעמים עשרים”. עד 6.8.

האבות 55, באר-שבע , טל’ 08-6273828. ב’-ה’, 13:30, 10:00, 19:00-16:00, ו’, 13:30-10:00, שבת, 14:00-11:00.

  • בית האמנים ירושלים

שי הבר-טלר, “Purple Heart”. מיצב; מאיר סולומון, “האלמנט החמישי”. טכניקה מעורבת; “מקרה שנלר”. קבוצתית. עד 27.8.

שמואל הנגיד 12, ירושלים, טל’ 02-6253653. א’-ה’, 13:00-10:00, 19:00-16:00, ו’, 13:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.

  • בית האמנים ע”ש יוסף זריצקי (תל-אביב)

“הסיפור שלה”. קבוצתית; מרב צור, “Story&History”. מיצב; עמוס רוג’ר, “שתיקה”; גלי טימן, “It was a dark and stormy night”; רינת יצחקי, “שורשי אוויר”; מוטי סייר, “פריחה מחודשת”; “קריאות”. קבוצתית; טלי אשכול, “הזכוכית שבינינו”; שרה לוין, “Wings”. עד 13.8

אלחריזי 9, תל-אביב, טל’ 03-5246685. ב’-ה’, 13:00-10:00, 19:00-17:00; ו’, 13:00-10:00; שבת, 14:00-11:00.

  • בית האמנים ע”ש שאגאל (חיפה)

“ראש גדול”. עבודות בגישה חדשנית. פתיחה: 23.7 (פתיחה חגיגית ב-30.7, 11:30). עד 20.8.

שדרות הציונות 24, חיפה. ב’-ג’, ה’, 16:00-10:00, ד’, 13:00-10:00, 19:00-16:00, ו’-שבת, 13:00-10:00.

  • בית האמנים ראשון-לציון

תערוכת זוכי תחרות אמן השנה. עד 10.8.

גבעתי 17, ראשון-לציון. א’-ב’, ו’, 12:00-10:00, ג’-ד’, 12:00-10:00, 19:00-17:30.

  • גלריה בנימין

“(לא) עוברות מסך / blockage”. קבוצתית. עד 30.7.

שביל-המרץ 5, בניין 7, תל-אביב. ד’-ה’, 19:00-16:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • גלריה בסיס

מיכל טוביאס, “קיר נושא”. צילומי קירות וחללים. עד 29.7.

המדע 14, אזור התעשייה, הרצליה-פיתוח. ג’-ד’, 18:00-12:00, ה’, 20:00-12:00, ו’, 14:00-10:00 (סגור בערבי חג).

  • גלריה דואק

יאיר גרבוז, “להיגיון יש יגון משלו”. עד 1.9.

מרכז הכנסים ע”ש אדנאואר, משכנות-שאננים, ימין-משה, ירושלים, טל’ 02-6292200. כל השבוע, 20:00-10:00.

  • גלריה טרומפלדור

ניצה ברזניאק ויותם סיון, “נגד השכחה”. עד 21.9.

טרומפלדור 19, העיר העתיקה באר-שבע, טל’ 08-6247706. ד’-ה’, 17:00-10:00, ו’, 14:00-10:00.

  • גלריה כברי

עדין בן-חורין, “קדשה”. ציור ווידיאו-ארט. עד 20.8.

כברי, טל’ 04-9952537. ה’, 18:30-15:30, ו’, 14:00-11:00, שבת, 15:00-11:00.

  • גלריה מזא”ה 9

“לשון תחבולה”. פתיחה: ג’, 26.7. עד 4.8.

מזא”ה 9, תל-אביב. א’-ה’, 15:00-09:00.

  • גלריה מחניים

אליעזר זוננשיין, “מניצוץ לאובססיה”. ללא מועד סיום.

מחניים, טל’ 052-6065026. א’-ג’, ה’-שבת, 14:00-10:00 או בתיאום מראש.

  • גלריית החווה

“סינדרום סינדרלה: מסע בעקבות הסטילטו”. עד 31.8.

הנחושת פינת המלאכה, אזור התעשייה חולון, טל’ 03-5596590. ב’, 16:00-13:00, ו’-שבת, 14:00-10:00.

  • גלריית לוחמי הגטאות

גלי כנעני, “שטיח”. בחינת חפץ וסמל. עד 30.7.

קיבוץ לוחמי-הגטאות, טל’ 054-4993737. ו’, 14:00-19:00, שבת, 15:00-10:00 או בתיאום טלפוני.

  • גלריית עין-הוד

לילך פלד צ’רני, “טבע דומם”. צילום. פתיחה: שבת, 23.7, 12:00. עד 10.8; “אגו”. קבוצתית. עד 31.8; אמיר גניסלב, “כתמים”. עד 30.7.

עין-הוד, טל’ 04-9842548. א’, ג’-ה’, 16:00-10:00, ו’, 14:00-10:00, שבת, 16:00-11:00.

  • גם גלריה

יעל פנחס-לופיאן, “שערות” רישום ווידיאו ארט. עד 23.7.

מאפו 27, תל-אביב, טל’ 03-5229250. ב’, 19:00-17:00, ה’, 21:30-19:30, שבת, 14:00-12:00.

  • דנה גלריה לאמנות

מיכל בראור, “רכוש נטוש”. על היחס בין רכוש לפליטות. עד 30.7.

קיבוץ יד-מרדכי. ד’, 15:00-10:00, ו’, 16:00-11:00.

  • הגלריה במכללת אורנים

כרים אבו-שקרה ושמעון פינטו, “אותו מקום”. עד 23.8.

מכללת אורנים, קריית-טבעון, טל’ 04-9838751. א’-ה’, 17:00-08:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • הגלריה החדשה, סדנאות האמנים אצטדיון טדי

“Girls Just Wanna Have Fun”. עד 4.8.

אגודת הספורט בית”ר 1, איצטדיון טדי, שער 22, ירושלים, טל’ 02-5834272. ב’, ה’, 19:30-16:30, ג’, ו’, 14:00-11:00 או בתיאום מראש.

  • הגלריה העירונית הרצליה, בית האמנים

יהודית שבדרון, “היא שרה”. ציור. עד 30.9.

בן-גוריון 7, הרצליה, טל’ 09-9589986. א’, ג’-ה’, 13:00-10:00, 19:00-13:00, ו’, 13:00-10:00.

  • הגלריה העירונית לאמנות, רחובות

“כל מקום אפשרי”. מיצב צילומי, רישום ופיסול. עד 31.7.

יעקב 32, רחובות, טל’ 08-9390390. ב’, ד’-ה’, 13:00-09:00, א’, ג’, 19:00-17:00, ו’, 12:00-09:00.

  • הגלריה העירונית לאמנות, ראשון-לציון

ורדה יתום, “רוח חיים”, מיצב פיסולי; דורון פישביין, “חום כמוס”. ציור ומיצב וידיאו; אפרת גל, נור, “איים בזרם”, ציור; ג’ניפר בלוך, “Lap-Top”. צילום. עד 13.10

אחד-העם 8, ראשון-לציון. ג’, ה’, 14:00-11:00, ב’, ד’, 14:00-11:00, 18:00-16:00, ו’-שבת, 13:00-10:00.

  • הגלריה לאמנות אום-אלפחם

“זהות האמן הפלסטיני”. עד 19.11.

אום-אלפחם, טל’ 04-6315257. א’-ה’, שבת, 16:00-09:00.

  • החנות

עפרה בן-עמי, “אחת מתוך 13”. עד 17.8.

העלייה 31, טל’ 054-9794732. ב’-ג’, 21:00-18:00, ה’-שבת, 14:00-12:00 או בתיאום מראש. חלון הראווה נגיש כל השבוע, 24 שעות ביממה.

  • המרכז לאמנות עכשווית

ראגנאר קיארטנסון, “ארכיטקטורה ומוסר”. וידיאו וציור. עד 6.8.

קלישר 5 פינת צדוק הכהן 2, תל-אביב, טל’ 03-5106111. ב’-ה’, 19:00-14:00, ו’-שבת, 14:00-10:00. כניסה: 10 שקלים.

  • המשכן לאמנות בית מאירוב

“מחשבות על פופ-אפ”. עד 31.8.

הרצפלד 31, חולון, טל’ 03-6516851. ג’-ה’, 20:00-17:00; ו’-שבת, 13:00-10:00.

  • הקצה

חדווה אטלס-בן-דוד, “ילדה טובה”. עד 6.8.

לוחמי-הגטאות 34, נהריה, טל’ 04-9926819. ב’, 19:00-16:30, ה’, 13:00-10:30, ו’, 15:00-12:00, שבת, 13:00-11:00.

  • ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון

“תורת המחברים: מחווה לעמי דרך”. עיצוב. עד 6.9.

גולומב 52, בניין 6, חולון, טל’ 03-5026666‏. ב’-ה’, שבת, 20:00-10:00, ו’, 14:00-10:00.

  • זהזהזה

“חלל בחופשה”. הגלריה הופכת לאתר קמפינג פעיל. עד 31.7.

מבנה 21, נמל תל-אביב, טל’ 03-5444261. ב’-ה’, 18:00-12:00, ו’, 15:00-10:00, שבת, 19:00-12:00.

  • חנינא

“פארודיה על מעשה הזמן”. קבוצתית. עד 30.7.

שביל-המפעל 3, קומה 1, קריית-המלאכה, תל-אביב. ג’-ה’, 19:00-16:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • מרכז אדמונד דה-רוטשילד

סנדי פלמן, “אסתטיקה מחוץ לחוק”. צילום; ג’ונתן מאי, “Desert Ink”. צילום. עד 22.7.

שדרות רוטשילד 104, תל-אביב. א’-ה’, 18:00-10:00, ו’, 13:00-10:00.

  • מרכז באוהאוס תל-אביב

“בין הציבורי לפרטי, הסגנון הבינלאומי בתל-אביב”. עד 30.7.

דיזנגוף 99, תל-אביב, טל’ 03-5220249. א’-ה’, 19:30-10:00, ו’, 14:30-10:00, שבת, 19:30-12:00.

  • מרכז גוטסמן לתחריט

“מבפנים ומבחוץ”. ללא מועד סיום.

קיבוץ כברי, טל’ 04-9952713. א’-ה’, 16:00-07:30 (מומלץ לתאם), שבת וחג, 15:00-10:30 או בתיאום מראש.

  • מרכז נווה-שכטר

“עגנון בלורנץ”. קבוצתית. עד 11.8.

שלוש 42, נווה-צדק, תל-אביב, טל’ 03-5170358 (שלוחה 4). א’-ה’, 17:00-09:00.

  • משכן האמנים הרצליה

דנה רז, יסמין דייוויס, הדס חסיד, “סף”. רישומים, וידיאו. עד 3.9.

יודפת 7, הרצליה, טל’ 09-9510601. ב’, ד’, 15:00-11:00, ג’, ה’, 18:30-15:30, שבת, 13:00-10:00.

  • סדנאות האמנים

הילה לביב, “ספר ליום גשום”. ללא מועד סיום.

קלישר 5, תל-אביב, טל’ 03-6830505. ג’-ה’, 19:00-15:00, ו’-שבת, 14:00-11:00.

  • סדנת ההדפס ירושלים

לארי אברמסון, “בוטניקה”. הדפסי רשת, תצריבים וספרי אמן. עד 25.8.

שבטי-ישראל 38, ירושלים, טל’ 02-6288614. א’-ה’, 15:00-08:00 או בתיאום מראש.

  • פס.פורט

“טוסיק או תחת?”. קבוצתית. עד 11.8.

בית הלל 10, תל-אביב. א’-ה’, 19:30-09:30, ו’, 13:00-09:30.

  • פריסקופ

נעמה בנזימן, “מי שעומדת מלפני מאחורי ומצדדי”. מיצב תלת ממדי. עד 6.8.

בן-יהודה 176, תל-אביב, טל’ 03-5226815. ב’-ה’, 20:00-17:00, שבת, 13:00-11:00.

  • קו 16

עמית קבסה, “מופע סיום”. ציור והצבה. עד 29.7.

מרכז קהילתי נווה-אליעזר, שדרות ששת-הימים 6, תל-אביב, טל’ 03-7300360. ג’, 13:00-10:00, ד’-ה’, 20:00-17:00.

  • שער 3

“שירת חפצים”. אמנות ושירה פוגשות עיצוב. ללא מועד סיום.

שער פלמר 2, חיפה, טל’ 04-6252844. ג’, 14:00-11:00, 21:00-17:00, ד’-ו’, 14:00-11:00.

  • Pass.Port

“סודותיה של איזיס”. בין בנייה להרס. ללא מועד סיום.

בית הלל 10, קומה 3, תל-אביב. א’-ה’, 19:30-09:30, ו’, 13:00-09:30.

***

מוזיאונים לאמנות

  • בית העיר

זאב אנגלמאייר, “הארץ המובתחת”. קומיקס וקריקטורה. ללא מועד סיום.

ביאליק 27, תל-אביב, טל’ 03-7240311. ב’-ה’, 17:00-09:00, ו’-שבת, 14:00-10:00, כניסה: 20-10 שקל.

  • בית טיכו

“זום 2016”. אמנים ישראלים צעירים. ללא מועד סיום.

הרב קוק 7, ירושלים. א’-ג’, ה’, 17:00-10:00, ד’, 22:00-10:00, ו’, 14:00-10:00.

  • בית ראובן

ציורי ראובן מאוסף המוזיאון. תצוגת קבע; תצוגה ביוגרפית, סדנת האמן, סרט דוקומנטרי.

ביאליק 14, טל’ 03-5255961. ב’, ד’-ו’, 15:00-10:00; ג’, 20:00-10:00; שבת, 14:00-11:00. כניסה: 20-10 שקל, כניסה חופשית לילדים.

  • המוזיאון הגיאולוגי

איתמר בגליקטר, “נוזל שחור”. מיצב בהשראת דליפת הנפט בשמורת עברונה. עד 31.8.

הפלמ”ח 12, רמת-השרון, טל’ 03-5497185. א’-ה’, 13:00-08:30, ד’, 18:00-16:00.

  • המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס

פרידל שטרן, “עלי תאנה”; “בקיצור ישראלית”. 3 דורות של יוצרות קומיקס; תערוכת המיטב של התחרות ע”ש פרידל שטרן; איה גורדו-נוי, “איורים מפטפטים”. השפעת הקומיקס על קולאז’. עד 27.8;”פצעי בגרות”. קומיקס בעברית 1995-1975; “קריקטוריסט פובליציסט עברי”; “מה, למה, איפה ואיך”. תצוגות קבע.

ויצמן 61, חולון, טל’ 03-6521849. ב’, ד’, ו’, 13:00-10:00, ג’, ה’, 20:00-17:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 15 שקל.

  • המוזיאון הפתוח בעומר

ארדין הלטר, עבודות. עד אוקטובר; משה מילנר, “זכרונות ממשלתיים”. צילום. עד מאי 2017.

עומר, טל’ 08-9908121/5. ב’-ה’, 16:00-09:00. כניסה: 20-10 שקל, כניסה חופשית לחיילים.

  • המוזיאון הפתוח בתפן

עפרה צימבליסטה, “המופע הגדול”. פיסול. עד מרץ 2017.

תפן, טל’ 04-9109600. ב’-ה’, 16:00-09:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 35-25 שקל.

  • המוזיאון הפתוח לצילום

“חיפוש קרוב”. קרמיקה וצילום. עד ספטמבר.

גן התעשייה תל-חי, טל’ 04-6816702. ב’-ה’, 16:00-08:00; שבת וחג, 16:00-10:00. כניסה: 22-13 שקל, כניסה חופשית לחיילים.

  • המוזיאון לאדריכלות ע”ש מוניו גיתאי וינרויב

“דיור ציבורי”. עד 21.8.

שדרות הנשיא 135, חיפה. ד’-ה’, 13:00-10:00, ו’-שבת, 14:00-11:00. כניסה: 20-10 שקל.

  • המוזיאון לאמנות האסלאם

“אות מאיראן”. תערוכת כרזות של מעצבים גרפיים מאיראן מ-40 השנה האחרונות”. עד 19.11. תערוכות קבע: אמנות האסלאם, שעונים עתיקים.

הפלמ”ח 2, ירושלים, טל’ 02-5661291. ב’-ד’, 15:00-10:00, ה’, 19:00-10:00, ו’-שבת, 14:00-10:00. כניסה: 40 שקל למבוגר, 20 שקל לילד.

  • המוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן

שלומית כרמלי, “תל-אביב-יפו בשחור לבן”. עד ספטמבר; רפי קרסו, “החצר האחורית של הציבוריות”. ללא מועד סיום; דיה בלזר, “Untitled and Unknown”. עד 1.8; נטלי ארביב, “היופי שבסוף”. צילום. ללא מועד סיום; עבודות מאוסף המוזיאון, עבודות של אוזיאש הופשטטר וליאון אנגלסברג. ללא מועד סיום.

דרך אבא הלל סילבר 146, רמת-גן, טל’ 03-7521876. ב’, ד’, 16:00-10:00; ג’, ה’, 20:00-10:00; ו’, 13:00-09:00; שבת, 15:00-09:00. כניסה: 20 שקל.

  • המוזיאון לתרבות פלשתים

“דרך כלה, מתנות נדוניה, אירוסין וחתונה”. עד אוקטובר.

השייטים 13, אשדוד, טל’ 08-8543092. א’, ג’-ה’, 16:00-09:00, ב’, 20:0-09:00, ו’-שבת, 13:30-10:30; כניסה: 30-25 שקל למבוגר.

  • מובי מוזיאוני בת-ים

רענן חרל”פ ויוני גולד, “הילדים רוצים קומוניזם”. עד 21.1.

סטרומה 6, בת-ים, טל’ 03-6591140. ג’, ה’, 20:00-12:00, ו’-שבת, 16:00-10:00.

  • מוז”א, מוזיאון ארץ ישראל

“טבע עולמי, טבע מקומי 3”. צילומי טבע. עד 3.9; רולנד פישר, “דיון ישראלי קבוצתי”. מיצב ווידיאו. עד 31.12; “מחווה נומיסמטי לאלברט איינשטיין”. מוצג מיוחד. עד 31.12; “דבש מלכים”. ארכיאולוגיה. עד 31.10.

חיים לבנון 2, רמת-אביב, תל-אביב, טל’ 03-6415244. א’-ד’, 16:00-10:00, ה’, 20:00-10:00, ו’, 14:00-10:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 52-26 שקל, כניסה חופשית עד גיל 18 (כניסה לפלנטריום בתוספת תשלום).

  • מוזיאון אילנה גור

“רוח המקום”. תערוכה קבוצתית. עד 28.7.

מזל דגים 4, יפו העתיקה, טל’ 03-6837676. א’-ה’, 16:00-10:00, ו’ וערבי חג, 14:00-10:00, שבת וחג, 18:00-10:00.

  • מוזיאון אשדוד לאמנות

“במקום מקום”. וידיאו, צילום ומיצב. עד נובמבר.

דרך-ארץ 8, אשדוד, טל’ 08-8545180/1. א’, ג’, ד’-ה’, 16:00-10:00, ב’, 20:00-10:00, ו’-שבת, 13:30-10:30.

  • מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן

נתן טל, “אסיף”. מגוון טכניקות; שלומית לביא, “אנשים אחים”. ציור. עד 30.7.

קיבוץ אשדות-יעקב מאוחד, טל’ 04-6757737. ב’-ה’, 15:00-10:00, ו’ וערבי חג, 13:00-10:00, שבת וחג, 14:00-10:00.

  • מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה

“מבט על הקיבוץ”. עד 25.9; “פופ ארט-ציור של צעצוע”. בעקבות אנדי וורהול. עד נובמבר; גן פסלים של יגאל תומרקין. תערוכת קבע; אוסף היודאיקה. תערוכת קבע.

קיבוץ ברעם, טל’ 04-6988295. א’-ה’, 16:00-10:00; ו’ וערבי חג, 14:00-10:00; שבת, 15:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל.

  • מוזיאון הנגב לאמנות

“אוטוביוגרפית: וידויים בקומיקס של נשים יהודיות”. תערוכה בינלאומית נודדת; “אשת חיל: גיבורות-על בקומיקס ישראלי”. זווית ישראלית לדמות “אשת חיל”. עד 3.9.

העצמאות 60, באר-שבע , טל’ 08-6993535. ב’-ג’, ה’, 16:00-10:00, ד’, 19:00-12:00, ו’-שבת, 14:00-10:00.

  • מוזיאון העיצוב חולון

“ננדו במוזיאון העיצוב חולון”. סטודיו ננדו מציג עיצוב יפני עכשווי. עד 30.10.

פנחס אילון 8, חולון. טל’ 2151500–073. ב’, ד’, 16:00-10:00; ג’, ה’, 18:00-10:00; ו’, 14:00-10:00; שבת, 18:00-10:00. כניסה: 35 שקל.

  • מוזיאון העיר חיפה

“ארץ, עיר, ילד, ילדה: ילדות בחיפה 1960-1930”. עד 31.3.

שדרות בן-גוריון 11, המושבה הגרמנית, חיפה, טל’ 04-9115888. א’-ד’, 16:00-10:00, ה’, 19:00-16:00, ו’, 13:0-10:00, שבת, 15:00-10:00.

  • מוזיאון הרמן שטרוק

פנחס כהן-גן ודורון פישביין, “נוסחת הקיום האנושית”. בעקבות שאלת הרציונליות המדעית של האמנות; “אונורה דומייה: בין פאתוס רומנטי לביקורת חברתית”. יצירות של הקריקטוריסט הפוליטי-חברתי. עד 5.8.

ארלוזורוב 23, חיפה, טל’ 04-6359962. א’-ד’, 16:00-10:00, ה’, 21:00-10:00, ו’, 13:00-10:00.

  • מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

אורי ליפשיץ, “בשר ודם”. פסלים, תחריטים, צילומים, ציור ועוד; אבי נבו, “טרמולו”. מיצב; אורלי סבר, “Wall Run”. סביבות פיסוליות; אורלי מיברג, “מחברות פתוחות מס’ 2”. עד 3.9.

הבנים 4, הרצליה, טל’ 09-9551011. ב’, ד’, ו’-שבת, 14:00-10:00; ג’, ה’, 20:00-16:00. כניסה: 20 שקל.

  • מוזיאון וילפריד

ראובן קופרמן, ” על דרקונים, סמוראים ודים סאם”. עד 15.9; לילי והונגליי, “משחק צלליות”; רפי מינץ, “מיתולוגיה עכשיו”. עד 4.9.

קיבוץ הזורע, טל’ 04-9899566. ב’,ד’-ו’, 14:00-09:00, ג’, 18:00-12:00, שבת, 16:00-10:00.

  • מוזיאון חיפה לאמנות

“פוסט-פוסטמודרניזם ≠ אוטופיה”. אשכול תערוכות העוסק בחזון העתיד ובחזרה לרוח המודרניזם בעולם האמנות העכשווית. פתיחה: שבת, 23.7, 20:00. עד 22.1; במרכז האמנויות: “מטרופוליס/החוויה העירונית”. לכל המשפחה. העיר כגוף מורכב. ללא מועד סיום.

שבתאי לוי 26, חיפה, טל’ 04-9115991. א’-ד’, 16:00-10:00, ה’, 21:00-10:00, ו’, 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל; מרכז האמנויות: שבתאי לוי 24. ה’, 17:00-10:00, שבת, 14:00-10:00. כניסה: 20 שקל למבוגר, 25 שקל לילד כולל סדנה.

  • מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית

קילט דואיטס, “קוספליי”. צילום; “קימונו”. גלימות קימונו. עד 1.1.

שדרות הנשיא 89, חיפה, טל’ 04-8383554. א’-ה’, 16:00-10:00, ו’, 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל.

  • מוזיאון ינקו-דאדא

אורן פישר, “שוק התקווה”. מיצב; בוריס לוריא, מייסד תנועת NO!Art בתערוכה במסגרת 100 שנה לתנועת הדאדא. עד 15.10.

כפר האמנים עין-הוד, טל’ 04-9842350. א’-ה’, 15:00-10:00, ו’ וערבי חג, 14:00-10:00, שבת וחג, 15:30-10:00. כניסה: 24-12 שקל.

  • מוזיאון ישראל

“המומיה, סוד החניטה המצרית”. פתיחה: ד’, 27.7. עד אפריל; פייר וויג, “מסכה אנושית”. עד 1.12; “בניין מקומי: אדריכלות מודרמנית בימי המנדט הבריטי”. עד 31.12;”פיקאסו: מחוץ לקווים”. עד 19.11; “בניין מקומי, אדריכלות מודרנית בימי המנדט”. עד דצמבר; עד פבל וולברג, צילומים. עד אפריל 2017; “חדר אמן: יצחק דנציגר”. עבודות נייר. ללא מועד סיום; “מרחק של יום”. עד 19.11; אפרת נתן, “סיד וזפת”. שחזור המיצב “עבודה על הגג”. עד 19.11; “יציאת מצרים השנייה”. ללא מועד סיום; “בצאת ישראל”. איורים בכתבי יד עבריים. ללא מועד סיום; “פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר”. “חדש בצילום”. ללא מועד סיום; עד 25.10; “קסם הספינקס”. מצרים העתיקה באמנות אירופה. עד 1.12; פיטר יעקב מלץ, “יום בא ויום הולך”. עבודת קיר מפוסלת. ללא מועד סיום; “ויהי ננו, התנ”ך הזעיר בעולם”. עד 31.12; “חוטים וקשרים”. לכל המשפחה. עד מרץ 2017; “אמנות ישראלית”. תערוכת קבע.

שדרות רופין 11, ירושלים, טל’ 02-6708811. א’-ג’, ה’, 17:00-10:00, ד’, 21:00-10:00, ו’ וערב חג, 14:00-10:00, שבת, 17:00-10:00. כניסה: 54-27 שקל. כניסה חופשית לילדים ביולי בימים ג’-ד’, אחר הצהריים ובשבת.

  • מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח

“מאיזניק לירושלים: קרמיקה במפגש בין-תרבותי”. עד ספטמבר.

העצמאות 60, באר-שבע , טל’ 08-6993535. ב’, ג’, ה’, 16:00-10:00, ד’, 19:00-12:00, ו’-שבת, 14:00-10:00.

  • מוזיאון מאנה כץ

“מוטיב חוזר”. כלי קודש ואמנות עכשווית. עד 24.9.

שדרות יפה נוף 89, חיפה, טל’ 04-9119372. א’-ד’, 16:00-10:00, ה’, 19:00-10:00, ו’, 13:00-10:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל.

  • מוזיאון נחום גוטמן לאמנות

יזהר כהן, “בראש של יזהר כהן”. איורים. ללא מועד סיום; “דבר לילדים, לגדל קורא חושב”. תערוכה לכל המשפחה. ללא מועד סיום.

רוקח 21, נווה-צדק, תל-אביב, טל’ 03-5161970. ב’-ה’, 16:00-10:00, ו’, 14:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 24-12 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18).

  • מוזיאון על התפר

“אפגניסטן אהובתי”. חיי הנשים בתקופת שלטון הטליבאן ואחריו. עד 1.10.

חיל הנדסה 4, ירושלים, טל’ 02-6281278. א’-ב’, ד’-ה’, 17:00-10:00, ג’, 20:00-14:00, ו’, 14:00-10:00.

  • מוזיאון פתח-תקווה לאמנות

“מדהים! מהמם! מופלא!”; רוני וייס, “ימי ביניים”. עד 20.8.

ארלוזורוב 30, פתח-תקווה, טל’ 03-9286300. ב’, ד’, ו’-שבת, 14:00-10:00; ג’, ה’, 20:00-16:00. כניסה: 20 שקל, בשבת, חינם.

  • מוזיאון תל-אביב לאמנות

עפר רותם, תערוכת פרס שיף לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית. עד 29.10; ניר עברון, “מסד”. וידיאו, פילם וצילום 2016-2009. עד 24.10; “האלכימיה של המילים”. עבודות של אמני דאדא ולטריזם לציון 100 שנה לתנועת הדאדא. עד 5.11; ו’, יוג’ין סמית, מבחר תצלומים. עד 29.10; דוד טרטקובר, “התערוכה”. כרזות. עד 17.9; אלי גור אריה, “מנועי צמיחה”. מיצב. עד 20.8; קבוצת זיק, “מסגד הביטחון, 2016”. מיצב. עד 5.11; מאיה ז”ק, “אור נגדי”. וידיאו, מיצב פיסולי, דימויים יצירי מחשב ורישומים. עד 20.8; יסקי ושות’, “אדריכלות ישראלית על-פי אברהם יסקי”. עד 27.8; אלמגרין ודראגסט, “מבנים נטולי כוח”. פסלים והצבה. עד 27.8; “דרומית לסהרה: אורבניזם מואץ באפריקה”. עד 27.8; “בשיחה 2”. מבחר יצירות עכשוויות. ללא מועד סיום; תצוגת אוסף סוזן ואנטון רולנד-רוזנברג. ללא מועד סיום; “אני והסלפי שלי”. לכל המשפחה. ללא מועד סיום.

שדרות שאול המלך 27, תל-אביב, טל’ 03-6077020. ב’, ד’, שבת, 18:00-10:00; ג’, ה’, 21:00-10:00; ו’, 14:00-10:00. כניסה: 50-25 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18).

  • משכן לאמנות עין-חרוד

“אופק חדש לאופקים חדשים”; יצחק דנציגר, “מקום קדוש”. עד 30.8; הסטודיו לזכרו של דודו גבע. תערוכת קבע.

עין-חרוד מאוחד, טל’ 04-6485701. א’-ה’, 16:30-09:00, ו’ וערבי חג, 13:30-09:00, שבת וחג, 16:30-10:00. כניסה: 30-15 שקל.

  • AMOCA, המוזיאון הערבי לאמנות עכשווית

“Hiwar, חיוואר”. שיח חזותי ותוכני. ללא מועד סיום.

דוחא 100, סחנין, טל’ 04-8235789. א’-ה’, 16:00-10:00.

הפוסט המדריך, 21–27 ביולי 2016 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

דרישה לצירוף אמן לועדה לבחירת אוצר ראשי במוזיאון ת״א

$
0
0

פורסמה עצומה הקוראת להנהלת מוזיאון ת״א לצרף אמן/ית לועדת איתור אוצר/ת ראשי/ת. ״לאור העובדה שב-2011 המוזיאון ראה לנכון להיענות לדרישתם של אמנים ולהוסיף אמן (עופר ללוש) לוועדה לאיתור מנהל/ת ואוצר/ת ראשי למוזיאון״, נכתב בעצומה, ״תמוהה היא העובדה שחמש שנים מאוחר יותר המוזיאון לא ראה לנכון ללמוד מהלקח ולשלב נציג של קהילת האמנות בוועדה לאיתור אוצר/ת ראשי למוזיאון. קהילת האמנות אינה מקבלת באדישות את העובדה שהחלטות עקרוניות הנוגעות למוזיאון נעשות ללא נציג שלה (כפי שמקובל במוזיאונים בכל העולם), וקוראת לו לראות בה שותפה מלאה ולהוסיף איש/ת אמנות לועדה לאיתור אוצר/ת ראשי למוזיאון״.

קישור: http://www.atzuma.co.il/involveartists

הפוסט דרישה לצירוף אמן לועדה לבחירת אוצר ראשי במוזיאון ת״א הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

Glory

$
0
0
Glory, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24x25 cm (image) 550x413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

Glory, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24×25 cm (image) 550×413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

 

רועי אפרת |gif 31 | פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”. אוצרת: יעל רביד

 

gif 31 הוא פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”, שבמהלכו אסף רועי אפרת פרטים מסקיצות, עבודות שלמות ומיצגים וערך אותם לקובצי גיפ המשלבים תיעוד, אנימציה, כוריאוגרפיה וציור. הפרטים מורכבים משבלונות שלוקטו מעיתוני דפוס וממאגרי מידע שונים וכן מן המרחב האינטרנטי, והם מתעדים סיטואציות שגרתיות של מצבים משפחתיים, מין ואלימות.

 

www.royefrat.com

הפוסט Glory הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

איפה הסולידריות, הא?

$
0
0

ימים טובים עוברים על מוזיאון חיפה לאמנות. בשבת הקרובה ייפתח שם “אשכול תערוכות חדש”, שיציג אמנים ואמניות רבים, ובהם גם ותיקים ומוכרים. במקביל ייפתחו תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות מאוסף המוזיאון, כמו גם של עבודות מאספנים ומפרויקטים מוזמנים. על “אשכול התערוכות החדש” כותבות האוצרות: “מהמודרניזם והאידיאל המטפיזי, דרך הראייה הדיסטופית הפוסטמודרנית, אמנות בת-זמננו מתאפיינת בסימנים של חזרה אל חזון העתיד. אשכול התערוכות החדש מתייחס אל הבניה של המרחב האוטופי כמעוז תקווה לשינוי פוליטי-חברתי ולקידומו באמנות העכשווית. מטרתו לבחון את הופעת הפוסט-פוסטמודרניזם, שצבר תאוצה בשנים האחרונות ומבטא את נסיון הדור לגבור על הפוסטמודרניזם של שלהי המאה ה-20, כתגובה כללית לרגע הנוכחי רצוף המשברים”.

אם בהתגברות על משברים עסקינן, כדאי להיזכר במשבר האחרון שהמוזיאון עצמו התמודד עימו – חתימתם של מאות אנשי/ות אמנות על עצומה שקראה לבחון מחדש את פיטוריה של האוצרת לאה אביר על-ידי מנכ”ל מוזיאוני חיפה, נסים טל, ולחרם על המוזיאון עד שיפורסמו מכרז תקין וכללי מינהל בסיסיים שימנעו את הפיטורים הבאים על-פי העדפותיו המשתנות והלא עקביות של המנכ”ל. ייתכן שמחיקת המשבר הזה מהזיכרון היא “המרחב האוטופי הפוסטמודרני” שאליו מתייחסות האוצרות, שאגב, אינן חתומות בשמן על ההודעה לעיתונות.

“תקווה לשינוי פוליטי-חברתי ולקידומו באמנות העכשווית” בעקבות החרם אכן היתה. באפריל 2015, כמה חודשים אחרי פרסום העצומה, כתב אורי בלום, מנהל אגף התרבות של עיריית חיפה, מסמך פנימי:

“הואיל ומוזיאון חיפה הינו נדבך מרכזי וחשוב בחיי התרבות בעיר חיפה, יש בכוונתי לפנות ליו”ר ההנהלה של מוזיאוני חיפה בבקשה למנות ועדה מקצועית משותפת למוזיאונים ולעירייה, לבחינת כלל ניהול פעילות המוזיאונים, לרבות הליך פיטורי האוצרת וגיוס אוצרים וכוח אדם מקצועי, וכן להגיש המלצות ודרך ליישמן”.

במסמך מותח בלום ביקורת חריפה על המנכ”ל נסים טל ועל הפרשה כולה:

“ללא מוזיאון בעל אמירה אמנותית עצמאית משמעותית, המקיים דיאלוג עם הקהל, ובמיוחד עם הקהל הצעיר, נגוז עתידה התרבותי של כל חברה. כמי שממונה על התרבות בעיריית חיפה מצאתי לנכון לפנות בכתב בזמן שהותי בחו”ל למנכ”ל מוזיאון חיפה מר נסים טל בבקשה להקפיא ולעצור את הליך הפיטורים של האוצרת לאה אביר, וזאת עד חזרתי מחו”ל לצורך בירור הנושא. לצערי, נסים טל לא שעה לפנייתי זו, מעשה […] מטריד לגבי פעילות המוזיאון בכלל ומנהלו בפרט. דרך הפיטורין של האוצרת לאה אביר, לאחר עזיבתה התמוהה של האוצרת הקודמת רותי דירקטור, שעשתה עבודה משמעותית בשדה האמנות הישראלי בעיר חיפה, תמוהה שבעתיים”.

דבריו של בלום, אף שהיו מכותבים לראש העיר ולנסים טל עצמו, נותרו על הנייר, וטל ממשיך לכהן בתפקידו כאילו לא אירע דבר. פרסום ההליך למינוי אוצרים במוזיאון והחלת כללי פעילות ברורים בו, כפי שדרשו חותמי העצומה, גם אם נדונו, מעולם לא פורסמו.

פתיחת אשכול התערוכות החדש עוררה, לפיכך, תרעומת רבה. האוצרת מעין שלף כתבה בעמוד הפייסבוק שלה:

“בין האמנים הרבים שמשתתפים גם כאלה שאני מכירה ומוקירה, ותופסת אותם כבעלי תודעה פוליטית וסולידריות כלפי חבריהם לשדה. עדיין, הם משתתפים בתערוכה במוזיאון שרבים מחבריהם קראו להחרים, בין היתר כיוון שהוא מתנהל בצורה פוגענית ובעייתית כלפי עובדיו. ייתכן שחלק מהאמנים האלה אפילו חתמו על העצומה שפירסמנו בנושא. אני מודעת לקושי של אמן לוותר על תערוכה מוזיאלית. זה כואב ולא דבר שאפשר לעשותו בקלות ראש. אבל לא מדובר כאן רק בסולידריות – צורת התנהלות בעייתית כלפי אוצר תהפוך בשלב כלשהו להתנהלות בעייתית כלפי אמן. אי-אפשר להפריד בין השניים. האם זה באמת מוסד שאתם רוצים לעבוד איתו? ומעבר לזה, מה הטעם להוציא עצומות ולארגן מחאות אם לא מכבדים אותן? איזה כוח יש לנו כקבוצה להפעיל לחץ ולדאוג לתנאי עבודה הוגנים אם חברי הקבוצה שלנו מתפתים לעבוד עם מוסד שלא שינה דבר בהתנהגותו, לא התנצל, לא ניסה לבדוק אם יש מה לתקן, רק עשה מאמץ לטאטא מתחת לשטיח את הביקורת? האם זה המסר שאתם רוצים להעביר לבעלי הכוח? זה לא רק עולם האמנות, אתם מבינים? זו ההתקרנפות שבה אנחנו ממשיכים להתנהל כאילו העולם סביבנו לא קורס. ואם נניח שזה לא שקשה לכם לעמוד בפיתוי, אתם פשוט לא אוהבים את טקטיקת החרם, אפשר להציג ולכתוב מכתב, או להוציא הודעה לעיתונות, או לעשות פעולת מחאה במוזיאון. אבל לא השקט הזה שמגיע עם הודעת היח”צ על פוסט פוסט פוסט פוסט מודרניזם”.

האוצר רן קסמי-אילן כתב:

“סולידריות קשה לקיים, במיוחד במקום קטן ובשדה מקצועי אזוטרי כמו זה שאני שייך אליו. ובכל זאת אני מוצא לנכון לציין כי נמתח קו, ומבחינתי מוזיאון חיפה נמצא מעבר לו. אשכול תערוכות חדש. מבחינתי זה מספיק. יש מי שממשיך לנהל את המקום כאילו היה חנות המכולת המשפחתית שלו, שהאנדרסטייטמנט של השנה יהיה לומר שיש לו בעיה ביחסי אנוש. יש ראש עיר שמגבה את ההתנהלות השערורייתית הזו. והכואב מכל – יש אמנים שמוכנים להציג שם, שוב”.

אבי לובין, אוצר שהיה שותף לפעילות של אביר בחיפה, הגיב גם הוא לדברים:

“נוצרה פה סיטואציה ייחודית שבה היו מי שהרימו את הכפפה ויזמו את החרם. מעל 300 אמנים ואוצרים חתמו עליו. רבים ביטלו תערוכות מתוכננות ואחרים סירבו להצעות מאוד מפתות של המוזיאון. יש פה פוטנציאל גדול וחריג להוביל לשינוי. אבל כשתמיד מצליחים למצוא את אלה שמשתפים פעולה עם המוסד נגד חבריהם, זה באמת מייאש”.

המחאה נגד ההתנהלות בחיפה היתה אחד המהלכים המאורגנים היחידים שיצאו מקהילת האמנות בשנים האחרונות. מיד לאחריו התכנס “פורום האוצרות”, שבו לקחו חלק בעלי/ות תפקידים בגלריות מסחריות, חללים אלטרנטיביים ומוסדות ציבור. המסר שיצא מהפורום קרא ליישור קו ותנאים בסיסיים להעסקה של אוצרות במוסדות, ציבוריים ומסחריים. דובר גם על קשרי העבודה בין אמנים/יות לאוצרות, אך דווקא בקרב השותפים הטבעיים למהלך, כלומר האמניות/ים עצמם/ן, לא כולם רואים את הדברים באותו האופן. האמנים שפניתי אליהם לתגובה בחרו לא להגיב או לא להזדהות בשמם.

“מעניין אותי איזו אלטרנטיבה הם [האוצרים] מציעים לאמנים צעירים שיסרבו להציג במוזיאון”, אומרת אמנית שביקשה להופיע בעילום שם. “לפני כמה שנים היה מאבק נגד מוזיאון תל-אביב, השתתפו שם אנשים שאחר-כך עבדו עם המוזיאון. למה הם עשו את זה? אף אחד לא מוריד מכבודם או מבקש מהם לשלם מחיר. אני מסכימה עם הרעיון, אבל הדרך עקומה ומרוכזת בעצמה עד כדי כך שהמאבק הופך להיות אליטיסטי, וזה מצחיק כי מדובר באנשים עם אותן השקפות פוליטיות וחברתיות. המאבק שלהם הופך פתאום למורם מעם. כולם יודעים למשל על תנאי העסקה בעיתונים. וכולם יודעים מה זה פרילנסריות. אמנים משתפים פעולה כשהם בוחרים להשתתף בכתבה בעיתון שידוע כמקום מנצל. איפה הסולידריות, הא? המאבק הזה מדבר על סצנה אחת בלי להבין תהליכים אחרים שקשורים לזה. אם המאבק היה על זכויות עובדים ועל הדרך היו אומרים, ‘תראו מה קרה במוזיאון חיפה’, ואז עושים הקשרים מכך, הדברים היו יותר נגישים. הטענה שאמנים משתפים פעולה עם הדיכוי נשמעת כאילו שמוזיאון חיפה הוא אוטוריטה בתחום הניצול. כאילו שסטז’רים של רפואה לא טוחנים משמרות, או מורים צעירים לא מרוויחים אלפיים שקל לחודש”.

עבודתה של דנה יואלי מוצגת בתערוכה בלי שהיא עצמה יודעה על זה: “גיליתי על השתתפותי בתערוכה במוזיאון חיפה כשראיתי את שמי בהזמנה לפני כמה שבועות. העבודה הועברה כבר למוזיאון, שהשאיל אותה ישירות מאספן, ומציג אותה. אני מאמינה בצדקת הסירוב לשתף פעולה עם המוזיאון, וגם חושבת שהתנהלות לא תקינה אחת ממשיכה בהתנהלויות בלתי תקינות אחרות, לדוגמה להשאיל עבודה של אמן בלי ליידע אותו. אבל פרץ האשמות, אכזבות מהעדר סולידריות ואחריות של אמנים וכולי הוא בעייתי. סולידריות היא התקווה היחידה שלנו, בחיים מחוץ לאמנות עוד יותר מאשר באמנות. העניין הוא שיש מערכת ציפיות שמטבע הדברים תולה על האמנים הרבה אחריויות שהן מהותיות למוסד. דווקא משום שאני יכולה לומר בביטחון שלא הייתי משתתפת בתערוכה במוזיאון לו היו פונים אלי, אני מרשה לעצמי גם לומר – אמנים נושאים גם כך בהמון אחריות אישית וקולקטיבית, מתנהלים במערכות יחסים כוחניות ובלתי אפשריות בתוך מוסדות ומחוצה להם ומתפרנסים בדוחק. אני לא יכולה להעמיד את עצמי במקומו של אמן שמשתתף ולבקר אותו”.

הדס קידר, אמנית ואוצרת שהיתה שותפה להקמת “פורום האוצרות” וגם פעילה באיגוד האמנים, סבורה שהדברים מורכבים גם לנוכח הטענות על הדרישה האוטומטית לסולידריות מצד המציגים בתערוכות החדשות:

“ההתמרמרות של אוצרים ואמנים לנוכח פתיחת אשכול תערוכות במוזיאון חיפה, המשדר ‘עסקים כרגיל’, ואכזבתם מהשתתפותם של אמנים בתערוכות מובנת וטבעית, אבל מצביעה לדעתי על כשל במבנה העומק. שיימינג של אמנים שלא מתיישרים עם החרם אינו קשוב לעובדה שסולידריות מושגת באמצעות עבודה תשתיתית ולא בן רגע. חרם אינו מושג דרך הודעה חד-צדדית לנציגי הקהילה. הדרך להגיע לתוצאה כרוכה בעיסוק מתמשך ואחראי בבעיות העומק של שדה האמנות, שרובם הם תוצרים של תת-תקצוב משרד התרבות באמנות הפלסטית. ההתאגדות היא פעילות מקצועית של תיאום בין קהילות עם אינטרסים דומים, ואינו מהלך קולקטיבי של חיבוק עצים ניו-אייג’י.

“קריאה ספורדית של אמנים ואוצרים לפעול כגוש אחד אל מול עוולות מוזיאון או מוסד זה או אחר אולי משיגה באופן חלקי את מטרתה המיידית, אך בטווח הארוך מעוררת תחושה שנדרשת פעולה מפוקחת ומתמשכת המטפלת בסוגיות רבות, כדי שיהיה אפשר ברגע האמת להפעיל את כפתור ה’סולידריות’ באופן אפקטיבי. במקרה של מוזיאון חיפה, כל עוד המצב הנוכחי בשדה האמנות הוא שחסרה תשתית של הסכמה למאבק למען הגדלת תקציב האמנות, שיוביל לאופציות רבות יותר לתצוגה בחללים ציבוריים, קשה לדרוש מאמנים שבעיני רוחם לא רואים שום אלטרנטיבה אחרת באופק לוותר על תערוכה מוזיאלית”.

באופן מאוד לא ייחודי לעולם האמנות וכמו בכל תחום עיסוק שבו מתרחש ניצול, המרוויחים והנהנים הגדולים מאקט הקואופטציה והקונפליקט הפנימי שנוצר בעקבות השתתפות אמניות ואמנים שחתמו בשעתו על העצומה הם כמובן חברי הנהלת מוזיאון חיפה. הם יכולים להתרווח לאחור בכסאותיהם ולהרחיק מעצמם פעם נוספת את הביקורת, בזמן שאמנים ואוצרים מנהלים מאבק כוחות פנימי.

אי-אפשר לנתק את סיפור המוזיאון מההקשר הרחב של האווירה הפוליטית בישראל. סוגיית מוזיאון חיפה, בצירוף האירועים האחרונים במוזיאון תל-אביב והעובדה שאמנים ואוצרים הם בתחתית סדר העדיפויות של מוסדות השייכים לציבור, מלמדים שוב כי כל עוד אין התאגדות של אמנים ואנשי מקצוע והסכמה על קווי בסיס, אמניות/ים ימשיכו להתמודד לבדם עם החלטות מהסוג הזה. קהילת האמנות היא קבוצה קטנה אך הטרוגנית מאוד ובעלת אינטרסים משותפים. אין סיבה שתמשיך לשלם את מחיר הניצול באופן אישי או קולקטיבי.

עוד על סולידריות ומוזיאון חיפה בערב רב: יונתן אמיר – שתיקת האוצרות

הפוסט איפה הסולידריות, הא? הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

Wood

$
0
0
Wood, animated gif, acrylic and spray on canvas with video, 550x413 pixel. Detail from In The Corner, 2012

Wood, animated gif, acrylic and spray on canvas with video, 550×413 pixel. Detail from In The Corner, 2012

 

רועי אפרת |gif 31 | פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”. אוצרת: יעל רביד

 

gif 31 הוא פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”, שבמהלכו אסף רועי אפרת פרטים מסקיצות, עבודות שלמות ומיצגים וערך אותם לקובצי גיפ המשלבים תיעוד, אנימציה, כוריאוגרפיה וציור. הפרטים מורכבים משבלונות שלוקטו מעיתוני דפוס וממאגרי מידע שונים וכן מן המרחב האינטרנטי, והם מתעדים סיטואציות שגרתיות של מצבים משפחתיים, מין ואלימות.

 

www.royefrat.com

הפוסט Wood הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

George

$
0
0
George, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24x25 cm (image) 550x413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

George, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24×25 cm (image) 550×413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

 

רועי אפרת |gif 31 | פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”. אוצרת: יעל רביד

 

gif 31 הוא פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”, שבמהלכו אסף רועי אפרת פרטים מסקיצות, עבודות שלמות ומיצגים וערך אותם לקובצי גיפ המשלבים תיעוד, אנימציה, כוריאוגרפיה וציור. הפרטים מורכבים משבלונות שלוקטו מעיתוני דפוס וממאגרי מידע שונים וכן מן המרחב האינטרנטי, והם מתעדים סיטואציות שגרתיות של מצבים משפחתיים, מין ואלימות.

 

www.royefrat.com

 

הפוסט George הופיע ראשון בערב רב Erev Rav


Flaming God #2

$
0
0
Flaming God #2, animated gif, aquarelle with video, 550x413 pixel. Detail from Flaming God, URRA Residency Program Beunos Aires, 2016

Flaming God #2, animated gif, aquarelle with video, 550×413 pixel. Detail from Flaming God, URRA Residency Program Beunos Aires, 2016

 

רועי אפרת |gif 31 | פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”. אוצרת: יעל רביד

 

gif 31 הוא פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”, שבמהלכו אסף רועי אפרת פרטים מסקיצות, עבודות שלמות ומיצגים וערך אותם לקובצי גיפ המשלבים תיעוד, אנימציה, כוריאוגרפיה וציור. הפרטים מורכבים משבלונות שלוקטו מעיתוני דפוס וממאגרי מידע שונים וכן מן המרחב האינטרנטי, והם מתעדים סיטואציות שגרתיות של מצבים משפחתיים, מין ואלימות.

 

www.royefrat.com

הפוסט Flaming God #2 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

הפוליטיקה של ה-OCD

$
0
0

לארי אברמסון, אמן חשוב וראש המחלקה לאמנות במכללת שנקר, הניח מכתב התפטרות בעקבות הוראתה של נשיאת המוסד יולי תמיר להסיר מתערוכת הבוגרים של שנה זו ציור של ים עמרני שכלל דימוי של שרת המשפטים איילת שקד עירומה. בתחילה נמסר משנקר כי “לאור הטענה שהעבודה עלולה לפגוע בשרה שקד, קיבל הסטודנט הנחיה ברורה לשנות את העבודה כך שלא יתאפשר זיהוי בין העבודה לשרה שקד או כל דמות ציבורית אחרת”. מאוחר יותר טענה תמיר כי “באופן אישי, אני חושבת שזה (העבודה) שוביניזם פוגעני וזה לא קשור לפוליטיקה”.

בעקבות הצנזורה אמר אברמסון לכתבת “הארץ” שני ליטמן: “אני שייך לדור שנלחם כדי להחזיר את הפוליטיקה, לעשות פוליטיזציה של האסתטי, להילחם בפורמליזם, להילחם בצורות שסגורות בתוך עצמן, שהיו הבון-טון בדור לפנינו. וכשזה נשמט במוסדות שהם מוסדות הדגל של החשיבה החופשית הביקורתית, זה קשה במיוחד”.

אברמסון השתמש במלים גדולות; “מלחמה בפורמליזם”, “פוליטיזציה של האסתטי”, “חשיבה חופשית ביקורתית”. אבל מה מכל זה נשאר מול העבודה עצמה? כשהכתבת שאלה את אברמסון, “מה אתה כן רואה כשאתה מסתכל על העבודה הזאת”?, אברמסון ענה: “ים עמרני לא בא להתעסק עם הדימוי של איילת שקד או כל אשה אחרת. הוא מתעסק עם ההפצצה שהתקשורת מזינה לתוך המוח שלו יום-יום ושעה-שעה. הוא חושב איך לעשות קשר מהבלגן הבלתי נשלט הזה. וזו שאלה שקשורה באמנות. אני מבין את נקודת המוצא הזאת. זה צילום של התודעה הפוסט-מודרנית של בן הדור הצעיר העכשווי”.

לטלי קיים (חדשות “וואלה”) אמר אברמסון שהוא לא מצא כל בעייתיות בדימוי האשה העירומה לפני שהוסבה תשומת לבו ל”דמיון”, בלשונו, בין הדמות לשרה שקד: “אני אישית חשבתי שזו שחקנית הקולנוע איזבלה רוסליני, ואז מישהו אמר שזה דומה גם לאיילת שקד, ובזה הסתיים הדיאלוג”.

ים עמרני, סדינים (פרט), 2016

ים עמרני, סדינים (פרט), 2016

לפי אברמסון, הדימוי של איילת שקד עירומה מסתכם בהעלאת שאלות שקשורות בצילום של התודעה של בן הדור הצעיר העכשווי: התמודדות ציורית עם מנועי חיפוש, קריסת מערכות מידע מסורתיות, ריבוי ערוצים, תרבות רשת והפרעת קשב כברירת מחדל. אולם מתפיסתו המוצהרת המתנגדת להסללת צורות לתוך עצמן מתבקש להתייחס גם לבחירה של הסטודנט לצייר את שקד, שרת המשפטים מהבית-היהודי. אלא שהקריאה של אברמסון את העבודה ממסכת ומוחקת את מה שיש בה.

כמה ממורי המחלקה גיבו את אברמסון וכתבו עצומה: “לדעתנו צנזורה של עבודות מחזקת את הרוחות הרעות בחברה הישראלית ומערערת את זכות קיומנו כמוסד חינוכי”. המורות והמורים אמנם רואים במוסד שבו הם מלמדים “מוסד חינוכי”, אבל הגדרת המוסד כ”חינוכי” מסתכמת עבורם בזעקות כנגד רוחות רעות של צנזורה (מגמה מדאיגה שאכן קיימת), ללא כל דרישה לעיסוק בשאלות של אתיקה, חוק, אזרחות, היחס לאחר וחפצונו.

תרבות בכלל ויצירת אמנות בפרט פועלות תמיד בתוך מערך של כוחות, גבולות, הגבלות ופריצתם. אלה הם הכוחות המניעים את עולם האמנות. מעבר לכך, כל אוצרת, כל מבקרת, כל חוקרת וכל מוסד אמנות מחליטים מה להציג ומה לא. לפעמים הדברים גלויים, ולרוב הם סמויים. תפיסת האמנות כאקס-טרטוריה וכמרחב של חופש ללא גבולות (גם אם יש לה תקדים משפטי מאשרר) היא תודעה כוזבת, אידיאולוגיה רומנטית ונאיבית. הקצנתה של גישה זו הגיעה לכדי אבסורד באמירותיו הזדוניות של בני ציפר, עורך מוסף “תרבות וספרות” של “הארץ”, העיתון שהתגייס גם הפעם לקידום אג’נדת חופש הביטוי באמנות. לכן, במקום לזעוק רק נגד הצנזורה, ראוי שמורי שנקר יכוונו את עצמם ואת תלמידיהם למחשבה ביקורתית מורכבת שבמרכזה עומדות גם שאלות אתיות, ולא פחות חשוב מכך – הפוליטיקות של עולם האמנות שבתוכו הם פועלים.

ומה יש למוסד עצמו להציע בעקבות השערורייה שיצר? אחד הפתרונות שהוצעו בשנקר הוא הקמת קרן להגנה על הסטודנטים מפני תביעות הקשורות לעבודותיהם המוצגות בתערוכות שבמוסד. נוסף לכך תוקם “מועצה לאתיקה אקדמית”, שבפניה יציגו ראשי המחלקות כשבועיים לפני תערוכת הבוגרים את העבודות הבעייתיות, או בלשונם, העבודות “הראויות לדיון”. בכך מצטרפת שנקר לכמה מוסדות דתיים שמרניים להוראת אמנות שרבנים משמשים בהם אוטוריטות הקובעות את גורלן של יצירות “הראויות לדיון” לשבט או לחסד. לא ברור לי איך בעקבות זאת נחה דעתו של אברמסון, שחזר בו מהודעת ההתפטרות שלו.

דומה שהתגובה החכמה ביותר לסאגה היתה שתיקתה של איילת שקד עצמה, ולא פחות מכך זו של הסטודנט ים עמרני לפני שהסיר את העבודה מהתערוכה. עמרני קיבל לכאורה את הצנזורה, אך למעשה הקצין אותה. הוא גם כאילו זרם עם פרשנותו הממסכת של אברמסון, אך בפועל, פעולתו הציבה אותה באור ביקורתי. הוא הציג את העבודה בתערוכה כשאיקס שחור מסתיר את פניה של הדמות של איילת שקד. לא רציתם את הדימוי הסקסיסטי והפוגעני (אולי) של שרת המשפטים? קבלו אובייקט מנושל מכל הקשר שהוא “לא איילת שקד” (כפרשנות של אברמסון), אלא כל אשה – פרגמנט של גוף: אובייקט נקבי, עירום, ללא שם, ללא פנים וללא הקשר פוליטי, מהסוג הנפוץ כל-כך, שלרוב כבר אינו נתון לביקורת.

הפוסט הפוליטיקה של ה-OCD הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

ראש ביה״ס לאמנות בשנקר לארי אברמסון התפטר בשנית

$
0
0

ראש ביה״ס לאמנות במכללת שנקר פרופ׳ לארי אברמסון התפטר בשנית. במכתב ששלח הבוקר (שני) לנשיאת המכללה פרופ׳ יולי תמיר, כותב אברמסון כי חרף ההסכמות שהוסגו בנוגע להתנהלות המכללה במקרים דומים, נשיאת המוסד השתמשה שוב בסמכותה לצנזר את יצירתו של ים עמרני ״סדינים״, שנחשפה מחדש בסוף השבוע.

במכתבו מגולל אברמסון את השתלשלות האירועים בפרשה, החל מצינזור הציור ביום פתיחת התערוכה, עבור דרך ההתפטרות הראשונה ובקשת ההנהלה לקיים דיון בנושא, ההסכמות שהושגו בנוגע להקמת ״מועצה שתיטול מההנהלה באופן סטטוטורי את הסמכות לקביעת מדיניות בכל הקשור לנושאי חופש ביטוי ויצירה״, וכנס החירום שנערך במחלקה ביום רביעי שעבר.

אברמסון כותב כי ״בעבורי, מימוש העקרונות שבאו לידי ביטוי בהקמת המועצה – וההקפדה כי המועצה אכן תפעל כחיץ להגנה על חופש הביטוי, ולא כועדת צנזורה מורחבת – היו תנאי להמשך שירותי כראש בית הספר. רצה הגורל ותוך 48 שעות נבחנה מחויבותך לעקרונות אלה: ביום שישי 22.7.16, הסירה יד נעלמה את המסקינג טייפ השחור שכיסה את פני הדמות בציור של ים עמרני, ובכך החזירה את הציור למצבו לפני שהטלת עליו צנזורה. כאשר נודע לי על הסרת הכיסוי, קיוויתי כי עתה תפעלי ברוח העקרונות המוסכמים, ותביאי את ההחלטה כיצד לנהוג בפני פורום רחב שיורכב, כמוסכם, מרוב של נציגי המערכת האקדמית ונציג סטודנטים. כך גם אמרתי לך בשיחתנו באותו יום.

״לצערי בחרת לפעול גם הפעם כפי שפעלת מלכתחילה, וחזרת ודרשת ממני, כראש בית הספר לאמנות רב-תחומית, להטיל צנזורה על הציור. הודעתי לך כי התנגדותי המצפונית להטלת צנזורה בעינה, וכי במידה וברצונך לממש את החלטתך לשוב ולכסות את הציור, יש בידך הכלים המנהליים לעשות זאת מבלי לכפות זאת על המערכת האקדמית, באמצעות המנכ״ל או אגף התחזוקה, הסרים למרותך. במוצאי שבת, 23.16, נודע לי כי העברת ללא ידיעתי את הטיפול בנושא לאוצרי תערוכת הגמר, ואלה הביאו את עובדת הסרת המסקינג טיים לידיעת ים עמרני. הסטודנט, כך נמסר לי בדיעבד, החליט להסיר את הציור השנוי במחלוקת, ולהחליפו בציור אחר.

״בהתנהלותך זו ביטאת אי-אמון בי כראש בית הספר, ואי-נאמנות לעקרונות שעמדו ביסוד ההסכמה להקים מועצה להגנה על חופש הביטוי בשנקר. אם כל הנכונות להתפשר לטובת עתיד טוב יותר, בתנאים אלה לא אוכל להמשיך בתפקיד ניהולי בשנקר, ואני מגיש לך בשנית את התפטרותי מתפקיד ראש בית הספר לאמנות רב-תחומית״.

הפוסט ראש ביה״ס לאמנות בשנקר לארי אברמסון התפטר בשנית הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

Cover

$
0
0
Cover, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24x25 cm (image) 550x413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

Cover, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24×25 cm (image) 550×413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

 

רועי אפרת |gif 31 | פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”. אוצרת: יעל רביד

 

gif 31 הוא פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”, שבמהלכו אסף רועי אפרת פרטים מסקיצות, עבודות שלמות ומיצגים וערך אותם לקובצי גיפ המשלבים תיעוד, אנימציה, כוריאוגרפיה וציור. הפרטים מורכבים משבלונות שלוקטו מעיתוני דפוס וממאגרי מידע שונים וכן מן המרחב האינטרנטי, והם מתעדים סיטואציות שגרתיות של מצבים משפחתיים, מין ואלימות.

 

www.royefrat.com

 

הפוסט Cover הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

פרופ׳ רועי קופר יכהן כממלא מקום ראש ביה״ס לאמנות בשנקר

$
0
0

המועצה האקדמית העליונה של שנקר בחרה בפרופ’ רועי קופר למלא את מקום ראש בית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר. קופר יחליף את ראש ביה״ס פרופ׳ לארי אברמסון, שהתפטר אתמול בעקבות סאגת הציור המצונזר בתעורכת הבוגרים של ביה״ס.

קופר נולד בשנת 1956 בקיבוץ מפלסים, והחל את דרכו האמנותית בשנות ה80׳. מאז הוצגו עבודותיו בתערוכות יחיד במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון הרצליה, ומוזיאון טייט מודרן (Tate Modern) בלונדון ועוד. הוא זכה זכה בפרסים רבים, בהם פרס ז׳ראר לוי של מוזיאון ישראל (1995), פרס שרת התרבות (2004), פרס אנריקה קבלין לצילום, מוזיאון ישראל (2006), ופרס קונסטנטינר, מוזיאון תל אביב (2006).

בשנים 94-98 כיהן קופר כראש המחלקה לצילום בבית הספר קמרה אובסקורה, ועד שנת 2009 היה מרצה בכיר במחלקה לצילום בבצלאל. משנת 2008 הוא מרצה בכיר בבי״ס לאמנות רב תחומית בשנקר.

רועי קופר

רועי קופר

 

הפוסט פרופ׳ רועי קופר יכהן כממלא מקום ראש ביה״ס לאמנות בשנקר הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

רב ערב 26.7.2016

$
0
0
השבוע ברב ערב:

פולי בלום, “שרה”, 2014

“סיסמוגרף | Seismograph” – בוגרים ומורים מציגים בצמדים
המחלקה למדיה, צילום וקולנוע, המרכז האקדמי ויצו חיפה
גלריה גרנד ART לאמנות עכשווית, גרנד קניון עופר, חיפה

נעילה: 25.8.16
בתערוכה משתתפים בר זלי ואורי גרשוני, אריק יודקוביץ’ וחנה שביב, פולי בלום ורחל ארז ויעל ברקת ויעקב ישראל.
אוצרת: שירלי משולם בשיתוף עמית זולר, ראש המחלקה.
העבודות של אורי גרשוני באדיבות גלריה שלוש.

גלריה גרנד ART לאמנות עכשווית, גרנד קניון עופר, קומה 3, דרך שמחה גולן 54, חיפה, טל’ 04-8121111. שעות פעילות: א’–ה’, 12:00–20:00, ו’, 10:30–

הפקולטה לאמנויות המדרשה – מפגש מתעניינים

מפגש מתעניינים של התוכנית ללימודי המשך באמנות של הפקולטה לאמנויות, המדרשה
גלריית המדרשה, רח’ הירקון 19, תל-אביב

חמישי, 28.7.16, ב-18:00

המפגש יתקיים במסגרת ה”לובי” – תערוכת הבוגרים של התוכנית המוצגת בגלריית המדרשה בתל-אביב. המפגש הוא הזדמנות לשמוע על תפיסת העולם של התוכנית ועל הפעילויות המתקיימות בה, לשאול שאלות בנוגע לתוכנית הלימודים ולבקר בתערוכת הבוגרים.
במפגש ישתתפו ד”ר מירי סגל, ראש התוכנית; אבי לובין, מרכז הלימודים העיוניים; תלמידים ובוגרים של התוכנית.

לפרטים נוספים

צילום: רן ארדה

“קְרִיאוֹת”, תערוכת מיצב
בית האמנים תל-אביב
אוצרת: ורדה גינוסר

נעילה: 13.8.16

במאמרו הנודע “כיסוי וגילוי בלשון” כותב המשורר ביאליק: “בעלי הרמז הדרש והסוד רודפים כל ימיהם אחרי הצד המייחד שבדברים, אחרי אותו משהו בודד, אחרי אותה נקודה שעושה את המראות… אחרי נשמתם היחידה וסגולתם העצמית של הדברים… מלים מפרפרות תחת ידיהם, כבות ונדלקות, שוקעות וזורחות… פושטות נשמה ולובשות נשמה, תג אחד, קוצו של יו”ד, והמלה הישנה זורחת באור חדש”. מעבר למקום ולזמן. החדר הקטן אינו אלא המצב הקיומי עצמו המאפשר את התמורה בין שני אנשים, והאיחוד ביניהם מתוך התמזגות של בכי משחרר, מצב שעליו כותב הפילוסוף פרידריך ניטשה, “האנושי, אנושי מדי”. האמנים כקוראים ומגיבים, בתוכן ובצורה – נוגעים בעבודתם בתכנים הסמויים מן העין (ורדה גנוסר, אוצרת התערוכה).

בית האמנים ע”ש יוסף זריצקי, רח’ אלחריזי 9, תל-אביב.

רואים אמנות. מדברים אמנות. חוקרים אמנות, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב

רואים אמנות. מדברים אמנות. חוקרים אמנות
החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב

תוכנית למצטיינים: תוכנית ייחודית בתולדות האמנות לקראת קריירה במקצועות האמנות כמו מחקר, ביקורת, אוצרות ועוד. עם אורחי התוכנית נמנים מנהלי מוזיאונים ואוצרים מהמוסדות המובילים בעולם: לובר, אופיצי וגטי. התוכנית כוללת סמינריונים יישומיים במוזיאונים וגלריות בארץ, שיעורים בכתיבת ביקורת אמנות, כיתות אמן, התנסות בחומרים ובטכניקות וסמינר יישומי בפריז במימון החוג. נושאים נוספים: מקבץ ייחודי באמנות ישראלית לקראת קריירה מחקרית; לימודי תיאוריה והיסטוריה של הצילום; אמנות גלובלית.
מסלול ישיר לתואר ראשון ושני בארבע שנים.
מלגות למצטיינים בכל התארים, כולל מלגות קיום בלימודי תואר שני.
למידע מלא באתר החוג.

להרשמה ולקבלת ייעוץ יש לפנות למזכירות החוג: hilafa@tauex.tau.ac.il, 03-6408482, 03-6409481.

***

“הילדים רוצים קומוניזם”
סבב שני במסגרת הנושא השנתי של מובי – מוזיאוני בת-ים
המציין 99 שנה למהפכה הבולשביקית
אוצר: יהושע סימון

פתיחה: חמישי, 28.7.16, ב-20:00

אמנים משתתפים בסבב השני: ניר הראל, אנה לוקשבסקי, נאביל מאלח, פייסירי גונארטנה, נועה יפה, אוהד מרומי, יונתן גולד, רענן רחל”פ, ניקול ורמרס, ארכיון פרקסיס, ארכיון המפלגה הקומוניסטית הישראלית, נוסרטולה קארימי.

“הילדים רוצים קומוניזם” הוא פרויקט שנתי של תערוכות במובי – מוזיאון בת-ים, והוא מתקיים במשותף עם שורה של מוסדות ואמנים שונים ברחבי העולם. הפרוקיט כולל תערוכות, הרצאות, מיצגים, הקרנות ופרסומים לכל אורך שנת 2016. המוסדות השותפים: Tranzit שבפראג, The Visual Culture Research Center בקייב, Free/Slow University בוורשה, State of Conceptבאתונה, Skuc gallery בלובליאנה ומובי – מוזיאוני בת-ים.
הפרויקט מאורגן על-ידי ויט האברנק, ולדימיר וידמאר, יהושע סימון, איליאנה פוקיאנקי, אלכסיי רדינסקי וקובה שרדר.

תערוכות שונות לאמנים ישראלים ובינלאומיים יוצגו בחלל מובי במהלך השנה ובמקביל בחללי אמנות ברחבי העולם לאורך שנת 2016.

***
המודעות ב”רב ערב” מתפרסמות בתשלום. מעוניינים/ות לפרסם בניוזלטר?
צרו קשר: raverev@gmail.com

הפוסט רב ערב 26.7.2016 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

Run

$
0
0
Run, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24x25 cm (image) 550x413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

Run, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24×25 cm (image) 550×413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

 

רועי אפרת |gif 31 | פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”. אוצרת: יעל רביד

 

gif 31 הוא פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”, שבמהלכו אסף רועי אפרת פרטים מסקיצות, עבודות שלמות ומיצגים וערך אותם לקובצי גיפ המשלבים תיעוד, אנימציה, כוריאוגרפיה וציור. הפרטים מורכבים משבלונות שלוקטו מעיתוני דפוס וממאגרי מידע שונים וכן מן המרחב האינטרנטי, והם מתעדים סיטואציות שגרתיות של מצבים משפחתיים, מין ואלימות.

 

www.royefrat.com

 

הפוסט Run הופיע ראשון בערב רב Erev Rav


מגמה חיובית

$
0
0

בתערוכות הגמר במחלקה לאמנות בבצלאל מסתמנת בשנים האחרונות מגמה חיובית. נראה שהבוגרים אינם מסתפקים עוד בהתמחות ובהצגה של מדיום אחד, ופונים לייצר חללים מורכבים יותר, החולשים על כמה מדיומים במקביל ומנסים לייצר חוויה שהיא רחבה, עם תחביר מאתגר, מרובד וקוהרנטי יותר. בחרתי להתמקד בשלושה פרויקטים של בוגרות המחלקה שמייצרות חללים מן הסוג הזה באמצעות אסטרטגיות שונות.

רוני דורון

רוני דורון

רוני דורון. תצוגה של רגעים

“הר מערה”, תערוכתה של רוני דורון, מוצגת בחלל הגדול של הגלריה המרכזית ועוסקת בעיקר בציור אקספרסיבי על אובייקטים מן הנמצא (found objects). המשטחים עצמם, לרוב שאריות של קירות גבס עם קצוות קטומים או חתוכים, משמשים מצע לציור שעליו דורון מנחיתה ג’סטות מכחול מהירות בגוונים ראשוניים של שחור, לבן, כחול ואדום.

הציור, התחריט וההטבעות מבקשים להתרחק מדימויים קונקרטיים ומזוהים, אך פה ושם מבליחים ואגינות עם פתח מוזהב ושיער ערווה שחור וסמיך ודימויי הרים ילדותיים, הניבטים גם מקווי המתאר של משטחי הציור וגם מן הציורים עצמם.

הציורים – התלויים או נשענים על הקירות בגבהים ובגדלים שונים, מחצי גיליון ועד משטח בגודל דלת הנשען בכבדות אל הקיר – מייצרים תחביר קומפוזיציוני המתחלק לקבוצות של שלושה-ארבעה ציורים בדופנות החלל. יש רגע שבו הציור מתנתק לחלוטין מהקיר ומונח על הרצפה בפינה. האובייקט מורכב משני משטחי קרטון חומים מטים לנפול וחסרי טקסטורה הצמודים זה לזה. על המשטח הקדמי ניתן לזהות תחריט שהוא הטבעת נגטיב שחור של ציור גבס התלוי בכניסה לחלל. לא ברור מדוע בחרה דורון להכפיל דווקא את הדימוי הזה, אך כשנתקלים בו שוב הוא נחווה כדז’ה-וו צורני ומעורר רצון לחזור ולחקור שוב ושוב, באמצעים מדיומליים שונים, את הדימוי והיפוכו, בדומה אולי לשמה של התערוכה, “הר מערה”.

חלקו האחורי של האובייקט נוטה בקיפול קדימה, משוח בצדו הפנימי במשיחות מכחול עבות ולבנות, כאילו מבקשים שני החלקים שהוצמדו בלידתם להיות אובייקט שבין ציור לפסל, אבל אפילו המרחק הקטן בינם לבין הקיר מייצר קלאוסטרופוביה קלה ותחושת דחיסות ואינו מאפשר להקיף אותם או לראות את צדם המוסתר.

העבודות של דורון הן עדות לשיטוט, תודעתי ופיזי, להתקפים אימפולסיביים של מכות ומשיחות מכחול, של חזרה אובססיבית ושל ניסיון לשלוט בתוצרים – ובאותה נשימה להעניק להם עצמאות. זו תצוגה של רגעים, של הבלחות, שיהיה מעניין לראות לאן יתפתחו בעתיד.

מיכל בן יעקב

מיכל בן יעקב

מיכל בןיעקב. נשדד בחטף מכל אוצרותיו

את שם הפרויקט של מיכל בן-יעקב אבקש להשאיר לסוף. כאשר אני מבקרת בתערוכה קבוצתית, אני מנסה בתחילה להימנע ככל האפשר מלזהות את שם האמן, לקרוא את הטקסט הנלווה או את שם העבודה. אני מבקשת להביט ביצירות ללא מתווכים, ללא ידע מוקדם, וכך לחוות אותן כשלעצמן.

במקרה של הפרויקט של בן-יעקב, התברר שזוהי אסטרטגיה נכונה. בחלל הגלריה הקטנה מייצרת בן-יעקב מיצב שהוא מין שעטנז מטושטש המזוהה בכל זאת כבית-תפילה מובהק. המיצב בנוי ממחיצה בגובה המותניים עם מעבר באמצעו. במרכז החלל מוצב מין מזבח, ומאחוריו טריפטיך עם שלוש קשתות. המיצב בנוי ככל הנראה מעץ שעליו הודבק טפט דמוי שיש שחור-לבן, שאמור לשוות למקום מימד נצחי ומעורר השתאות, כביכול, אולם קילופי הטפט בפינות המבנה חושפים את ארעיותו והתכלותו.

מעל למזבח משתלשלים שני אשכולות של נורות ניאון המאירות את החלל. בצדי המזבח נפערים שני פתחים מלבניים המוארים בפסי ניאון כחולים המזמינים להושיט יד פנימה, ובכך מזכירים את מכונות המזל השכוחות, פעורות הלוע, בעלות ראש המדוזה, שמעניקות תמורת מטבע שחוק מושג מדומיין על העתיד להתרחש.

החלל של בן-יעקב חף מכל חפץ או תמונה מלבד המיצב הקדוש, כאילו נשדד בחטף מכל אוצרותיו ונותר מרוקן מכל סממן תרבותי או היסטורי. התקרה בחלל, כבחללי תפילה רבים, גבוהה ובעלת טקסטורה, אך במקום אור טבעי הפורץ פנימה, ויטראז’ים מרהיבים או ערבסקות מורכבות ועמוסות פרטים – ניצבת רק תבניתה הקדוחה, המעופשת, מלאת קורי העכביש של תקרה בחלל ארעי ומשתנה תדיר.

במיצב של בן-יעקב אין קדושה, אין הבטחה לעתיד טוב יותר, אין תקווה. שם הפרויקט הוא “מקדש ציפורניים”. בן-יעקב מבקשת ליצור מבנה כלאיים המאגד בין כתליו את עקרונותיהם האדריכליים ואת האימה והמורא שעשויים לעורר שני המוסדות, היכל הקודש ומכון היופי. את המושגים נצח והתכלות, סגידה וכיליון ניתן להחיל על שני המוסדות באותה הנשימה – על תעשיית היופי שמייצגים גם מקדשי מכוני הציפורניים, ועל הממסד הדתי שמכיל גם בתי-התפילה. החיבור הזה, השעטנזי, שבן-יעקב מבטאת דווקא באופי המינימליסטי של המיצב ובדלות אמצעיו הוא חיבור ליטרלי ומוכר, ובו בזמן הוא היבריד הומוגני באופן מטריד.

נטלי אביגדור

נטלי אביגדור

נטלי אביגדור. הצעה לשקט

הכניסה למיצב של נטלי אביגדור, “Waiting Room”, הנמצא בקומה השלישית, מזכירה כניסה למערה או לקבר. החלל נמצא מתחת לאדמה, ורצפתו מכוסה בחול ובחצץ. באמצעות שימוש באלמנטים פיסוליים, הקרנות וידיאו ומה שנראה כקופסאות אור מייצרת אביגדור, כמו מציגים אחרים בתערוכה, חלל אלטרנטיבי, מציאות מקבילה, עולם שנבנה על יסודותיו של המבנה הקבוע ושואב ממנו השראה.

בפינה השמאלית של החדר מוצבים שני מכלי מים שחורים וגדולים שאביגדור פערה בתחתיתם דימויים של בארות מים, המורכבים ככל הנראה מקופסאות אור עגולות שעליהן צוירו כתמים מופשטים בגוונים של כחול. את שלושת פתחי האוורור העגולים שבקיר המקביל הקיפה אביגדור בקופסאות מרובעות הצבועות בצבעי אדמה. מפתחי האוורור משתפלות יריעות הצבועות באותו האופן, ועליהן מוקרן סרטון וידיאו שבו נראים אנשים צועדים בהילוך אטי.

פתחי האוורור אינם מכוסים, וההעמדה הזו מייצרת שלוש דמויות של נשים מדבריות, קפואות, שפרצופן פעור וחשוך והן חסרות הבעה או קול. במרכז החלל משתלשל משרשרת ברזל עבה פעמון ענק הצבוע בצבע מלט, המעניק אשליה של יציקה כבדת משקל ומזכיר פעמון כנסייה בקצה של צריח. על הקיר הנגדי מוקרן סרטון וידיאו צר ממדים ובו נראית אשה מנגנת בפסנתר.

קשה לקבוע שהחלל של אביגדור מהודק מבחינה תמטית או שהוא אכן מעביר את הצופה חוויה שהיא שלמה וגדולה מסך חלקיה, אך בעיני החלל הזה, הדמום, הקפוא ומנותק מן הזמן, שבו נשמע רק קול הצעדים השורט את הקרקע, הוא הצעה לשקט. טפטוף המים הריתמי שאינו נשמע, משב הרוח המדברית הנוגע בכנפי שמלתן של הנשים ללא קול, הבלדה הנוגה שאינה בוקעת מן הפסנתר, קול המכה הגלום בפעמון הכנסייה – כל אלה הם הצעה לדממה מוחלטת תחת מה שהיה יכול להיחוות כקקופוניה של סאונד, צלילים ומראות.

האקדמיה לאמנות בצלאל, ירושלים, תערוכת הגמר של המחלקה לאמנות. נעילה: 29 ביולי 2016
א’–ה’, 10:00–21:00, ו’, 10:00–15:00

הפוסט מגמה חיובית הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

Nurse

$
0
0
Nurse, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24x25 cm (image) 550x413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

Nurse, animated gif, acrylic and spray on canvas paper with video, 24×25 cm (image) 550×413 pixel (gif). Study for Prologue/Epilogue, 2015

 

רועי אפרת |gif 31 | פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”. אוצרת: יעל רביד

 

gif 31 הוא פרויקט מיוחד ל”דימוי היומי”, שבמהלכו אסף רועי אפרת פרטים מסקיצות, עבודות שלמות ומיצגים וערך אותם לקובצי גיפ המשלבים תיעוד, אנימציה, כוריאוגרפיה וציור. הפרטים מורכבים משבלונות שלוקטו מעיתוני דפוס וממאגרי מידע שונים וכן מן המרחב האינטרנטי, והם מתעדים סיטואציות שגרתיות של מצבים משפחתיים, מין ואלימות.

 

www.royefrat.com

הפוסט Nurse הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

טליה ימיני | Daily Radar

$
0
0

פרויקט מיוחד לדימוי היומי | אוצרת יעל רביד

הפרויקט נעשה במיוחד עבור הדימוי היומי של ערב רב ומתאר סדרה חדשה של עבודות שנעשו בהשראת מכ"מ ימי ומתארות מסע ימי – משפחתי של האמנית על גבי צג המכ"מ. המסע נמשך 31 יום והצגים המתחלפים מתארים מפגשים והתנגשויות בין יבשות שחורות, עצמים לא מזוהים ודמויות משפחתיות. הבחירה במכ"מ הימי, שתפקידיו העיקריים הם ניווט, זיהויי עצמים ומניעת התנגשויות בין כלי שיט,ממשיכה את עבודתה של האמנית בהשראת העולם הימי ועיסוקה בנושא הניווט והמרחב ומהווה חלק משמעותי בניסיון שלה למצוא מקום בעולם.

חלק מהעבודות הן רישומים על נייר פרגמנט וחלקן ציור על מפות ניווט ימי מקוריות שנחתכו גם הן לפורמט עגול בדומה לצג המכ"מ.

טליה ימיני | Daily Radar

$
0
0

פרויקט מיוחד לדימוי היומי | אוצרת יעל רביד

הפרויקט נעשה במיוחד עבור הדימוי היומי של ערב רב ומתאר סדרה חדשה של עבודות שנעשו בהשראת מכ"מ ימי ומתארות מסע ימי – משפחתי של האמנית על גבי צג המכ"מ. המסע נמשך 31 יום והצגים המתחלפים מתארים מפגשים והתנגשויות בין יבשות שחורות, עצמים לא מזוהים ודמויות משפחתיות. הבחירה במכ"מ הימי, שתפקידיו העיקריים הם ניווט, זיהויי עצמים ומניעת התנגשויות בין כלי שיט,ממשיכה את עבודתה של האמנית בהשראת העולם הימי ועיסוקה בנושא הניווט והמרחב ומהווה חלק משמעותי בניסיון שלה למצוא מקום בעולם.

חלק מהעבודות הן רישומים על נייר פרגמנט וחלקן ציור על מפות ניווט ימי מקוריות שנחתכו גם הן לפורמט עגול בדומה לצג המכ"מ.

מגמה חיובית

$
0
0

בתערוכות הגמר במחלקה לאמנות בבצלאל מסתמנת בשנים האחרונות מגמה חיובית. נראה שהבוגרים אינם מסתפקים עוד בהתמחות ובהצגה של מדיום אחד, ופונים לייצר חללים מורכבים יותר, החולשים על כמה מדיומים במקביל ומנסים לייצר חוויה שהיא רחבה, עם תחביר מאתגר, מרובד וקוהרנטי יותר. בחרתי להתמקד בשלושה פרויקטים של בוגרות המחלקה שמייצרות חללים מן הסוג הזה באמצעות אסטרטגיות שונות.

רוני דורון

רוני דורון

רוני דורון. תצוגה של רגעים

"הר מערה", תערוכתה של רוני דורון, מוצגת בחלל הגדול של הגלריה המרכזית ועוסקת בעיקר בציור אקספרסיבי על אובייקטים מן הנמצא (found objects). המשטחים עצמם, לרוב שאריות של קירות גבס עם קצוות קטומים או חתוכים, משמשים מצע לציור שעליו דורון מנחיתה ג'סטות מכחול מהירות בגוונים ראשוניים של שחור, לבן, כחול ואדום.

הציור, התחריט וההטבעות מבקשים להתרחק מדימויים קונקרטיים ומזוהים, אך פה ושם מבליחים ואגינות עם פתח מוזהב ושיער ערווה שחור וסמיך ודימויי הרים ילדותיים, הניבטים גם מקווי המתאר של משטחי הציור וגם מן הציורים עצמם.

הציורים – התלויים או נשענים על הקירות בגבהים ובגדלים שונים, מחצי גיליון ועד משטח בגודל דלת הנשען בכבדות אל הקיר – מייצרים תחביר קומפוזיציוני המתחלק לקבוצות של שלושה-ארבעה ציורים בדופנות החלל. יש רגע שבו הציור מתנתק לחלוטין מהקיר ומונח על הרצפה בפינה. האובייקט מורכב משני משטחי קרטון חומים מטים לנפול וחסרי טקסטורה הצמודים זה לזה. על המשטח הקדמי ניתן לזהות תחריט שהוא הטבעת נגטיב שחור של ציור גבס התלוי בכניסה לחלל. לא ברור מדוע בחרה דורון להכפיל דווקא את הדימוי הזה, אך כשנתקלים בו שוב הוא נחווה כדז'ה-וו צורני ומעורר רצון לחזור ולחקור שוב ושוב, באמצעים מדיומליים שונים, את הדימוי והיפוכו, בדומה אולי לשמה של התערוכה, "הר מערה".

חלקו האחורי של האובייקט נוטה בקיפול קדימה, משוח בצדו הפנימי במשיחות מכחול עבות ולבנות, כאילו מבקשים שני החלקים שהוצמדו בלידתם להיות אובייקט שבין ציור לפסל, אבל אפילו המרחק הקטן בינם לבין הקיר מייצר קלאוסטרופוביה קלה ותחושת דחיסות ואינו מאפשר להקיף אותם או לראות את צדם המוסתר.

מיכל בן יעקב

מיכל בן יעקב

העבודות של דורון הן עדות לשיטוט, תודעתי ופיזי, להתקפים אימפולסיביים של מכות ומשיחות מכחול, של חזרה אובססיבית ושל ניסיון לשלוט בתוצרים – ובאותה נשימה להעניק להם עצמאות. זו תצוגה של רגעים, של הבלחות, שיהיה מעניין לראות לאן יתפתחו בעתיד.

מיכל בןיעקב. נשדד בחטף מכל אוצרותיו

את שם הפרויקט של מיכל בן-יעקב אבקש להשאיר לסוף. כאשר אני מבקרת בתערוכה קבוצתית, אני מנסה בתחילה להימנע ככל האפשר מלזהות את שם האמן, לקרוא את הטקסט הנלווה או את שם העבודה. אני מבקשת להביט ביצירות ללא מתווכים, ללא ידע מוקדם, וכך לחוות אותן כשלעצמן.

במקרה של הפרויקט של בן-יעקב, התברר שזוהי אסטרטגיה נכונה. בחלל הגלריה הקטנה מייצרת בן-יעקב מיצב שהוא מין שעטנז מטושטש המזוהה בכל זאת כבית-תפילה מובהק. המיצב בנוי ממחיצה בגובה המותניים עם מעבר באמצעו. במרכז החלל מוצב מין מזבח, ומאחוריו טריפטיך עם שלוש קשתות. המיצב בנוי ככל הנראה מעץ שעליו הודבק טפט דמוי שיש שחור-לבן, שאמור לשוות למקום מימד נצחי ומעורר השתאות, כביכול, אולם קילופי הטפט בפינות המבנה חושפים את ארעיותו והתכלותו.

מעל למזבח משתלשלים שני אשכולות של נורות ניאון המאירות את החלל. בצדי המזבח נפערים שני פתחים מלבניים המוארים בפסי ניאון כחולים המזמינים להושיט יד פנימה, ובכך מזכירים את מכונות המזל השכוחות, פעורות הלוע, בעלות ראש המדוזה, שמעניקות תמורת מטבע שחוק מושג מדומיין על העתיד להתרחש.

החלל של בן-יעקב חף מכל חפץ או תמונה מלבד המיצב הקדוש, כאילו נשדד בחטף מכל אוצרותיו ונותר מרוקן מכל סממן תרבותי או היסטורי. התקרה בחלל, כבחללי תפילה רבים, גבוהה ובעלת טקסטורה, אך במקום אור טבעי הפורץ פנימה, ויטראז'ים מרהיבים או ערבסקות מורכבות ועמוסות פרטים – ניצבת רק תבניתה הקדוחה, המעופשת, מלאת קורי העכביש של תקרה בחלל ארעי ומשתנה תדיר.

נטלי אביגדור

נטלי אביגדור

במיצב של בן-יעקב אין קדושה, אין הבטחה לעתיד טוב יותר, אין תקווה. שם הפרויקט הוא "מקדש ציפורניים". בן-יעקב מבקשת ליצור מבנה כלאיים המאגד בין כתליו את עקרונותיהם האדריכליים ואת האימה והמורא שעשויים לעורר שני המוסדות, היכל הקודש ומכון היופי. את המושגים נצח והתכלות, סגידה וכיליון ניתן להחיל על שני המוסדות באותה הנשימה – על תעשיית היופי שמייצגים גם מקדשי מכוני הציפורניים, ועל הממסד הדתי שמכיל גם בתי-התפילה. החיבור הזה, השעטנזי, שבן-יעקב מבטאת דווקא באופי המינימליסטי של המיצב ובדלות אמצעיו הוא חיבור ליטרלי ומוכר, ובו בזמן הוא היבריד הומוגני באופן מטריד.

נטלי אביגדור. הצעה לשקט

הכניסה למיצב של נטלי אביגדור, "Waiting Room", הנמצא בקומה השלישית, מזכירה כניסה למערה או לקבר. החלל נמצא מתחת לאדמה, ורצפתו מכוסה בחול ובחצץ. באמצעות שימוש באלמנטים פיסוליים, הקרנות וידיאו ומה שנראה כקופסאות אור מייצרת אביגדור, כמו מציגים אחרים בתערוכה, חלל אלטרנטיבי, מציאות מקבילה, עולם שנבנה על יסודותיו של המבנה הקבוע ושואב ממנו השראה.

בפינה השמאלית של החדר מוצבים שני מכלי מים שחורים וגדולים שאביגדור פערה בתחתיתם דימויים של בארות מים, המורכבים ככל הנראה מקופסאות אור עגולות שעליהן צוירו כתמים מופשטים בגוונים של כחול. את שלושת פתחי האוורור העגולים שבקיר המקביל הקיפה אביגדור בקופסאות מרובעות הצבועות בצבעי אדמה. מפתחי האוורור משתפלות יריעות הצבועות באותו האופן, ועליהן מוקרן סרטון וידיאו שבו נראים אנשים צועדים בהילוך אטי.

פתחי האוורור אינם מכוסים, וההעמדה הזו מייצרת שלוש דמויות של נשים מדבריות, קפואות, שפרצופן פעור וחשוך והן חסרות הבעה או קול. במרכז החלל משתלשל משרשרת ברזל עבה פעמון ענק הצבוע בצבע מלט, המעניק אשליה של יציקה כבדת משקל ומזכיר פעמון כנסייה בקצה של צריח. על הקיר הנגדי מוקרן סרטון וידיאו צר ממדים ובו נראית אשה מנגנת בפסנתר.

קשה לקבוע שהחלל של אביגדור מהודק מבחינה תמטית או שהוא אכן מעביר את הצופה חוויה שהיא שלמה וגדולה מסך חלקיה, אך בעיני החלל הזה, הדמום, הקפוא ומנותק מן הזמן, שבו נשמע רק קול הצעדים השורט את הקרקע, הוא הצעה לשקט. טפטוף המים הריתמי שאינו נשמע, משב הרוח המדברית הנוגע בכנפי שמלתן של הנשים ללא קול, הבלדה הנוגה שאינה בוקעת מן הפסנתר, קול המכה הגלום בפעמון הכנסייה – כל אלה הם הצעה לדממה מוחלטת תחת מה שהיה יכול להיחוות כקקופוניה של סאונד, צלילים ומראות.

האקדמיה לאמנות בצלאל, ירושלים, תערוכת הגמר של המחלקה לאמנות. נעילה: 29 ביולי 2016
א'–ה', 10:00–21:00, ו', 10:00–15:00

Viewing all 4030 articles
Browse latest View live