שלוש סדרות חדשות מוצגות בתערוכתו של ניר עברון "שלוש מכפלות", המוצגת בבית האמנים בירושלים במסגרת זכייתו של עברון בפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה שניתן השנה בתחום הצילום. בנימוקי הבחירה כתבו חברי ועדת השיפוט החוקרת ד"ר גל ונטורה, האמנית עילית אזולאי והאוצר ד"ר ניסן פרז, כי הוא מוענק לעברון על פרויקט "Dreyfus/Melies" מ-2014, המוצג בתערוכה. בעבודה זו השתמש עברון בסצנות שנשמרו מסרט הראינוע "פרשת דרייפוס", שיצר הבמאי הצרפתי ז'ורז' מלייס בשנת 1899. עברון בודד את הסצנות, דגם את עשרות הפריימים המרכיבים אותן אחד אחד, ולאחר מכן הדפיס את הפריימים מחדש זה ע"ג זה. התוצאה היא תשעה תצלומים אפרוריים המכילים את תשע הסצנות שנשמרו מן הסרט, החל ממעצרו של דרייפוס, עבור דרך הדיונים בבית המשפט, ההגליה לאי השדים ועוד. מכיוון שהסרט צולם במצלמה נייחת התפאורות נותרות ברורות גם בתצלומי הסטילס המרובדים. הדמויות, לעומת זאת, נמרחות והופכות לסימנים כתמיים מטושטשים וחצי שקופים שמעידים על התנועה שנדחסה לדימוי בודד.

ניר עברון – ניסיון התנקשות בעו״ד לאבורי. תצלום מתוך הסדרה ״דרייפוס/מלייס״, 2014

שתי סדרות נוספות שמוצגות בתערוכה הן "Composite" מ-2013, שמבוססת על תצלומי רשתות הסוואה. ארבעת התצלומים, שמחולקים לגווני חום, ירוק וכחול בהתאם לסביבה שהרשת אמורה לדמות, עובדו באמצעים דיגיטליים שיוצרים שכבת מיסוך נוספת על שכבת הבד המקורית. "סף" מ-2015 היא סדרת תצלומים מעובדים מאתרי בנייה. סגנון הבנייה הפרברי, מראה הגבעות שמסביב לשכונות הנבנות והגדרות התוחמות אותן מזכירים בנייה בהתנחלויות עירוניות, אולם כיוון שכל הפרברים נראים אותו הדבר, עיון בקטלוג מגלה כי באופן משעשע מדובר בכלל בעיר הפלסטינית רוואבי, הנבנית בימים אלה מצפון לרמאללה. גם עבודה זו, "שאינה חפה מנימה פוליטית", כדברי אוצר התערוכה ניסן פרז, מבוססת על קולאז'ים צילומיים והדפסות של פריימים אלו ע"ג אלו, אולם בניגוד ל"Dreyfus/Melies" המבקשת לחדש בסטילס את התנועה הקולנועית, "סף" בנוייה מתצלומי דוממים בלבד, ומציגה קומפוזיציות גיאומטריות המורכבות מאלמנטים אדריכליים ונופיים שונים שאינם מתאימים זה לזה. פעם הנוף מונח במאונך ע"ג חלון מאוזן, פעם הוא מציג השתקפות לא הגיונית של מקום אחר, פעם הקירות עולים אלו על אלו ופעם מתערבבים אלו באלו.

ניר עברון – מתוך ״סף״, 2015

המהלך האמנותי שעברון מפעיל בתערוכה זו דומה עקרונית למהלכים שהציג בעבר. גם כאן מתייחס האמן לא רק לאירוע היסטורי מסויים, אלא גם לטכנולוגיית הצילום שקשורה לתיעודו או ליצירתו, ולאפשרות לבצע מניפולציה חדשה באופן היווצרות הדימויים המקוריים. כך עשה בעבר בעבודות כמו "Fabric", שתיעדה פועלים הודים במפעל טקסטיל ירדני המייצר סחורות לשוק הישראלי, וצולמה בסרט 16 מ"מ שהוקרן ע"י מכשיר הקרנה רועש ומיושן, ב"הד הקריות", שנוצרה על בסיס קטעים מסרט טלוויזיה המתעד את מאבקם הכושל של מפוטרי מפעל אתא במחצית שנות ה-80, ובעבודות אחרות. את "Fabric" ו"הד הקריות", שהוצגו יחד עם עבודות נוספות בתערוכה "אחרית" שאצרה מעין שלף בשנת 2011 במרכז לאמנות עכשווית קלישר, אהבתי מאד. את התערוכה הנוכחית לא. ההבדלים בין העבודות מספקים הזדמנות לדיון בהבדל בין אמנות למחקר ובין נושא כעניין לדיון אקדמי לבין נושא כבסיס אמנותי.

ניר עברון – דרייפוס נפגש עם אשתו ברן. תצלום מתוך הסדרה ״דרייפוס/מלייס״, 2014

משפט דרייפוס אינו רק אירוע מרכזי בתולדות האנטישמיות באירופה, אלא גם ביחס בין הנסתר לנגלה במשפטי ראווה בעידן המודרני. המשפט אמנם נערך בשעתו בדלתיים סגורות, אך שלילת הדרגות הצבאיות נערכה בטקס השפלה פומבי שזכה לסיקור תקשורתי נרחב. על אף היותו סרט עלילתי ולא תיעוד במובן המסורתי של המושג, סרטו של מלייס, שנוצר עוד במהלך המשפט, שימש בשעתו כמקור חזותי וחלק ממערך תקשורתי שתרם למחאה נגד הרשאת דרייפוס, מחאה שהובילה לבסוף (כעבור כמעט עשור), לשני משפטים חוזרים וזיכוי מוחלט.

זהו הרקע ההיסטורי והאמנותי של העבודה. כיוון שהוא כ"כ בולט, משונה שעברון לא מתייחס אליו בעבודתו. בטקסט הקטלוגי טוען ניסן פרז כי פעולתו של עברון בכלל "מגלמת הרהור פילוסופי על היחס שבין שני מושגים מופשטים – זמן ודימוי – החוברים לכדי אובייקט-דימוי יחידי". אפשרות אחרת – לא בהכרח סותרת – היא שהעבודה עוסקת בקשרים בין היסטוריה, פוליטיקה וטכנולוגיות ראייה. אולם אף אחת מן האפשרויות אינה מפותחת מעבר לסימון בסיסי של תחום עיסוק. אם העבודה עוסקת בקשר היסטורי בין התפתחות הקולנוע לפרשת דרייפוס, לא ברור איזה ערך מוסף נובע מאסתטיקת דחיסת הנתונים שתצלומי הסטילס המרובדים מציעים. אם היא אכן עוסקת ב"יחס בין זמן לדימוי", כפי שטוען פרז, הרי שפרשת דרייפוס עצמה הופכת למיותרת ולא ברור מדוע דווקא היא נבחרה כמצע לעבודה. פרז לא מפתח את טענתו, ונדמה שלא בכדי – העבודה מציעה לה מעטפת מושגית ללא תוכן, כך שבאופן תיאורטי, ניתן היה להמחיש את אמירתו כי העבודה גורמת ליצירה הקולנועית "לקרוס חזרה אל המדיום שממנו הגיעה", באמצעות כל סרט אחר. איני טוען כאן שהאמן או האוצר מחוייבים להתייחס או לא להתייחס לסוגיות כאלה ואחרות, אלא שנוצר בעבודה פער בין הבחירה העקרונית בסרט מסויים שנוצר בתקופה מסויימת, מתייחס לאירוע מסויים וזוכה לטיפול אמנותי עדכני מסויים, לבין הכלליות השרירותית של התוצאה.

שתי הסדרות הנוספות סובלות מבעיה הפוכה. לא ניתוק מהקשר, אלא חיבוק דב שלו. יש בהן מיסוך צבאי שמודגש במיסוך דיגיטלי, תצלומים קולאז'יים שקוטעים רצף אדריכלי, קירות חצי שקופים שמבליחים מן הבניין אל החוץ, פתחים שחורים שאינם מובילים לשום מקום, נוף שמשתנה פעם בבנייה ופעם בעיבוד ועריכה, וכל זאת כשברקע מבצבצות גבעות האיזור הכבוש. אם ב"Dreyfus/Melies" בולט הנתק בין העיסוק הפנים-מדיומאלי הכללי לרקע הפוליטי הקונקרטי, ב"Composite" וב"סף" הטכניקה וההקשר כרוכים זה בזה בעוצמה שהופכת אותן לתרשים דידקטי של אמנות פוליטית ארס-פואטית.

ניר עברון – קומפוזיט (מדבר), 2013

הטקסט הקטלוגי מפליג בשבחי האמן ועבודותיו במידה שמעוררת אי נוחות. את העבודות, טוען פרז, אפשר לתאר כ"מופשט פיגורטיבי", הן תוצר של "מניפולציה מושכלת", יש בהן "איכות של דימוי רפאים", הן עוסקות ב"היסטוריה וזיכרון", "מערערות על הפולחן המושרש היטב של הצילום כשניות של מציאות ודימוי", ולכן מהוות "בבואה שאינה העתק מדויק בהכרח של הממשי, אלא כעין תחליף שבא על מקומו". "עברון", מסכם פרז, "גורם לצופה לראות את העולם בעיניו של מישהו אחר, ומבעד לאופן המחשבה שלו: האמן". כאילו דא? זה לא שהטקסט הזה הרבה יותר גרוע מטקסטים קטלוגיים אחרים, אך הידיעה שנכתב ע"י מי שעמד במשך שנים רבות בראש המחלקה לצילום במוזיאון ישראל והחזיק בכוח חסר תקדים בתחום, הופכת את בחירתו לפתח דיון תיאורטי מיושן ורווי קלישאות עד כדי כך שניתן היה להחילו כמעט על כל תערוכת צילום (או תערוכה ש"עוסקת בצילום") שבנמצא, למדכאת יותר.

אולם מקומם ככל שלא יהיה, קשה לבוא בטענות לטקסט שמסביר בכלליות דידקטית מרפרפת עבודות שסובלות מלכתחילה מהסברתיות-יתר. כדי להסביר (!) את הבעיה אחזור ל"Fabric" ו"הד הקריות". על הראשונה כתבתי בזמנו כי "עברון מאלץ את הצופה להתקרב ולהכיר בתנאי המצב, אולם הוא אינו עושה זאת רק באמצעות תצלומי המפעל ופני העובדים, אלא גם במחשבה על זיקות שבין שתי התעשיות – הטקסטיל והאופנה מול הצילום והאמנות. הסרט אילם אך קול פעולת המסרטה מחליף ומדמה את שאון מכונות המפעל, והשילוב בין הקול המכאני לתמונה המרצדת והחמה יוצר הלימה בין אופיו החומרי של סרט הצילום לאופיה הידני והמפרך של העבודה". הדימוי הנקי של שני התחומים, הוספתי אז, מקועקע באופן ש"אינו מתיר לצופה לשמר את הריחוק הסטרילי בין המוצר ליצרניו".

ניר עברון – סטילס מעבודת הוידאו Fabric, 2011

אם כן, גם עבודות קודמות של עברון כללו יסוד דידקטי – מעין מודל עבודה שמיושם שוב ושוב במצבים ואמצעים שונים. מה שגאל את העבודות הקודמות מדידקטיות יתר היה יכולתו של האמן לשמור על מתח בין התוקף הפוליטי שלהן למידה של מסתורין וכושר המצאה. מצד אחד הן בחנו את היחסים בין הפוליטיקה של התיעוד לתיעוד של הפוליטיקה, וביקשו להתחקות אחר טכנולוגיות המבט וההנצחה באמצעיהן הן. בה בעת הן הצליחו להפתיע באמצעות מהלכים יצירתיים שהניבו דימויים מורכבים שאינם ניתנים לפיענוח מהיר מדי. בעבודות החדשות המניפולציה האמנותית-היסטורית חוזרת אך הקסם פג. קשה לשים אצבע בדיוק על הסיבה לכך, אבל אולי זה המעבר של עברון מוידיאו לסטילס. הראשון כולל מגוון מרכיבים כמו סאונד, רצף ותנועה, שמעניקים לעבודה נפח. הזכרתי את שאון מכונת ההקרנה והתעשייה ב"Fabric". הדבר נכון גם לגבי נגינת הגיטרה הנוגה של עוזי פיינרמן ב"הד הקריות", ואפילו לקולות המלאכה היומיומית בעבודה "קשת מזרחית". גם משך הצפיה והמעורבות הפיזית והרגשית של הצופה הכרחיים לעבודות הללו. ב-"A Free Moment", שהוצגה גם היא בקלישר, תנועתה הסיבובית של המצלמה תוך כדי נסיעה לאחור וההמחשה הגופנית שנוצרה מהמהלך, הן שעשו את העבודה למה שהיא. בתצלומי הסטילס שבתערוכה החדשה, לעומת זאת, המנגנון והמבט עליו נשארים ביחס של אחד לאחד. זה מספיק כדי לפרנס דיון אקדמי ביחסי דימוי ומציאות, זמן וחלל, היסטוריה וזיכרון וכל זה, אבל לא בשביל שהאמנות עצמה תהיה טובה.

שלוש מכפלות – ניר עברון
אוצר: ד״ר ניסן פרז
בית האמנים בירושלים
מרץ-אפריל 2015

הפוסט מאמץ הסברתי הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

שירה טבצ׳ניק "המפקח על המידות והמשקולות" פרוייקט מיוחד לדימוי היומי, אוצרת יעל רביד.

פעולת הצילום, כפי שמעיד שם הסדרה, היא נקודת ייחוס המאשררת את המציאות ומפריכה אותה בו בזמן. החיקוי וההכפלות מנסחים אפשרות אחרת לתפיסת העולם ומייצרים הזרה שלו. הרצון להיאחז בנראטיב הגיוני מתמוסס כאשר כל תצלום מופיע כיחידי ואינו תלוי בזה המופיע לפניו או אחריו בסדרה. מהלך זה יוצר אפשרויות לייצוג מצבים המתרחשים, לעתים בשוליים, מול עדשת המצלמה. הקצב המשתנה שבו מתחלפים הדימויים מעניק להם משקלים שונים בהתאם לזמן הנוכחות שלהם.

הפוסט מבררים הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

• "מחילות – תפיסות של חלל, מרחב, זמן”, גלריה עירונית לאמנות בית קנר, ראשון-לציון
• D3 בעיבוד טקסטיל, הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה
• רב-שיח בתערוכת היחיד "Subortus", בל שפיר, גלריה הקיבוץ, תל-אביב
• שיח גלריה ושבוע אחרון לתערוכה "הגבורה ואחוות הלוחמים”, גלריה חנינא, תל-אביב
• MediActive 2015, קמפוס המדרשה, בית ברל
• "מאסטרצ'אט", איתמר שמשוני, סדנאות האמנים בירושלים
• "אנשים קטנים", ניצן אבידור, גלריה אפרת, תל-אביב
• פרדס, בית-ספר גבוה לאמנות

קרן רוסו, The place Where Remote Futures Meet Remote Pasts, 2008, וידאו

"מחילות – תפיסות של חלל, מרחב, זמן"
גלריה עירונית לאמנות בית קנר, ראשון-לציון

פתיחה: מוצ"ש, 25.4.15, ב-20:00
נעילה: 12.7.15
אוצרת: גלית סמל

התערוכה בוחנת את המערך המרחבי של המחילות – רשת של תנועות המתבצעות על פני הקרקע, או מתחתיה, במרחבי הזיכרון, התפיסה או המחשבה. המחילות שואבות את הצופה בריקנותן. החללים מכילים יופי טורדני מאיים המעורר תהיות, מהדהד בין שקט לזעקה, בין הנסתר לנגלה, בין האין ליש, בין החשוך למואר, בין העבר, להווה, לעתיד. האם החלל הופך ממקום מקלט ומסתור לחלל מסתורי ומעיק, או למבוי סתום? סוגים שונים של מחילות מבקשים להתקיים בו בזמן בחלל גלריה אחת. בעבודות משתקף יחסו השונה של כל אמן לסביבה הפיזית ו/או הפנימית.

האמנים המשתתפים: ליאת אלבלינג, רותי דה-פריס, נועה יקותיאלי, מיטל כץ-מינרבו, נטע ליבר-שפר, ליאב מזרחי, שי-לי עוזיאל, עדן עפרת, אלעד קופלר, קרן רוסו.

גלריה עירונית לאמנות בית קנר, רח' רוטשילד 7, ראשון-לציון. טל' 03-9470728. ב'–שבת, 10:00–13:00, ג', 16:30–18:30.

שירי כנעני, 2013

D3 בעיבוד טקסטיל, הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה

20.4.15–22.5.15
אוצרת: ענת גטניו

שיח בנושא "תהליכי יצירה בעיבוד טקסטיל" יתקיים ביום חמישי, 7.5.15, בשעות 11.30–09.00, בהשתתפות המעצבים 

בתערוכה מוצגות עבודות המאופיינות בטיפול תלת-ממדי בחומר טקסטילי. מעצבי טקסטיל צעירים לצד ותיקים מעבדים חומרי טקסטיל בתהליכי יצירה מגוונים. הם משתמשים בסיבים טבעיים או מלאכותיים ובטכניקות המשלבות בין קראפט לטכנולוגיה ובין הידני לתעשייתי. המעצבים, בעלי התמחות מקצועית בעיצוב טקסטיל, מפתחים טקטיקות שונות להכנסת המימד השלישי אל משטח הבד השטוח. כמה מן העבודות משמשות תשתית לתוצרים טקסטילים, ואחרות חורגות מן השימושי אל האמנותי.

מציגים: אורי אפרת, מיקה בר, ישעיהו איש-גבאי, אירית דולמן, ורוניקה מיטלמן-וקר, איילת יונטף, שירי כנעני, עידית קפלן, סיון רויז, כפיר שבת, שירה שובל ואריאל בלונדר, לילך שפיר.

לצפייה בעבודות

הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה, רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל' 04-8562555. א'–ה', 10:00–18:00, ו', 10:00–14:00.

בל שפיר, Retrospectacle, וידיאו, 2014

רב-שיח בתערוכת היחיד "Subortus", בל שפיר
גלריה הקיבוץ, תל-אביב

שבת, 25.4.15, ב-12:00
בהשתתפות האמנית בל שפיר, אוצרת התערוכה יעל קיני והאוצר ניר הרמט

בתערוכה "Subortus" חוזרת האמנית הרב-תחומית בל שפיר אל מחוזות ילדותה ונעוריה ולהיסטוריה המשפחתית, כחלק מתהליך עבודה חקרני שבמסגרתו היא בוחנת את מנגנוני הזיכרון והזכרונות המעצבים זהות בכלל ואת זהותה האישית בפרט. בתערוכה מוצגות עבודות רישום, וידיאו ואנימציה מהשנה האחרונה, שבהן היא מתחקה אחר מרכיבי זהותה האישית הנעה בין תרבויות, בין מערב למזרח, בין גרמניה לישראל, באמצעות תהליכים רפלקסיביים-פנימיים הפועלים במרחב שבין תודעה לזיכרון. האמנית מצליבה בין הדי זיכרון הנטועים בהוויה פנימית לסצינות ואירועים מעברה המבוססים על ארכיון תצלומים משפחתיים.

נעילה: 2.5.15.
גלריה הקיבוץ, רח' דב הוז 25, תל-אביב.

הגבורה ואחוות הלוחמים, צילום חלל תערוכה: יפעת גלעדי

שיח גלריה ושבוע אחרון לתערוכה "הגבורה ואחוות הלוחמים"
גלריה חנינא, תל-אביב

שיח גלריה ונעילה: שבת, 25.4.15, ב-12:00
אוצר: שגיא רפאל

התערוכה מציגה התייחסויות לגבריות ישראלית פוסט-צה"לית ביצירתם של שלושה ציירים צעירים – אדר אביעם, רון וינטר ויואש פלדש. אם בעבר נצבעו רישומיהם ההיסטוריים של ערכי הגבורה ואחוות הלוחמים בחברה הישראלית בגוונים מיתיים של תעוזה, שותפות גורל והקרבה למען המולדת, הרי שזה זמן רב עולים קולות של טראומות, והילת הגבורה מתחלפת תכופות בעמדת הקורבן, שכבר ברור כי מת לשווא. השירות הצבאי הקרבי ניכר ביצירתם של אביעם ווינטר; האחד טעון בסרקזם כלפי מיתוסים צבאיים ולאומיים, השני כמו מתרפק על אחווה גברית המתגלה כאוטו-אירוטית. פלדש יוצר דיוקנאות מומצאים של קדושי-חולין, שלמרות ריבוי כלי הזין במפשעתם, הם רפים, חיוורים ודלי תנועה, במצב המתנה.

גלריה חנינא, רח' שביל-המפעל 3, בניין 5, קומה 1, קריית-המלאכה, תל-אביב. ב'-ג', הגלריה סגורה (או בתיאום מראש). ד'-ה', 15:00–18:00. שישי-שבת: 11:00–14:00.  בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום העצמאות הגלריה פתוחה כרגיל.

MediActive 2015

MediActive 2015, קמפוס המדרשה, בית ברל

חמישי, 30.4.15, בשעות 18:00–23:00

מיצבים, מופעים, עבודות וידיאו וסאונד של סטודנטים, מרצים ואמנים אורחים המציגים עבודות המגיבות למצב הפוסט-דיגיטלי, ששיבש כמעט כל מבנה חברתי ופעולת הפרט שבתוכו. מוסכמות שרק אתמול היו בחזקת טאבו ובשולי הסדר החברתי נהפכו בן-לילה למציאות בזרם המרכזי. בין אם זה הפצת תוכן Snaf או שיתוף תמונה של חביתה מארוחת הבוקר, גבולות המרחב הפרטי מבקשים הגדרה מחדש. כיצד משתנה תפיסת העצמי במדורת השבט הדיגיטלית והאם קיים פוטנציאל אוטופי במציאות וירטואלית המתירה את האדם מכבלי העולם הפיזי? פרטים נוספים באתר.

סטילס מתוך הוידיאו ״ מאסטרצ׳אט״, איתמר שמשוני, 2015

"מאסטרצ'אט", איתמר שמשוני
סדנאות האמנים בירושלים

פתיחה: מוצ״ש, 2.5.15, 20:00
נעילה: שישי, 17.7.15
אוצרת: מעין שלף

"מאסטרצ'אט" הוא פרויקט חדש של איתמר שמשוני, שנוצר במיוחד עבור סדנאות האמנים בירושלים. במסגרת הפרויקט הזמין האמן ארבעה ציירים ישראלים – יאיר גרבוז, מרים כבסה, יצחק ליבנה וזויה צ'רקסקי – לסדרה של שיחות וירטואליות. ארבעת הציירים, מדורות שונים ובעלי סגנונות שונים, נפגשו באמצעות תוכנת צ'אט ותועדו בעודם משוחחים מול מסך המחשב. האמנים שוחחו על מדיום הציור בהקשרים טכניים, רגשיים, אינטלקטואליים ופוליטיים, על אמנות, על הפרויקט ועל החיים עצמם. בעקבות השיחות צייר שמשוני ציור על בסיס הוראותיהם והערותיהם של הציירים, וזה יוצג בחלל התערוכה לצד תיעוד השיחות. פרטים נוספים באתר סדנאות האמנים.

רח' האומן 26, (קומה 4) תלפיות, ירושלים. ב', 10:00–14:00, ה', 16:00–20:00, ו', 11:00–14:00, ובתיאום מראש.

ניצן אבידור

"אנשים קטנים", ניצן אבידור
גלריה אפרת, תל-אביב

פתיחה: חמישי, 30.4.15, ב-20:00
נעילה: 28.5.2015
אוצר: דורון פולק

ניצן אבידור הוא פסל ברזל המעניק משמעות מיוחדת לדמויות הלקוחות מעולם התרבות, הספרות, המסורת והאמנות. בתערוכתו מציג סדרה גדלה של דמויות אנושיות המחוברות אל הלב בשפת גוף אישית ובהקשר סמלי-פיוטי שונה ומגוון. יצירתו של אבידור עשויה מקורטובים של ביקורת וסרקזם מהול בהומור חכם ושנון. הנושאים נבחרים מעולם המיתוס והתנ"ך כמו גם מחיי היומיום: אהבה, זוגיות, פריון ומשפחה, האדם והחי.

אתר האמן
דף האמן בפייסבוק
גלריה אפרת, רח' גורדון 21, תל-אביב. ב', ד', 11:00–13:00, ג', ה', 11:00–13:00, 17:00–19:00, ו', 10:30–13:00.

***

פרדס, בית-ספר גבוה לאמנות בשילוב לימודים לתואר אקדמי

פרדס, בית-ספר גבוה לאמנות חזותית, מעמיד קול חדש של יוצרים ויוצרות המביאים עימם את השראתו של עולם הרוח היהודי ומבקשים ליצור ולהתבטא במרחב התרבותי הכללי, תוך יצירת זיקות חדשות בין עולם האמנות לעולם הדתי באופן שיפרה ויעשיר את שניהם גם יחד. תוכנית הלימודים כוללת מערך הכשרה ברמה המקצועית ביותר, בהדרכת צוות אמנים ואמניות מהבכירים והמקוריים ביותר באמנות הישראלית.

לרשות הסטודנטים עומדים מגורים מוזלים במעונות.
חדש: ללמוד אמנות בפרדס ולהשלים תואר ראשון ותעודת הוראה במכללה האקדמית בית ברל.

פרטים נוספים באתר ובפייסבוק.

***
המודעות ב"רב ערב" מתפרסמות בתשלום. מעוניינים/ות לפרסם בניוזלטר?

צרו קשר: raverev@gmail.com‏

הפוסט רב ערב 21.4.2015 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

הקדמה: יונתן הירשפלד

רוחות חדשות החלו מנשבות באיטליה שאחרי מחצית המאה ה-16. עליית כוחם של הפרוטסטנטים והמלחמות הפנימיות באירופה השרו על הכנסייה הלך רוח שמרני ופרנואידי. "עליית כוחם של הפרוטסטנטים" היא לשון המעטה ו"מלחמות פנימיות" הוא ציור פשוט מדי של האירועים. לשם הדגמה, ב-1527 כבש הצבא הלותרני את רומא ובזז אותה, על אף שהיה חלק מצבאו של קארל החמישי, הקתולי.

רוחות אלו היו הרקע לוועידת טרנטו המפורסמת ולמה שיהיה לימים הרקע האידיאולוגי של הבארוק והקונטרה-רפורמציה. אפיפיורים החלו להסתייג מהציור הרנסנסי של העירום האירוטי וגווניו הפגאניים נוסח "הקפלה הסיסטינית", שהיתה באותם ימים מקור לבושה, מבוכה וצנזורה. הם העדיפו ציור פשוט, דידקטי ונוצרי. ימיו של קרלו בורומיאו (מת ב-1584) כקרדינל וארכיבישוף מילאן אופיינו בפיקוח חמור, שטרם נודע כמותו, של הכנסייה על תכני האמנות.

על רקע זה התקיים המשפט נגד הצייר פאולו ורונזה. ורונזה התחייב לצייר עבור מזמינים ציור של הסעודה האחרונה, וניצל את ההזדמנות כדי לצייר את אחד הבדים הגדולים (כ-12 מ' אורכו, 5 מ' גובהו) והחגיגיים של הרנסנס הוונציאני. זהו ציור עשיר, מלא בדמויות של גמדים, משרתים אפריקאים ודינמיקות משונות בין אנשים לחיות. מתחת לישו, למשל, נראה חתול, שכנראה מעביר את הכלב שבקדמת הציור על דעתו. המתח בין הכלב לחתול אינו רק בגדר "ריאליזם" או "קומדיה", אלא גם רמיזה לחילוניות. אולם בעיקר מכיל הציור דמויות של חיילים גרמנים, מה שכנראה פגע בצופים של אותם ימים. מזמיני הציור, מגובים ברוח האינקוויזיציה, תבעו את ורונזה אל מול הטריבונל.

תירגמתי את הפרגמנט מתוך תרגום אנגלי בספר "Painters on Painting, Selected and Edited By Eric Protter", בהוצאת דובר. לקחתי לעצמי חופש מוחלט לוותר על קטעים טכניים ומשעממים ולבנות את הטקסט כיחידה ספרותית. אין לראות בו תרגום מדעי.

אני מציע ביחס אליו שלוש נקודות התייחסות. הראשונה היא יחסי אמנות-צנזורה, ולא הייתי מבטל את הסוגיה הזו בטענה שבימינו כבר אין צנזורה. יש הטוענים שדווקא בהיותה סמויה, הצנזורה בדמוקרטיות הליברליות אלימה ורבת עוצמה יותר. פרספקטיבה שנייה היא זו של האמנות מול מערכת המשפט, וכאן די לרמוז לכך שגם בימינו המערכת המשפטית אינה יודעת כיצד להתמודד עם יצירות אמנות, והדוגמאות רבות מספור. הנקודה השלישית, והיא גם פתרונו של משפט ורונזה, היא השאלה "מי קובע למה התכוון המשורר". ורונזה, כידוע, לא שינה את הציור, אלא רק את כותרתו. הוא בחר בכותרת "סעודה בבית לוי", ובכך "שינה" את תוכן הציור וכולם היו מרוצים. המהלך הזה, ה-speech act הזה, מגרה מחשבה ביותר: כל שעות העבודה על הציור כ"סעודה האחרונה" נעלמו בעשר השניות שבהן האמן אמר: "זו אינה הסעודה האחרונה!".

פאולו ורונזה – סעודה בבית לוי, 1573, שמן על בד, 1280/555 ס״מ, אוסף הגלריה האקדמית, ונציה

*

המשפט של הצייר פאולו ורונזה

שבת, 18 ביולי 1573

משזומן פאולו קאליירי מוורונה, המתגורר בקהילת סן-סמיואל, על-ידי הלשכה הקדושה להופיע בפני הטריבונל הקדוש, ענה כך על השאלות שהוצגו לו:

שאלה: מהו מקצועך?

תשובה: אני מצייר ועושה דמויות.

שאלה: האם אתה יודע מהי הסיבה שבשלה זומנת לכאן?

תשובה: לא, אדונים נכבדים, אינני יודע.

שאלה: האם אתה יכול להעלות אותה על דעתך?

תשובה: כן, אני בהחלט יכול להעלות אותה על דעתי.

שאלה: ובכן, ספר לנו מה אתה מעלה על דעתך.

תשובה: נדמה, אם כן, שעל-פי אב המנזר של סן-ג'ובאני, אדם שאינני מכיר אפילו בשמו, הגיעה אלי הבקשה להחליף בציור מסוים שעשיתי דמות של כלב בדמותה של המגדלנה. מיד הסכמתי והודעתי לאב הקדוש שאשמח לעשות כזאת בשם כבודי וכבוד הציור המדובר, לו רק סידור כזה יהיה הולם מן הבחינה הציורית. אלא שסידור כזה אינו הולם בעיני, ואת הסיבות לכך אהיה מוכן לפרט באריכות אם יינתן לי.

שאלה: וציור זה, מה נושאו?

תשובה: זהו תיאור הסעודה האחרונה שאכל ישו המשיח עם שליחיו.

שאלה: האם ציירת דמויות נוספות בציור להוציא את ישו ושליחיו?

תשובה: ובכן, יש הרבה מאוד דמויות. אינני זוכר בדיוק מי הן וכמה הן.

שאלה: בציור שלפנינו, מהי משמעותה של הדמות המדממת מן האף?

תשובה: רציתי להראות משרת מגושם שקיבל מכה באפו בשל תאונה כלשהי.

שאלה: ומהי משמעותם של הגברים הלבושים בבגדי חיילים גרמנים ובידיהם חניתות?

תשובה: כדי לענות על שאלה זו עלי להסביר כמה דברים באריכות מסוימת על מלאכת הציור. אנו, הציירים, לוקחים לעצמנו חופש במעשה היצירה כשם שעושים המשוררים בשיריהם והמשוגעים בשגעונם. וכך, כשדימיינתי את הפונדק ואת בעליו העשיר ואורחיו המגוונים, דימיינתי גם אותם. עניינם להדגיש את עושרו של בעל המקום.

שאלה: ומדוע יש ליצן שעל זרועו תוכי בסעודה האחרונה של מושיענו?

תשובה: מסיבות קישוטיות, כנהוג במקומותינו.

שאלה: מי, לדעתך, מי אתה מאמין ב א מ ת היה נוכח בסעודה האחרונה של אדוננו?

תשובה: אני מאמין שהיו שם ישו ו-12 שליחיו. אך אם יש מקום על הבד, אני מוסיף דמויות כמיטב דמיוני.

שאלה: האם בתנאי ההזמנה של הציור התבקשת לצייר ליצנים, חיילים ומשרתים? האם נראה לך הולם לצייר את הסעודה האחרונה של מושיענו כשמסביבה גסויות ונבזויות, שיכורים וחיילים גרמנים?

תשובה: לא, אדונים נכבדים!

שאלה: האם ידוע לך שבגרמניה משתוללת כפירה המשתמשת בציורים כדי לבזות את כל מה שקדוש לנוצרים הקתולים ולהטיף שקרים ודוקטרינות אוויליות לבורים ועמי הארץ?

תשובה: אני יודע, ואני חוזר במחילה בתשובה לפניכם ומתחרט על שעשיתי כמעשה הגדולים לפני, כדוגמת מיקלאנג'לו, אשר צייר ברומא ציורים של הקדושים בעירום, ללא יראת שמים.

שאלה: האם אינך יודע ששום בגד אינו נחוץ בציור "יום הדין האחרון", שכן אין אנו מניחים שיהיו בגדים במעמד ההוא? ושאין בציור ההוא אף דמות שאינה רוחנית ונשגבת באופן מוחלט? ושאין בציור ההוא כלי נשק, ליצנים, שיכורים וגרמנים?

תשובה: אדונים נכבדים! אינני יכול להגן על הציור שציירתי! חשבתי שאני נוהג באופן ראוי ושאיש לא ייפגע מהדמויות הבזויות הנמצאות מחוץ לחלל שבו שרוי אדוננו!

*

הטריבונל העניק לוורונזה שלושה חודשים כדי לתקן את הציור. כאמור לעיל, הוא מעולם לא נגע בו במכחול, והסתפק בשינוי שמו. הציור "הוטבל" כ"הסעודה בבית לוי" והוא מצוי כיום בוונציה.

הפוסט זו אינה "הסעודה האחרונה"! הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

שירה טבצ׳ניק "המפקח על המידות והמשקולות" פרוייקט מיוחד לדימוי היומי, אוצרת יעל רביד.

פעולת הצילום, כפי שמעיד שם הסדרה, היא נקודת ייחוס המאשררת את המציאות ומפריכה אותה בו בזמן. החיקוי וההכפלות מנסחים אפשרות אחרת לתפיסת העולם ומייצרים הזרה שלו. הרצון להיאחז בנראטיב הגיוני מתמוסס כאשר כל תצלום מופיע כיחידי ואינו תלוי בזה המופיע לפניו או אחריו בסדרה. מהלך זה יוצר אפשרויות לייצוג מצבים המתרחשים, לעתים בשוליים, מול עדשת המצלמה. הקצב המשתנה שבו מתחלפים הדימויים מעניק להם משקלים שונים בהתאם לזמן הנוכחות שלהם.

הפוסט שאריות של מפתח (developer) הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

"נוהגין,
שאפילו כמה נשים מדליקות נרות בחדר אחד,
כל אחת מברכת על נרותיה;
כי כל מה שניתוספה אורה בבית,
יש בה שמחה יתרה.
אך יש ליזהר,
שלא תדלקנה שתיים במנורה אחת.
ובשעת הדחק מקילין גם בזה".

(מתוך "הלכות שבת", "'קיצור שולחן ערוך' השלם", מאת הרב הגאון ר' שלמה גאנצפריד, נסדר ונערך על-ידי הרב מנחם מנדל ברעסלויער, הוצאת סיני, 1974)

איתמר הראל, מתוך התערוכה "MediActive 2015", קמפוס המדרשה, בית ברל

"MediActive 2015", קמפוס המדרשה, בית ברל
חמישי, 30.4.15, בשעות 18:00–23:00
משא-ומתן עם מוסכמות היצירה והתצוגה ונתיבי מילוט בדרכים צדדיות ולא מוכרות בתערוכה המשלבת מיצבים, מופעים ועבודות וידיאו וסאונד. סטודנטים, מרצים ואמנים אורחים יציגו עבודות המגיבות למצב הפוסט-הדיגיטלי ששיבש כמעט כל מבנה חברתי ופעולת הפרט בתוכו. החל מתוכן Snaf וכלה בשיתוף תמונה של חביתה מארוחת הבוקר – גבולות המרחב הפרטי מבקשים הגדרה מחדש. אוצר: דניאל לנדאו. ע' אוצר: ענת ברזילי ודניאל קדם. הנחיה ואינטגרציה: אירית מילוא. לינק לאתר כאן. לינק לאירוע בפייסבוק כאן.

רינת גולדנברג, מתוך התערוכה "MediActive 2015", קמפוס המדרשה, בית ברל

"ABC, נוף בשלושה חלקים", תערוכה קבוצתית, גלריה בנימין, תל-אביב
פתיחה: חמישי, 30.4.15, ב-20:00. נעילה: 30.5.15
משתתפים: גסטון צבי איצקוביץ, מאיה ידיד, אפרת בינה יוקל, גיא רז. אוצרות: תמר אייזן גולדשטיין, סיון פיינזילבר-יורן.
גלריה בנימין הוציאה קול-קורא לאוצרים בתחילת דרכם להציע סדרה בת שלוש תערוכות עם נושא מתפתח. ההצעה הזוכה, של שלוש בוגרות קורס אוצרות בטכניון, בוחנת את נופי יהודה ושומרון תוך חיפוש אחר סימני הסכסוך. הטרילוגיה, ששמה נגזר מהאותיות המסמנות את חלוקת השטחים בהסכמי אוסלו, מציגה פוליפוניה של מבטים פוליטיים ותרבותיים בישראל מימין ומשמאל.
גלריה בנימין, רח' צ'לנוב 28, תל-אביב (בין הרחובות וולפסון והקונגרס). רביעי, 11:00–14:00, חמישי, 16:00–19:00, שישי ושבת, 11:00-14:00.

גסטון צבי איצקוביץ, "כביש 443", הדפסת פיגמנט, 120X150ס"מ, 2007. מתוך "ABC, נוף בשלושה חלקים", גלריה בנימין, תל-אביב

"מעוברת שהריחה איזה מאכל ומתאווה לו,
וידוע שאם אין נותנים לה ממה שהיא מתאווה,
היא וּולדה מסוכנים,
לכן אם אמרה 'צריכה אני לאכול',
אף-על-פי שאין פניה משתנות,
וכן אם רואים שפניה משתנות
אף-על-פי שאינה אומרת כלום,
לוחשים לה באוזנה
שהיום יום-כיפור;
כי לפעמים מתיישבת דעתה בכך.
ואם לא נתיישבה דעתה,
מאכילין אותה באופן זה:
תחילה נותנים לה דבר מועט,
שטובלין אצבע ברוטב וכדומה
ונותנין לתוך פיה,
כי לפעמים בטיפה אחת מתיישבת דעתה;
ואם לא,
נותנין לה פחות מכשיעור;
ואם עדיין לא נתיישבה,
נותנים לה די-צורכה".

(מתוך "הלכות יום כיפור", "'קיצור שולחן ערוך' השלם", מאת הרב הגאון ר' שלמה גאנצפריד, נסדר ונערך על-ידי הרב מנחם מנדל ברעסלויער, הוצאת סיני, 1974)

אפרת בינה-יוקל, "שכנים מעבר לגדר 2, מציאות ודמיון", שמן על נייר, 25X40 ס"מ, 2006. מתוך "ABC, נוף בשלושה חלקים", גלריה בנימין, תל-אביב

"גן התענוגות הארציים", תערוכה קבוצתית, הקובייה, סלון יפו לאמנות
פתיחה: 30.4.15, נעילה: 28.5.15
מפגש שלישי בסדרה "Cut by Demand" של אמני הרחובDioz  ו-signor Gi. הפעם הסתגרו שני האמנים בסטודיו לסשנים כבדים של מאש-אפ של סגנונות על דיקטים ענקיים, בהשראת אמן הרנסנס ההולנדי הירונימוס בוש, שעל שם עבודתו נקראת התערוכה. התוצאה היא שלוש יצירות ענקיות של התפוצצות צבעים שנוסרו לחלקים כדי ליצור משחק ויזואלי נוסף. גיא בלום, הידוע בכינוי Dioz, הוא מאייר, אנימטור, אמן וידיאו אמן רחוב למעלה משבע שנים, חי ועובד בתל-אביב, בוגר בצלאל ובעל תואר שני באוניברסיטת BAU בברצלונה. פעילותו של Dioz מתגלה ברחובות דרום-תל אביב על קירות הבניינים ופחי האשפה. בשנים האחרונות הציג בגלריות וחללים אלטרנטיביים בארץ ובעולם. גידי גילעם, הידוע בכינוי Signor Gi, הוא אמן רחוב כשש שנים, חי ועובד בתל-אביב. בעל תואר בהיסטוריה ופילוסופיה מאוניברסיטת תל-אביב ובוגר בצלאל. עבודותיו עוסקות בפירוק והרכבה של מושג הזהות ומוצגות בארץ ובעולם. במקביל הוא עוסק בווידיאו-ארט ובציורי סטודיו.
הקובייה, מחסן 2, נמל יפו, ראשון עד שבת, 20:00-10:00.

גיא בלום וגידי גילעם, ללא כותרת, מתוך "גן התענוגות הארציים", הקובייה, סלון יפו לאמנות. צילום: גידי גילעם

"לא תמזוג לו כוס יין בפניו;
וכן אם תביאהו לו,
לא תניחהו לפניו על השולחן.
ולא תציע לו מיטתו בפניו;
אבל שלא בפניו הכל מותר,
אף-על-פי שהוא יודע
שהיא עשתה.
ואסורה ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו.
ואפילו מים צוננים".

(מתוך "הלכות נידה", "'קיצור שולחן ערוך' השלם", מאת הרב הגאון ר' שלמה גאנצפריד, נסדר ונערך על-ידי הרב מנחם מנדל ברעסלויער, הוצאת סיני, 1974)

גיא בלום וגידי גילעם, ללא כותרת, מתוך "גן התענוגות הארציים", הקובייה, סלון יפו לאמנות. צילום: גידי גילעם

"תמונה קבוצתית", טלי בן-בסט, גלריה ג'ולי מ, תל-אביב
פתיחה: חמישי, 30.4.15, ב-20:00. נעילה: 6.6.15
אחרי כמעט 20 שנה חוזרת בן-בסט לצייר בצבעי שמן על בדים גדולים. הדימויים לקוחים במקור מתצלומי אופנה. מבוימים מחדש, מתורגמים לצבע ו"מדגמנים" עצמם מחדש ובאופן ישיר. הן מאופיינות בצבעוניות טונאלית קודרת ובמקצב צורני פנימי החוזר על עצמו. במעבר מצילום האופנה לציור נמחק האספקט הזוהר והמסחרי של הצילום ויופיים המוקפד של הדוגמנים מטשטש לטובת משחק של צבעים וכתמים. הניכור שמשדרות הדמויות נובע בין היתר מכך שחרף היותן חלק מקבוצה, העניין שלהן מופנה כלפי חוץ, באופן המזכיר את "תרבות הסלפי" השוררת ברשתות החברתיות. הדמויות נראות כנערכות לצילום עצמי ומודעות למעמד ולקהל העתידי שיצפה בהן וייתן תוקף לקיומן. טקסט ואוצרות: איריס מנדל.
גלריה ג'ולי מ., רח' בצלאל יפה 10, תל-אביב. שני עד חמישי, 11:00–18:00, שישי ושבת, 11:00–14:00.

טלי בן-בסט, מתוך "תמונה קבוצתית", גלריה ג'ולי מ, תל-אביב

"מי שיצא ממנו ריח מלמטה,
אסור בדבר-שבקדושה
עד שיכלה הריח.
ואם יצא מחבירו,
צריך גם כן להמתין;
רק מי שעוסק בלימוד תורה
אינו צריך להמתין
בשביל ריח שייצא מחבירו".

(מתוך "נקיון המקום לדבר שבקדושה", "'קיצור שולחן ערוך' השלם", מאת הרב הגאון ר' שלמה גאנצפריד, נסדר ונערך על-ידי הרב מנחם מנדל ברעסלויער, הוצאת סיני, 1974)

טלי בן-בסט, מתוך "תמונה קבוצתית", גלריה ג'ולי מ, תל-אביב

"כשעושה ביום-טוב מעשה אופה,
אסור לעשות בו איזה ציור על-ידי דפוס;
ואפילו ביד אסור לעשות מן העיסה
איזו צורה כצורת-עוף
או שאר צורה".

(מתוך "הלכות יום-טוב", "'קיצור שולחן ערוך' השלם", מאת הרב הגאון ר' שלמה גאנצפריד, נסדר ונערך על-ידי הרב מנחם מנדל ברעסלויער, הוצאת סיני, 1974)

ָָָ

כתבו לנו:

yayinzol@gmail.com

הפוסט לא רק יין זול, 23.4.15 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

שירה טבצ׳ניק "המפקח על המידות והמשקולות" פרוייקט מיוחד לדימוי היומי, אוצרת יעל רביד.

פעולת הצילום, כפי שמעיד שם הסדרה, היא נקודת ייחוס המאשררת את המציאות ומפריכה אותה בו בזמן. החיקוי וההכפלות מנסחים אפשרות אחרת לתפיסת העולם ומייצרים הזרה שלו. הרצון להיאחז בנראטיב הגיוני מתמוסס כאשר כל תצלום מופיע כיחידי ואינו תלוי בזה המופיע לפניו או אחריו בסדרה. מהלך זה יוצר אפשרויות לייצוג מצבים המתרחשים, לעתים בשוליים, מול עדשת המצלמה. הקצב המשתנה שבו מתחלפים הדימויים מעניק להם משקלים שונים בהתאם לזמן הנוכחות שלהם.

הפוסט צומת ניקוז הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

בחודש אוקטובר 2015 תופק תערוכה בתיאטרון יפו ערבי עברי. יפו העתיקה.

משך התערוכה: 13-15/10/15

בתערוכה זו אפיק קטלוג אשר בו יוצגו ארבע עבודות נבחרות של האמן, שתים מתוכן יוצגו בתערוכה, אחת מהן תוצג במכירה פומבית.

לתערוכה יוזמנו אנשים המתעניינים באמנות כגון אספנים, אדריכלים, מעצבי פנים ועוד.

בערב הראשון תערך תצוגה מוקדמת ומכירה רגילה.

בערב השני תערך מכירה פומבית לעבודות שיבחרו יחד עם האמן והמפיקה.

בערב השלישי תערך מכירה רגילה.

לפרטים נוספים

יש לשלוח תיק עבודות לכתובת המייל עד לתאריך 1/7/2015

moranartists@gmail.com

מורן יעקבי

0546597590

הפוסט קול קורא לתערוכת מכירה הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

מגזין האמנות המקוון "הרמה" מזמין אתכם לשלוח עבודות אמנות וטקסטים בנושא ״מעקב״.

טקסטים יש לשלוח על מסמכי וורד ניתנים לעריכה
דימויים יש לשלוח באיכות גבוהה ברזולוציה 300dpi
וידאו יש לשלוח לינק לYOUTUBE, VIMEO או כל אתר מארח אחר
סאונד יש לשלוח לינק לקובץ שמצוי על הרשת
בנוסף, אנא צרפו קרדיט מלא של העבודה: שם האמן, שם העבודה, שנת יצירה, חומרים, גודל

את החומרים יש לשלוח לכתובת: haramamag@gmail.com

מועד אחרון למשלוח : 16/6/15

הפוסט קול קורא ממגזין ״הרמה״ הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

שירה טבצ׳ניק "המפקח על המידות והמשקולות" פרוייקט מיוחד לדימוי היומי, אוצרת יעל רביד.

פעולת הצילום, כפי שמעיד שם הסדרה, היא נקודת ייחוס המאשררת את המציאות ומפריכה אותה בו בזמן. החיקוי וההכפלות מנסחים אפשרות אחרת לתפיסת העולם ומייצרים הזרה שלו. הרצון להיאחז בנראטיב הגיוני מתמוסס כאשר כל תצלום מופיע כיחידי ואינו תלוי בזה המופיע לפניו או אחריו בסדרה. מהלך זה יוצר אפשרויות לייצוג מצבים המתרחשים, לעתים בשוליים, מול עדשת המצלמה. הקצב המשתנה שבו מתחלפים הדימויים מעניק להם משקלים שונים בהתאם לזמן הנוכחות שלהם.

הפוסט מול רובנס הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

* גרסת בטא
** המדריך נוצר בשיתוף עם המדור "גלריה" בעיתון "הארץ"

• תערוכות נסגרות
• אירועים
• גלריות לאמנות
• חללי תצוגה
• מוזיאונים לאמנות

***

נסגרות

• אלון שגב: טל מצליח, "סטלה ויין". עד 24.4.
• ג'ולי מ.: איתן בוגנים, "ביירות". עד 25.4.
• גלריה חזי כהן: ירון אתר, "חובות"; רמי מימון, "לתת בהם סימנים". עד 25.4.
• גלריה משרד בתל-אביב: "Untitled dots com". עד 27.4.
• גלריה צדיק: שירלי אגוז, "בית: מתוך דברים שאינם, רישומים וחפצים". עד 25.4.
• גלריה P8: "הפירמידה והבור". עד 25.4.
• דביר: סיימון פוג'יווארה, "רגישות ללקטוז". עד 25.4.
• פינברג פרוג'קטס: נועה שוורץ וורה ולדימירסקי, "תוכנית גיבוי". עד 25.4.
• Tempo Rubato: אבנר בן גל, "Skinny Returns to Asbestos". עד 25.4.
• בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית: "אקזיט". עד 25.4.
• גלריה דוויק: אריה ברקוביץ, "מעונן חלקית". ציור, רישום ופסלי קיר מעץ. עד 30.4.
• גלריה התחנה: נועה סימון, "גופה". עד 24.4.
• גלריה חנקין: שרון פזנר, "משחקים קונקרטיים". עד 25.4.
• גלריה טל: קזואו אישיי, "Mujo". עד 25.4.
• גלריה כברי: מייסא דאהר, "Voyage to Cythera". עד 25.4.
• גלריית לוחמי-הגטאות: סלע קורן, "שלוש הקשתות הן סימן שהכל בסדר". עד 30.4.
• גלריית עין-הוד: אלינור ברודצקי, "מתוך חלום נשכח". ציור. עד 29.4.
• הגלריה העירונית הרצליה, בית האמנים: תערוכה קבוצתית של קרמיקה ופיסול; אבי דיקר, "על קווי הנסתר". עד 30.4.
• זהזהזה: קבוצת URBANICA2014, "קובה. רגע לפני". עד 25.4.
• STA: "SCHATZKAMMER". חדר אוצרות בגלריה המדהד לעגל הזהב. עד 30.4.
• המוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן: איה צייגר, "עד אין די"; ז'אק זאנו, "המקום שאליו הוא מחובר"; אלי שמיר, יצירות מוקדמות. עד 27.4.
• מוזיאון נחום גוטמן לאמנות: דוד מערבי, "שירה הנוער". עד 30.4.
• מוזיאון תל-אביב לאמנות: מחמוד קייס, "ערבסק #3". מיצב. עד 26.4.

דוד מערבי, מתוך התערוכה "שירה הנוער", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות. נעילה: 30.4.15

***

אירועים

• משכן לאמנות עין-חרוד: שיח גלריה בתערוכות. מדי ו', 11:00, שבת, 13:15.
• מוזיאון פתח-תקווה לאמנות: שיח גלריה ב"התערוכה החקלאית". שבת, 25.4, 12:00.
• פריסקופ: שיח גלריה בתערוכה של מירב בהט, יעל פרידמן, "תוך כדי תנועה". שבת, 25.4, 12:00.
• גלריה כברי: שיח גלריה בתערוכה של מייסא דאהר, " Voyage to Cythera". שבת, 25.4, 13:00.
• המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח: הרצאה על "מציור לשטיח" במסגרת התערוכה "קשרים". ד', 29.4, 17:30.
• המדרשה, הפקולטה לאמנות, בית ברל: מדיAקטיב 2015, אירוע אמנות-מדיה עם מיצבים, פרפורמנס, עבודות וידיאו וסאונד ומופע של אוהד פישוף. ה', 30.4, 18:00.
• יד-ושם, ביתן התערוכות: "ילדות בשואה, כוכבים בלי שמים". סטודנטים מהמחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ב-HIT מכון טכנולוגי חולון ומהמחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל מציגים סרטונים על ילדים בשואה. הר הזיכרון, ירושלים. א'-ד', 17:00-09:00, ה', 20:00-09:00, ו', 14:00-09:00. פתיחה: א' 12.4. ללא מועד סיום.
• גלריה לאמנות בית הגפן: גיא ברילר, "ירושלים יקירתי". הגפן 2, חיפה, טל' 04-8525252. א'-ה', 15:00-10:00, ו'-שבת, 14:00-10:00. עד 26.4.
• HIT, המכון הטכנולוגי: "הפרופ' רוזנברג והסופר מל, סיפורים באדרת שנראית קצת אחרת". התערוכה מוצגת בספרייה. א'-ה', 24:00-09:00, ו', 13:00-09:00. עד 15.5.
• פרישמן 46 (בלובי): "דיאלוג בלובי". עבודות של ציבי גבע, סיגלית לנדאו, משה קופפרמן ואחרים לצד אריגי קילים עתיקים. ללא מועד סיום.

***

גלריות לאמנות

• אגריפס 12: ליאוניד זייגר, "The Wandering Jerusalem". עד 4.5. אגריפס 12, ירושלים, טל' 077-5404897. ב'-ה', 19:30-16:30, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• אלפרד, מכון שיתופי לאמנות ולתרבות: הילי גרינפלד ופיטר יעקב מלץ, "אנגוגיה". ציור ומיצב פיסולי. עד 2.5; בחצר: ורד אהרונוביץ', "המזרקה". ללא מועד סיום. סמטת שלוש 5, תל-אביב, טל' 052-8014848. ג'-ה', 21:00-17:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 15:00-11:00.
• אלון שגב: גדעון רובין, "Blue House". פתיחה: ה', 30.4, 20:00. עד 12.6; טל מצליח, "סטלה ויין". עד 24.4. שד' רוטשילד 6, תל-אביב, טל' 03-6090769. ב'-ה', 18:00-10:00, ו', 13:00-10:00.
• אנגל: "אביב, דימוי ושיר". ציור ושירים. עד 9.5. בן-יהודה 100, תל-אביב, טל' 03-5225637. א'-ה', 20:00-10:00, ו', 14:00-10:00.
• ברוורמן: ביליאנה דיורדייביץ', "Instrument of Activity". שילוב ציור ואנימציה. עד 2.6. השרון 12ב', תל-אביב. טל' 03-5666162. ג'-ה', 19:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• גבעון: יצחק גולומבק, "זרעים של שאר ירקות". פתיחה: ו', 24.4, 12:00. עד 30.5. גורדון 35, תל-אביב, טל' 03-5225427. ב'-ה', 18:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• ג'ולי מ.: איתן בוגנים, "ביירות". קולאז'ים מקופלים על תצלומים, רישומי דיוקנאות, מיצב רישומי, קולאז'ים דיגיטליים. עד 25.4. בצלאל יפה 10, תל-אביב, טל' 03-5607005. ב'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• גורדון: אביבה אורי, יאיר גרבוז, יעקב דורצ'ין, "רישומים. מפויחים. חלודים". פתיחה: ה', 30.4, 19:30. עד 30.5. בן-יהודה 95, טל' 03-5240323. ב'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-10:00.
• גורדון 2: נעה יקותיאלי, "While They Were Moving, They Were Moved". ספר ותערוכה. פתיחה: ה', 30.4, 19:30. עד 23.5. נתן החכם 4, תל-אביב, טל' 03-5290011. ב'-ד', 14:00-11:00, ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-10:00.
• גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית: "מסביב לעולם הנאיבי בשמונים יום". עד 15.5. דיזנגוף 255, תל-אביב, טל' 03-5444150. ב'-ה', 21:00-12:00, ו' וערבי חג, 14:00-10:00.
• גלריה חזי כהן: עמית קבסה , "זה לא אישי"; אריק מירנדה, "Forever and a Day". פתיחה: ה', 30.4, 20:00. עד 13.6; ירון אתר , "חובות". ציור; רמי מימון, "לתת בהם סימנים". עד 25.4. וולפסון 54, תל-אביב, טל' 03-6398788. ב'-ה', 19:00-10:30, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• גלריה ליאונרדו: יעקב קמחי, "מסע בנוף". ציור. עד 18.5. בית הקיבוצים, ליאונרדו דה-וינצ'י 13, קומה 2-, תל-אביב, טל' 054-6747446. א'-ה', 20:00-08:30, ו', 13:00-08:30.
• גלריה משרד בתל-אביב: "Untitled dots com". עד 27.4. זמנהוף 6, תל-אביב, טל' 03-5254191. ב'-ה', 18:00-11:00; ו', 14:00-11:00.
• גלריה צדיק: שירלי אגוז, "בית: מתוך דברים שאינם, רישומים וחפצים". עד 25.4. שמעון הצדיק 16, יפו, טל' 054-5956981. ב'-ה', 17:00-10:00, ו', 14:00-10:00.
• גלריה P8: איתי זלאיט, "חרושת התלמים". אובייקטים שהם הכלאות או חפצים המקבלים ביטוי חדש. פתיחה: ה', 30.4, 20:00. עד 30.5; "הפירמידה והבור". ציור. עד 25.4. יהודה הלוי 79 (בחצר), תל-אביב, טל' 8616001־050. ד'-ה', 19:00-11:00; ו'-שבת, 15:00-11:00.
• גלריית משונע: ורד אהרונוביץ, ״כיתת אמנות״. הגלריה כמודל של כיתת אמנות. עד 9.5. הרצל 112, תל-אביב. ג', ה', 22:00-18:00, ו', 16:00-12:00.
• דביר: סיימון פוג'יווארה, "רגישות ללקטוז". עד 25.4. ראשית-חוכמה 14, תל-אביב. ג'-ה', 18:00-11:00. ו'-שבת, 13:00-10:00.
• הקיבוץ: בל שפיר, "Subortus"; לידה שרת-מסד, "מג'מע". תערוכות רישום. עד 1.5. דב הוז 25, תל-אביב, טל' 03-5232533. ב'-ה', 15:00-11:00, 18:00-16:00; ו'-שבת, 14:00-11:00 (הפתיחה בשבת לתערוכה של בסט בלבד).
• זומר: Peter Halley, "Recent Wors". בחדר הפרויקטים: Lyle Ashton Harris, תערוכת יחיד. עד 23.5. שד' רוטשילד 13, תל-אביב, טל' 03-5166400. ב'-ה', 18:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-11:00.
• טובה אוסמן: ורדה כרמלי, "דה ז'ה וו". עד 13.5. בן-יהודה 100, תל-אביב, טל' 03-5227687. ג'-ה', 13:00-11:00, 19:00-17:00; ו', 13:00-11:00.
• מיקה, אמנות ישראלית: שרה באבא, "Sex and Takeout". צילום. עד 31.5. בן-יהודה 97, תל-אביב, טל' 03-9525830. א'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00.
• מקום לאמנות: אמיל אברהם, "כל הזיכרונות כולם ואף לא אחד מהם". על היחסים בין מילה לסימן; "אולי ביום שני אולי ביום שלישי". תערוכה קבוצתית בנושא השקט. עד 16.5. שביל-המרץ 6, תל-אביב, טל' 03-6725124. ב'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-10:30.
• נ&נ אמן (נלי אמן): מתוך העיזבון של א"מ ליליאן. עד 15.5. גורדון 21, תל-אביב, טל' 03-5232003. ב'-ה', 14:00-11:00, 19:00-17:00; ו', 14:00-11:00, שבת, 13:0-11:00.
• נגא: אורלי מיברג, "דיו לבנה". שמונה עבודות נייר, הגדלות ענק של סריקות ממחברות רישומים. פתיחה: ה', 30.4, 20:00. עד 28.5. אחד-העם 60, תל-אביב, טל' 03-5660123. ב'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• עינגע: תערוכת זוכי המלגה של בית המלאכה לצילום; עידן אפשטיין, קיר אמן. עד 16.5. בר-יוחאי 7, תל-אביב, טל' 03-5181812. ג'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• פינברג פרוג'קטס: נועה שוורץ וורה ולדימירסקי, "תוכנית גיבוי". עד 25.4. שביל-המפעל 3, בניין 5, קומה 2, טל' 077-3452115. ד'-ה', 18:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• רוזנפלד: רחל קיני, "נחש הוא הקו הראשון". עד 2.5. שביל-המפעל 1, בניין 6, קומה 1, תל-אביב, טל' 03-5229044. ג'-ה', 19:00-12:00, ו', 14:00-11:00, שבת, 13:00-11:00.
• שלוש: יוסי מרק, "קרוב יותר". ציור. עד 16.5. מזא"ה 7, תל-אביב, טל' 03-6200068. ב'-ה', 19:00-11:00; ו', 14:00-10:00; שבת, 14:00-11:00.
• Contemporary by Golconda: "יהודים". אמנים מוחים על המצב. ללא מועד סיום; רוני קרני, "ארגונית". במסגרת "פרויקט המבחנה". עד 2.5. הרצל 117, תל-אביב, טל' 03-6822777. ב'-ה', 19:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• Raw Art: ישי שפירא-קלטר, "Hobby". עד 9.5. שביל-המרץ 3, בניין 8, קומה 4, תל-אביב, טל' 03-6832559. ג'-ה', 18:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• Tempo Rubato: אבנר בן-גל, "Skinny Returns to Asbestos". עבודות על נייר ופעולות פיסוליות במרחב. עד 25.4. סגולה 9, תל-אביב, טל' 2150302־072. ג'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
  

***

חללי תצוגה

• אטליה שמי: "יוצא מעץ". פסלים המשלבים עץ וברזל. עד 30.5. כברי, טל' 04-9952709. ב'-ה', שבת, 15:00-11:00 או בתיאום מראש בטל' 052-8840215.
• בית אוסף קופפרמן: "חסימות ופתחים". ללא מועד סיום; משה קופפרמן, עבודות. תערוכת קבע. קיבוץ לוחמי-הגטאות, טל' 04-9933792. ו'-שבת, 15:00-10:00.
• בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית: "אקזיט". לציון עשור למלגת "סטודיו ראשון". עד 25.4. העמל 17, תל-אביב, טל' 03-5182257. ב'-ה', 19:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• בית האמנים ירושלים: ניר עברון, "שלוש מכפלות". צילום; עדן בנט, "חדר המתנה". מיצב; מאירה פורת, "מסכות". ציור; גילי לביא, "האם הקדושה". וידיאו. עד 2.5. שמואל הנגיד 12, ירושלים, טל' 02-6253653. א'-ה', 13:00-10:00, 19:00-16:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי (תל-אביב): פאבל קובלבסקי, "עוצמה ויופי"; "לעיניך בלבד". תערוכה קבוצתית; הילי אלון, "בין זיכרון לטבע"; שי ברקן, "שבע וחצי בערב"; מיכאל קוקולביץ, "תיבת תהודה"; אליאורה שוורץ, "ירוק"; מרגלית אופמן בריאט, "Born Naked"; נועה הררי, "X (Year 2012)". עד 16.5. אלחריזי 9, תל-אביב, טל' 03-5246685. ב'-ה', 13:00-10:00, 19:00-17:00; ו', 13:00-10:00; שבת, 14:00-11:00.
• בית יגאל אלון: אורנה אורן-יזרעאלי, "סיפור מסגרת"; אמירה זיאן, "לדעת ספר"; ליאת לבני, "בנבכי הנייר". עד 30.5. קיבוץ גינוסר, טל' 04-6727700. א'-ה', שבת, 16:00-08:30, ו', 15:00-08:30.
• גלריה 10: "זרים בתוכנו". מפגש בין דמות האמן לדמות האחר. עד יוני. בית מיכל, הגר"א 10, רחובות. א', ג', ה', 19:00-16:00, ב', ד', 12:00-09:00, ד', 22:00-17:00 ובתיאום מראש.
• גלריה בזל: Wonky Monky, "Now What". עד 8.5. רח' השל"ה 1, תל-אביב, 03-6024957. א'-ה', 14:00-10:00; 19:00-16:00; ו', 14:00-10:00.
• גלריה בית דרור: ג'ודית אשר, "מרחבי בדיה". ללא מועד סיום. קיבוץ עינת, טל' 052-3952222. ו'-שבת, 13:00-11:00 או בתיאום מראש.
• גלריה דוויק: אריה ברקוביץ, "מעונן חלקית". ציור, רישום ופסלי קיר מעץ. עד 30.4. מרכז הכנסים ע"ש אדנאואר, משכנות-שאננים, ימין-משה, ירושלים, טל' 02-6292220. כל השבוע 20:00-10:00.
• גלריה התחנה: אביב גד-קלר, "רחוב אלף-בית". ציור נופים אורבניים. פתיחה: ה', 30.4. עד 4.6; נועה סימון, "גופה". דיוקנאות עצמיים. עד 24.4. בן אביגדור 20, קומה 3, תל-אביב, טל' 052-7466459. ו', 14:00-10:00 או בתיאום מראש.
• גלריה חנקין: "צורפים פתגם". 30 צורפים ישראלים מציגים עבודות. פתיחה: ה', 30.4, 19:30. עד 31.5; שרון פזנר, "משחקים קונקרטיים". עבודות בטון בשילוב חומרים ממוחזרים בנושא משחקיות. עד 25.4. חנקין 109, חולון. א'-ה', 12:30-10:00, 19:00-16:00, ו', 12:00-10:00, שבת, 14:00-10:00.
• גלריה טל: קזואו אישיי, "Mujo". עד 25.4. חצב 74, כפר-ורדים, טל' 054-7542699. ג', 19:00-17:00, שבת וחג, 14:00-11:00 ובתיאום מראש.
• גלריה כברי: מייסא דאהר, " Voyage to Cythera". עד 25.4. כברי, טל' 04-9952252. ה', 19:00-16:00, ו', 14:00-11:00, שבת וחג, 15:00-11:00.
• גלריית בית-הספר מוסררה, הגלריה החברתית: אבשלום לוי, "שטח הפקר/חורף 71". צילום. הפריפריה הישראלית. עד 21.5. שבטי-ישראל 22, ירושלים. א'-ה', 17:00-10:00.
• גלריית החווה: רונן וסרמן, "איש הפח". רהיטים ואמנות שימושית מחלקי מכוניות. עד 30.5. הנחושת פינת המלאכה, אזור התעשייה חולון, טל' 03-5596590. ב', 16:00-13:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.
• גלריית לוחמי-הגטאות: סלע קורן, "שלוש הקשתות הן סימן שהכל בסדר". עד 30.4. קיבוץ לוחמי-הגטאות, טל' 054-4993737. ו', 14:00-09:00, שבת, 15:00-10:00 או בתיאום טלפוני.
• גלריה מרכז ההנצחה: רות אופנהיים, "on things"; תמר נסים, "סיפור כיסוי"; גיא רייביץ, "מלח לימון". עד 6.5. המגדל 2, קריית-טבעון, טל' 04-9835506. א'-ה', 13:00-08:00, 19:00-16:00, ו', 11:30-08:30, שבת, 13:00-11:00.
• גלריית עין-הוד: אולגה סירקוביץ-סער, "ניירות ערך". קולאז'. עד 6.5; בחדר הכניסה: אלינור ברודצקי, "מתוך חלום נשכח". ציור. עד 29.4. עין-הוד, טל' 04-9842548. א', ג', ד'-ה', 16:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 16:00-11:00.
• הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר: "מעבר להירושימה: שובו של המודחק". פתיחה: ו', 24.4, 11:00. עד 14.8; עבודות של סיגלית לנדאו ומשה קופפרמן מאוסף יגאל אהובי. עד 14.8. אוניברסיטת תל-אביב, טל' 03-6408860. א'-ד', 19:00-11:00, ה', 21:00-11:00, ו', 14:00-10:00.
• הגלריה העירונית הרצליה, בית האמנים: תערוכה קבוצתית של קרמיקה ופיסול. עד 30.4; אבי דיקר, "על קווי הנסתר". עד 30.4. בן-גוריון 7, הרצליה, טל' 09-9589986. א', ג'-ה', 13:00-10:00, 19:00-16:00, ו', 13:00-10:00.
• הגלריה העירונית לאמנות ראשון-לציון: "מחילות". תערוכה קבוצתית. פתיחה: שבת, 25.4, 20:00. ללא מועד סיום. רוטשילד 7, ראשון-לציון. ב'-שבת, 13:00-10:00, ג', 18:30-16:30.
• הגלריה ע"ש מורל דרפלר, ויצו חיפה: "1858, בין מותר לטאבו". גבולות הטאבו בחברה הישראלית. עד 12.5. הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה, טל' 04-8562540. א'-ה', 18:00-10:00.
• הגלריה ע"ש מורל דרפלר, מוסררה: חנה בן-חיים יולזרי, "זמן רעלה". צילום, וידיאו ומיצב הקרנה. עד 15.5. הע"ח 9, מוסררה, ירושלים. א'-ה', 17:00-10:00.
• הגלריה של גבעת-חיים איחוד: טליה ישראלי, "נווה שאנן". ציור. עד 2.5. גבעת-חיים איחוד, טל' 054-9039945. ו', 15:30-10:30, שבת, 16:00-10:30.
• הירקון 19 (המדרשה): רותי בן-יעקב, "Slip of the Hand". אקוורל; אדר גולדפרב, "Exhausted". מיצב; שיר רוטנר, "טוב למות". סרט. עד 13.5. הירקון 19, תל-אביב, טל' 03-6203129. ב'-ה', 20:00-13:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• המרכז האקדמי ויצו חיפה: "D3 בעיבוד טקסטיל". עד 22.5. הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה, טל' 04-8562555. א'-ה', 18:00-12:00, ו', 13:00-10:00.
• המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית: אמנון וולמן, "קומפוזיציה לשתי קומות ומסדרון". עבודות סאונד הכוללות טליתות, מדים, קרשים ועוד. עד 27.6. האמוראים 4, חולון, טל' 03-5568792. ג'-ד', 20:00-16:00, ה', 14:00-10:00, ו'-שבת, 15:00-10:00.
• המשכן לאמנות בית מאירוב: "ביקור הצעצועים". צעצועים ומשחקי ילדים במבט נוסטלגי. עד 30.5. הרצפלד 31, חולון, טל' 03-6516851. ג'-ה', 20:00-17:00; ו'-שבת, 13:00-10:00.
• המרכז לאמנות עכשווית: דור גז, "האדריכל". חלק שני מתוך חמישה בסדרה "האדם החולה של אירופה". עד 6.5. קלישר 5 פינת צדוק הכהן 2, תל-אביב, טל' 03-5106111. ב'-ה', 19:00-14:00, ו'-שבת, 14:00-10:00. כניסה: 10 שקלים.
• הקצה: סילבן שלמה-לוי ועמוס סטמפל, "בית וגעגוע". עד 30.5. לוחמי-הגטאות 34, נהריה, טל' 04-9926819. ב', 19:00-16:30, ה', 13:00-10:30, ו', 15:00-12:00, שבת, 13:00-11:00.
• זהזהזה: קבוצת Urbanica2014, "קובה. רגע לפני". צילום. עד 25.4. מבנה 21, נמל תל-אביב, טל' 03-5444261. ב'-ה', 18:00-12:00, ו', 15:00-10:00, שבת, 19:00-12:00.
• חנינא: אדר אביעם, רון וינטר, יואש פלדש, "הגבורה ואחוות הלוחמים". עד 25.5. שביל-המפעל 3, קומה 1, קריית-המלאכה, תל-אביב. ד'-ה', 18:00-15:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• מרחב לאמנות: משה גרשון, "איך קרה שפשפש עלה למעלה". פתיחה: ה', 30.4, 20:00. עד 5.6. כיכר קדומים 8, יפו, טל' 2353898־052. א'-ה', 18:00-10:00 או בתיאום מראש.
• מרכז באוהאוס תל-אביב: "באוהאוס: ירושלים". עד 1.5. דיזנגוף 99, תל-אביב, טל' 03-5220249. א'-ה', 19:30-10:00, ו', 14:30-10:00, שבת, 19:30-10:00.
• סדנאות האמנים: תמיר שר, "How is Your Heart". צילום; עינת לידר, דיוויד גוס, "סינדרום בהשאלה". תכשיטים ואובייקטים (לידר), ציור (גוס). פתיחה: שבת, 25.4, 20:00. עד 30.5. קלישר 5, תל-אביב, טל' 03-6830505. ג'-ה', 19:00-15:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• סדנת ההדפס ירושלים: אריק קילמניק, "איתקה". רישום, הדפס, פיסול; "Printer's Proof". וידיאו, הדפס, ציור ועוד. ללא מועד סיום. שבטי-ישראל 38, ירושלים, טל' 02-6288614. א'-ה', 15:00-08:00 או בתיאום מראש.
• פריסקופ: מירב בהט, יעל פרידמן, "תוך כדי תנועה". ריהוט, תכשיטים. עד 16.5. בן-יהודה 176, תל-אביב, טל' 03-5226815. ב'-ד', 20:00-17:00, ה', 20:00-12:00, ו'-שבת, 13:00-11:00.
• שער 3: מאוסף אמני הגלריה. ללא מועד סיום. שער פלמר 2, חיפה. ב', ד', 14:00-11:00, ג', 14:00-11:00, 22:00-18:00, ה', 22:00-18:00, שבת, 15:00-11:00.
• STA: חדר אוצרות בגלריה המהדהד לעגל הזהב, "SCHATZKAMMER". עד 30.4. העלייה 25, תל-אביב. ג'-ד', 20:00-17:00, ו', 14:00-11:00.

***

מוזיאונים לאמנות

• בית העיר: "החולצה שלי נושמת". אופנה וטכנולוגיה. ללא מועד סיום. ביאליק 27, תל-אביב, טל' 03-7240311. ב'-ה', 17:00-09:00, ו'-שבת, 14:00-10:00, כניסה: 20 שקל.
• בית התפוצות: "איימי ויינהאוס: דיוקן משפחתי". "תופרי החלומות". עיצוב. עד מאי; "2,500 שנות חיים יהודיים בגולה". תצוגת קבע. אוניברסיטת תל-אביב, רמת-אביב, טל' 03-7457800. א'-ג', 16:00-10:00; ד'-ה', 19:00-10:00; ו', 13:00-09:00. כניסה: 40 שקל לתצוגת קבע, 15 שקל לתערוכות מתחלפות.
• בית ראובן: ציורי ראובן מאוסף המוזיאון, תצוגה ביוגרפית. תצוגת קבע. ביאליק 14, טל' 03-5255961. ב', ד'-ו', 15:00-10:00; ג', 20:00-10:00; שבת, 14:00-11:00. כניסה: 20-10 שקל, כניסה חופשית לילדים.
• ביתן הלנה רובינשטיין: "פורצלן מייסן"; "אירוסים, נרקיסים, פרפרים: כלי הזכוכית של אמיל גאלה". תצוגת קבע. שד' תרס"ט 6, תל-אביב, טל' 03-5287146. ב', ד', שבת, 16:00-10:00; ג', ה', 22:00-10:00; ו' וערבי חג, 14:00-10:00. כניסה: 10 שקלים.
• המוזיאון הימי הלאומי: "מראות יפו באמנות ההדפס, מאות י"ז-י"ט". עד 22.6; "אלים, אלות וגיבורים מהמיתולוגיה: בפיסול היווני-רומי". עד 1.5. דרך אלנבי 198, חיפה, טל' 04-8536622. א'-ה', שבת, 15:00-10:00, ו', 13:00-10:00.
• המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס: "קווים אדומים". זרקור לקריקטורה פוליטית; "שמוליק כץ מצייר אמנות". שתי סדרות של כץ; "יניב שמעוני, קווים לדמותו". ביקור בחדר העבודה של היוצר. עד 13.6; "פצעי בגרות". קומיקס בעברית 1995-1975; "קריקטוריסט פובליציסט עברי"; "מה, למה, איפה ואיך". תצוגות קבע. ויצמן 61, חולון, טל' 03-6521849. ב', ד', ו', 13:00-10:00, ג', ה', 20:00-17:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 15 שקל.
• המוזיאון הפתוח בתפן: ורדה יתום, "הכי רחוק מתל-אביב". פיסול. עד אוקטובר; הרמן שטרוק, "אחרי מאה שנה". ליטוגרפיות, מסמכים, צילומים. עד 30.5.2015. תפן, טל' 04-9109600. ב'-ה', 16:00-09:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 35-25 שקל.
• המוזיאון הפתוח לצילום תל-חי: תערוכת עבודות של בוגרי קורס צילום דיגיטלי. עד 30.5; מישל פלטניק, "בעקבות". דיון עם ציוריו של פרנסיס בייקון. עד מאי. גן התעשייה תל-חי, טל' 04-6816702. ב'-ה', 16:00-08:00; שבת וחג, 16:00-10:00. כניסה: 20-11 שקל, כניסה חופשית לחיילים.
• המוזיאון לאדריכלות ע"ש מוניו גיתאי וינרויב: "עירוניות מתועשת". הקשר בין עיר לתעשייה. עד 20.6. שד' הנשיא 135, חיפה, טל' 054-5831597. ג'-ד', 13:00-10:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.כניסה: 20-10 שקל.
• המוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן: איה צייגר, "עד אין די". מיצב רב תחומי. עד 27.4; ז'אק זאנו, "המקום שאליו הוא מחובר". מיצב מבנים מברזל המתארים ערים; אלי שמיר, יצירות מוקדמות. עד 27.4; יהודית אולמן, ציורים. עד 3.5; רוני סומק, "שריטה במרפק השירה". ציור; מרים גמבורד, "אמת בדויה". רישום; עבודות מאוסף המוזיאון, עבודות של אוזיאש הופשטטר וליאון אנגלסברג. ללא מועד סיום. דרך אבא הלל סילבר 146, רמת-גן, טל' 7521876. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 13:00-09:00; שבת, 15:00-09:00. כניסה: 20 שקל.
• המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח: "קשרים". שטיחים מאיראן, תורכיה וקווקז; ממצאים ארכיאולוגיים בחצר. ללא מועד סיום. העצמאות 60, באר-שבע, טל' 08-6993535. ב'-ג', ה', 16:00-10:00, ד', 19:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.
• מובי מוזיאוני בת-ים: פרנצ'סקו פיניציו, "ארקפארקקראפטראפטקליניקקלאבפאב". יצירות מוכרות ופרויקטים חדשים. עד 16.5. תערוכה היסטורית לתולדות בת ים. תצוגות קבע. סטרומה 6, בת-ים, טל' 03-6591140. ג', ה', 20:00-16:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.
• מוזיאון אילנה גור: "רכישות חדשות: פרקטיקה של אספנות אחרת". פתיחה: ו', 24.4. עד 20.6. מזל דגים 4, יפו העתיקה, טל' 03-6837676. א'-ו' 16:00-10:00, ערבי חג 14:00-10:00, שבת וחג, 18:00-10:00.
• מוזיאון ארץ ישראל: "אלנבי ומוגרבי, היו זמנים בקולנוע". כרזות סרטים, 1959-1931. עד 8.6; עודד בלילטי, "עקבות הצבר". צילום. עד 10.8; "זכוכית ישראלית 2015". עד 20.6; "מדליות מלחמה". מדליות מלחמת העולם הראשונה מאוסף פרנקנהויז. ללא מועד סיום; "רואים שקוף". צילומי זכוכית של חלוצי הצילום בישראל. עד 15.10; "הבנק של ולירו". עד דצמבר. חיים לבנון 2, רמת-אביב, תל-אביב, טל' 03-6415244. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 20:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 48-24 שקל, כניסה חופשית עד גיל 18 (כניסה לפלנטריום בתוספת תשלום).
• מוזיאון אשדוד לאמנות: "דריי-אין". צילום ישראלי בשנות ה-80. ללא מועד סיום. דרך-ארץ 8, אשדוד, טל' 08-8545180/1. א', ג', ד'-ה', 16:00-09:00, ב', 20:00-09:00, ו'-שבת, 13:30-10:30.
• מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן: "הקסם שביצירה הקרמית". קרמיקה אמנותית של אמנון ישראלי ותלמידים. פתיחה: ו', 24.4, 12:00. עד 1.8. קיבוץ אשדות-יעקב מאוחד, טל' 04-6757737. ב'-ה', 15:00-10:00, ו' וערבי חג, 13:00-10:00, שבת, 14:00-10:00.
• מוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה: שמואל טפלר, "שירת הצבעים". ציור. עד 30.5; "אנטי שפע". 10 אמנים מותחים את גבולות החומר. עד 1.5; באגף הנוער: "עולמות מופלאים. עד 30.8; גן פסלים של יגאל תומרקין. תערוכת קבע; אוסף היודאיקה. תערוכת קבע. קיבוץ ברעם, טל' 04-6988295. א'-ה', 16:00-10:00; ו' וערבי חג, 14:00-10:00; שבת, 15:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל.
• מוזיאון האסלאם: אנדי ארנוביץ, "יופי מאוים". עד 15.5. הפלמ"ח 2, ירושלים, טל' 02-5661291/2. ב'-ד', 15:00-10:00, ה', 18:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.
• מוזיאון הכט: זוכי תחרות יוצרים צעירים באמנות פלסטית 2014. ללא מועד סיום; תערוכות קבע: ציור צרפתי, אמנות יהודית (אמצע המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20), ארכיאולוגיה. אוניברסיטת חיפה, שדרות אבא חושי 199, חיפה, טל' 04-8240308. א'-ב', ד'-ה', 16:00-10:00, ג', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 14:00-10:00. כניסה חופשית.
• מוזיאון הנגב לאמנות: "חמור עכשיו: דימוי החמור בתרבות הארץ ישראלית". עד 30.5. העצמאות 60, באר-שבע, טל' 08-6993535. ב'-ג', ה', 16:00-10:00, ד', 19:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.
• מוזיאון העיצוב חולון: "רעיון מגירה". דגמים שלא הגיעו לקו הייצור מתוך אוסף מוזיאון אלסי; יעקב קאופמן, "שרפרפים". תהליכי ייצור של שרפרפים; "מתבנית לשבר". סטודיו קאהן מציג תהליך פיתוח. עד יוני. פנחס אילון 8, חולון. טל' 2151500 ־073. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 18:00-10:00; ו', 14:00-10:00; שבת, 18:00-10:00. כניסה: 35 שקל.
• מוזיאון העיר חיפה: "פורצלן: הזהב הלבן של אירופה". עד 5.10. שד' בן-גוריון 11, המושבה הגרמנית, חיפה, טל' 04-9115888. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-16:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00.
• מוזיאון הרמן שטרוק: שטיינהרט ושטרוק, "האמן וחונכו"; דני קרמן, אבנר כץ ומשה הופמן, "מתלמידי יעקב שטיינהרט". ללא מועד סיום. ארלוזורוב 23, חיפה, טל' 04-6359962. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00.
• מוזיאון חיפה לאמנות: אולף ברוינינג, "קבוצות". צילום וסרט; שרי כראל, "אי הסימנים". הדפס רשת וצבע על זכוכית; "שימוש משני". עבודות של יאיר ברק, אסף עברון וטליה קינן; "שושלות, מאוסף מוזיאון חיפה". עד 25.7. שבתאי לוי 26, חיפה, טל' 04-9115991. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל; מרכז האמנויות: שבתאי לוי 24. שבת, וחג, 14:00-10:00. כניסה: 20 שקל למבוגר, 25 שקל לילד כולל סדנה.
• מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: "מבלי להותיר עקבות". אמנות שהושפעה מפילוסופיית הריק הבודהיסטית; "אוטאגאווה קוניושי וממשיכי דרכו"; "צבע החיים". האדום באמנות ובתרבות היפנית; "שינה ערבה ילדתי בעריסת השמים". סרט אנימציה. ללא מועד סיום. שדרות הנשיא 89, חיפה, טל' 04-8383554. א'-ה', 16:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל.
• מוזיאון ינקו-דאדא: "קו-גזרה". מגזרות כביטוי לאירועי אקטואליה: איתמר בגליקטר, "מצאנו נפט!"; קרן ענבי, "בית וגן"; נעה יקותיאלי, מיצב; "יצא מהקשרו". עד 31.5. כפר האמנים עין-הוד, טל' 04-9842350. א'-ה', 15:30-09:30, ו' וערבי חג, 14:00-09:30, שבת וחג, 16:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל.
• מוזיאון יפו העתיקה: תערוכת אמנות נייר בינלאומית. עד 30.8; "שכבות". צורפות עכשווית. עד 2.5. טיילת מפרץ שלמה 10, יפו. ה', שבת וחג, 18:00-10:00, ו', 14:00-10:00. סגור בערבי חג. כניסה: 35-35 שקל.
• מוזיאון ישראל: "ויהי ננו, התנ"ך הזעיר בעולם". ללא מועד סיום; "1965 היום". תערוכה לציון חגיגות היובל של מוזיאון ישראל. עד 29.8; שישה פרויקטים של שישה אמנים: אורי גרשוני, "אפולו ומנקה הארובות"; דנה לוי, "ספרות של סופות"; טמיר ליכטנברג, "עסקת חבילה"; עידו מיכאלי, "שטיח בנק הפועלים"; גלעד רטמן, "חמש להקות מרומניה"; רועי קופר, "חלום עזה". עד 29.8; "האמן והסטודיו". עד יולי. שדרות רופין 11, ירושלים, טל' 02-6708811. א'-ב', ד'-ה', 17:00-10:00, ג', 21:00-16:00, ו', וערב חג 14:00-10:00, שבת, 17:00-10:00. מיוחד לקיץ (עד 31.8): ג'-ה', עד 21:00. כניסה: 50-25 שקל; כניסה חופשית לילדים בימים ג', ושבת ובאוגוסט.
• מוזיאון מאנה כץ: "האוונגרד היהודי". עד 28.7. שדרות יפה-נוף 89, חיפה, טל' 04-9119372. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל.
• מוזיאון מוניו גיתאי וינרויב לאדריכלות: "עירוניות מתועשת". עד 20.6. שדרות הנשיא 135, חיפה. ד'-ה', 13:00-10:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• מוזיאון משה שק: יצירות של משה שק. ללא מועד סיום. קיבוץ בית-ניר. כל השבוע 17:00-11:00, יש לתאם מראש בטל' 054-6874701 או 08-6874368.
• מוזיאון נחום גוטמן לאמנות: דוד מערבי, "שירה הנוער". עבודות של חברו של גוטמן מבצלאל. עד 30.4. רוקח 21, נווה-צדק, תל-אביב, טל' 03-5161970. ב'-ה', 16:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 24-12 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18, כניסה מוזלת בשישי).
• מוזיאון פתח-תקווה לאמנות: "אשת חיל". דמות החיילת בחברה הישראלית. פתיחה: ו', 24.4. עד 13.6; "התערוכה החקלאית". חקלאות מקומית באמנות עכשווית; שחר מרקוס ונקט אקיג'י, "מאובנים". וידיאו; עד 13.6. ארלוזורוב 30, פתח-תקווה, טל' 03-9286300. ב', ד', ו'-שבת, 14:00-10:00; ג', ה', 20:00-16:00. כניסה: 10 שקלים, בשבת חינם.
• מוזיאון תל-אביב לאמנות: דייוויד הוקני, "מלים ותמונות". הדפס. עד 18.7; אורי קצנשטיין, "Backyard". פיסול, וידיאו ארט, סאונד ורובוטיקה. עד 18.8; "Turn On". עבודות וידיאו מאוסף יוליה שטושק. עד 29.8; אתל גוטמן, "גידולי פרא, 2014". פיסול סביבתי. ללא מועד סיום; "המוזיאון מציג את עצמו 2". אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון. ללא מועד סיום; "מסלולי ייצור". סרטים ודגמים המגלמים את היחס האמביוולנטי לבנייה מודרניסטית. עד 2.5; מחמוד קייס, "ערבסק #3". מיצב. עד 26.4; אורי גרשט, "רסיסים". גבולות הצילום. עד 2.5; "בשיחה". מבחר יצירות עכשוויות. ללא מועד סיום; "על קווי דמיון". תערוכה לכל המשפחה. ללא מועד סיום. שד' שאול המלך 27, תל-אביב, טל' 03-6077020. ב', ד', שבת, 18:00-10:00; ג', ה', 21:00-10:00; ו', 14:00-10:00. כניסה: 48-24 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18).
• משכן לאמנות עין-חרוד: אריה אלואיל, "אות, דמות, נוף". עד 13.6; הילה בן ארי, "נעמה, מחווה לנחום בנארי". עד 13.6; עודד הירש, "תוכנית מגירה". עד 30.5; חיים מאור, "יהודי טוב". עד 30.6; הסטודיו לזכרו של דודו גבע. תערוכת קבע. עין-חרוד מאוחד, טל' 04-6485701. א'-ה', 16:30-09:00, ו' וערבי חג, 13:30-09:00, שבת וחג, 16:30-10:00. כניסה: 26-13 שקל.

הפוסט המדריך, 26–30 באפריל 2015 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

סיפורה של ארטמיזיה ג'נטילסקי הוא מן המפורסמים בתולדות האמנות. ג'נטילסקי רשומה בדברי ימי הציור ובדברי ימי הפמיניזם כאחת הציירות הראשונות, בוודאי מקרב הציירות החשובות והמצליחות. היא היתה בתו של הצייר אורציו ג'נטילסקי, בן חוגו וידידו של קראווג'יו.

ג'נטילסקי נאנסה בביתה על-ידי האמן אגוסטינו טאסי. תירגמתי את עדותה מתעתיק אנגלי המופיע בביוגרפיה המקיפה של קראווג'יו מאת אנדרו גרהאם דיקסון. הקורא בן זמננו עשוי להרהר על מקומה של הטראומה בכינונו של הסובייקט ועל הפרקטיקה של ג'נטילסקי, פרקטיקה של נקמה בסמלי: כיוון שבחיים עצמם היא היתה חסרת ישע, בציורים משמש דיוקנו של טסי (כך מקובל להניח) כפניו של הולופרנס בסצינות שבהן היא כורתת את ראשו כיהודית.

כמו כן זוהי הזדמנות עבור הקורא העכשווי לשמוע את האימה הקפואה במלים מבעד למאות השנים. אני מציע גם לזכור שאונס בראשית המאה ה-17 היה מעשה הרה גורל: אשה שנאנסה נשדדה מבתוליה ולרוב גם מסיכוייה להינשא. יכולתה של אשה בעת ההיא להחזיק ברכוש ולהתנהל בעולם ללא גבר היתה מוגבלת למדי, ובמעשה האונס הצר האנס את צעדיה בעולם במידה רבה מאוד.

ארטימיזיה ג׳נטילסקי – יהודית עורפת את ראשו של הולופורנס, 1614-20. שמן על בד, 199/162 ס״מ, אוסף מוזיאון אופיצי, פירנצה

להלן דבריה של הציירת ארטמיזיה ג'נטילסקי, כפי שנרשמו בבית-המשפט ברומא ב-9 במאי 1611:

"…היה זה לאחר ארוחת הערב. התיישבתי לצייר להנאתי את דיוקנו של אחד מילדיה היפים של אחותי טוציה. פועלים שתיקנו דבר-מה בכניסה לבית השאירו את הדלת פתוחה, וככה נכנס לבית אגוסטינו.

"הוא נכנס, הביט בי מציירת ואמר: 'לא כל-כך הרבה לצייר! לא כל-כך הרבה!'. הוא לקח את הפאלטה ואת המכחולים שלי והשליך אותם לרצפה. הוא הביט לאחותי בעיניים ואמר לה, 'עופי מכאן את!'. התחננתי אליה שתישאר, אבל היא פחדה, אולי בגלל הילד, לקחה אותו והלכה.

"כל המצב היה לא נעים והוא כל הזמן נגע בי. לבסוף לקח את ידי בידו ואמר, 'בואי נטייל קצת, אני שונא סתם לשבת!'. צעדנו במסדרון הבית הלוך וחזור פעמיים או שלוש ואמרתי לו שאני לא מרגישה טוב ושעליו ללכת. אמרתי לו שיש לי חום. בחולפנו במסדרון על פני חדר השינה שלי הוא אמר, 'לי יש יותר חום מאשר לך! אני רותח!'.

"הוא זרק אותי לתוך חדר השינה ונעל אחריו את הדלת. בכוח רב הוא פישק את רגלי ושם את ברכו בין ירכי כך שלא אוכל לסגור אותן. הוא הרים את בגדי ועשה זאת תוך קושי רב, כשהוא נאבק בי. הוא עטף את גרוני בצעיף לבן שהיה שם ודחף אותו לפי כדי שלא אוכל להשמיע קול צעקה. הוא הכניס את שתי ברכיו אל בין ירכיו והחדיר לתוכי את איברו. דבר זה כאב לי מאוד והיה מלווה בתחושת צריבה בלתי נסבלת, ושוב, לא יכולתי לצעוק. במהלך הדקות הללו לא הרפיתי לרגע, שרטתי אותו בפניו ותלשתי את שערותיו. כמו כן שרטתי אותו קשות באיבר מינו. מאמצי ובכיי האילם היו לשווא, והוא לא חדל עד שבא על סיפוקו.

"כשסיים וקם ממני הלכתי למטבח, שלפתי סכין גדולה והודעתי לו שכעת אהרוג אותו על כי חילל את כבודי. השלכתי לעברו את הסכין, אך הוא היה מהיר ממני ולא נפגע, למעט שריטה קלה בחזה. באותו מעמד החל להתייפח ולחוש צער רב על מה שעשה לי ואף הציע לשאת אותי לאשה".

הפוסט "לא כל-כך הרבה לצייר! לא כל-כך הרבה!" הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

קול קורא לתערוכה קבוצתית בנושא "נופים על הקצה". התערוכה עוסקת בחיבור שבין מופשט לריאליסטי, בין דימוי אקספרסיבי לצורה צבע קו וכתם כשהאופק מגדיר את עצמו מחדש במרחב מטאפיזי אין סופי, שהזמן עמד מלכת והקצה הוא ההתחלה.

היצירה היא רק תירוץ ככלי גיאומטרי המחייב למציאות ארכיטקטונית שמעבר לכנפי הדמיון במוחו הקודח של אמן הרוצה לאבד שליטה בכוחות עצמו.

התערוכה פתוחה לאמנים מכל המדיות, והיא תוצג במהלך 2015 (תאריך יימסר בהמשך), לתקופה של שבועיים.

העבודות יפורסמו למכירה באתר הגלריה גם לאחר נעילת התערוכה.

יש לשלוח עד 5 עבודות עם פירוט (שם, גודל, טכניקה) למייל: studioarttlv@gmail.com

כאשר בנושא המייל כתוב שם האמן ונושא התערוכה.

ניתן לשלוח עבודות עד לתאריך 15.5.2015

פרטים נוספים יינתנו לאמנים המתאימים.

הפוסט קול קורא מגלריה סטודיו ארט הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

7

הפוסט תבנית הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

ביום שבת יושק "אדם וחוה / חיות בלילה" – ספר אמן של יואב אפרתי, המתאר את הסיפור המקראי של גן העדן, אדם, חוה והנחש מנקודת ראותו של פיל בגן חיות. הספר הוא כותר ראשון של הוצאת ״דפוס גולם״, המתמחה בספרים גרפיים וספרי אמן.

את דפוס גולם פתחו ההוצאה אוריאל הר טוב וערן נוה, שמגדירים אותה כ"יצרנית ספרים" הכוללת בית דפוס וכריכיה. הדבר מאפשר עבודה עצמאית לכל אורך הדרך, החל מהכנת הגלופות להדפסה, ההדפסה עצמה ועבודת הכריכה. היתרון במערכת מצומצמת, מוסיפים השניים, נעוץ ב״קירוב עבודת האמן לתהליכי יצור הספר עצמו מתוך תפיסה של ספר כיצירה שלמה״.

כריכת ספרו של אפרתי

בהודעה לעיתונות נכתב כי ״בית הדפוס שהוקם לצורך זה עובד עם מכונות דפוס בלט, טכנולוגיה שמאפשרת להדפיס ישירות מהגלופה שיוצר האמן. העיקרון הפשוט של טכניקת דפוס זו מגביל אמנם את אופי הדימויי הניתן להדפסה אך גם משאיר אותה גמישה יחסית לחידוש ולשיטות עבודה שונות. בניגוד לטכניקות דפוס צילומיות כאן עבודת הכנת הלוחות להדפסה היא מלאכת האמנות עצמה״.

למרות שספרי אמן המיוצר בטכניקות הדפס מסוג זה מופקים בד״כ במהדורה מצומצמת ויקרה, הר טוב ונוה שואפים להגיע ליצור מהדורות גדולות יחסית, ונגישות לקהל רחב יותר. ספרו של אפרתי הודפס במהדורה מוגבלת של 420 עותקים ממוספרים ובו 26 דימויים והודפס מלוחות הלינולאום המקוריים שייצר האמן.

אירוע ההשקה יתקיים בשבת ה-2.5 בשעה 17:00, ברח׳ שוקן 6, תל אביב

הפוסט הוצאה חדשה לספרי אמן הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

בסוף חודש מרץ התקיים במשך שלושה ערבים האירוע "שמש על יוטה" מאת איציק ג'ולי במרכז תרבות מנדל ביפו. השם שניתן למכלול העבודות אינו מקרי: כשם שבד היוטה עשוי מקטעים של "יש חומר" ו"אין חומר" ואור השמש מסתנן דרכו רק לסירוגין, כך מעוצבת החוויה הפרפורמטיבית שמציע ג'ולי – בין הנוכח והנראה לבין הנעלם והבלתי נתפס. מוטיב היש/אין והרווח שביניהם מהדהד בכל – החל בעיצוב החלל, דרך רפרור מוזיקלי לג'ון קייג', וכלה בשילוב מדיומים.

צילום: גדי דגון.

סיוט נסבל

באולם מוקרן סרטון וידיאו שבמרכזו ספק אשה, ספק רוח רפאים. דומה כי היא כלואה בחלל התיאטרון שבו מוקרן הסרט. הכפילות של חלל הווידיאו וחלל הצגתו יוצרת אפקט דומה לזה שיוצרות שתי מראות המוצבות זו מול זו ומשתקפות זו בזו עד לאינסוף. שוֹטים קצרים של תנועות ממוקדות מופיעים בסרט בזה אחר זה ומקושרים באמצעות מעבורני סלוט-משין מאוירים, שדווקא ממירים את פונקציית הקישור ברנדומליות.

בחלל התחתון של מרכז מנדל מתקיימים יחסים מגנטיים של משיכה ודחייה, בהתאם למרחק הפיזי או המנטלי, בין זמרת אופרה לנגן פסנתר, או בין הקול האנושי לקול המכני. עזות המבע של שני הקולות נקטעת תכופות ויוצרת חוויה של פרגמנטציה קוהרנטית; הקיטוע מקיים חלל של "בין לבין", עם חוקיות משל עצמו.

בסטודיו העליון שוהה דמות נשית בתווך שבין שתי הקרנות וידיאו. היא לבושה בסרבל-מדענים לבן, חובשת פאה אדומה, נועלת מגפיים אדומים, ופניה מכוסות בגרב דקה אך לא שקופה. אשה נעה בין החומרים והזמנים המרכיבים את ההוויה שלה. סרט וידיאו אחד הוא מונטאז' דוקומנטרי של דימויים בעלי אופי של וידיאו ביתי המלווה בפסקול המורכב, בין השאר, מקולות ילדים המבקשים להפסיק ("די… די…"). הילדים מסמלים, אולי, את הלא-מודע, המודחק, או חוויות שנשמרו כקליידוסקופ של זכרונות.

בדומה לטיפול פסיכולוגי, העלאת הזכרונות אינה נוסטלגית או מתרפקת; היא מלווה בתחושת סיוט נסבל שהופך את הצפייה למזוכיסטית אך משתלמת. לחלופין, הדימויים התיעודיים מסמלים את עולם ההווה שמחוץ לגוף המוסתר, את המציאות הבלתי מושגת, זו שמעבר למחסומי האוטיזם המובנה בנפש. במקרה הזה, בדומה לקודם, החוויה היא של חיפוש אחר מידע או רגשות הנגישים רק במידה מסוימת ומעוררים רצון להתחבר אליהם או לברר אותם. גם כאן התסכול מובנה במבט; הקצב וההקשרים שבין הגופות הפועלים והקרנות הווידיאו הם אלה שמושכים את המבט להמשיך לחקור. על הקיר הנגדי מוקרנים דימויים ריבועיים. לעומת הקליפים התיעודיים מהווידיאו הניצב מולם, לדימויים הריבועיים אסתטיקה סמלית מתוכננת. אפשר לומר, אם כך, שהאשה נעה בתווך שבין הלא-מודע או הלא-נודע לבין ההמשגה שלהם.

ג'ולי מציע לקהל חוויית ביניים, שנודדת בין מחוזות נפשיים ופיזיים ומתארת חיפוש אחר ביטוי של הלכי הנפש באמצעים החומריים הקיימים. כוחם של סמלים לייצג מציאות אינו מובן מאליו, ו"שמש על יוטה" מערערת על יכולתנו לבנות ולהבין את הסמלים המרכיבים ומכתיבים את ההתנהלות שלנו כפרטים במערכת חברתית. במובן הזה, "שמש על יוטה" היא יצירה חתרנית, המדגישה את האחריות שלנו למערכות שמעצבות את תפיסותינו.

צילום: גדי דגון.

"את יותר ממוזמנת"

באותו סוף-שבוע התקיים פסטיבל "א-ז'אנר" (בניהולו של יאיר ורדי) בתיאטרון תמונע בתל-אביב. נושא הפסטיבל היה "מלחמה (ושלום)". בעוד שבמרכז מנדל העמיקו במחקר העצמי במונחים אוניברסליים, רוב העבודות שהוצגו בתמונע עסקו בהשלכותיו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני על חיי היומיום של הישראלים, ובעיקר על תנועתנו הפיזית בחלל ועל מצבנו הנפשי.

אומץ רב הפגינה השחקנית עינת ויצמן (גילוי נאות: חברה שלי) עם היצירה "ראיתי היום בפייסבוק תמונה שלך בגופייה צהובה עם דגל של אש"ף". ויצמן הציגה מונולוג חושפני שבו היא מתארת את המחיר המקצועי והאישי הכבד שהיא ובני משפחתה משלמים בעקבות עמדותיה הפוליטיות. מאז שהתפרסמה תמונתה כשהיא לבושה גופייה צהובה ועליה דגל פלסטין, חייה מלווים בטוקבקים וולגריים וסקסיסטיים, תקיפות אלימות ברחוב והדרה שלה מאירועי יח"צ, מחשש שנוכחותה תפגע בתדמית החוגגים.

צילום: גדי דגון.

במופע מחליפה ויצמן חולצות שעליהן סלוגנים ציוניים או פמיניסטיים, ובו בזמן מיקרופון עובר בין הצופים, המתבקשים להקריא בקולם את הטוקבקים שוויצמן אספה לכדי טקסט ארוך. מול הקולות היא עומדת איתנה רוב הזמן, ומשלימה את התיאור בסיפוריה. בין השאר כתבו לה טוקבקיסטים: "אני מאחל לך וליקירייך חיים של שכול ועצב, חיים של אבל וכאב, חיים שבהם תתעוררי בכל בוקר ובוקר לחדשות איוב על יקירייך"; "את אשה דוחה ואני מאחל לבנות שלך (שיהיו בריאות) להיות יתומות מאמא. את בוגדת מחליאה, רפש אדם, מיץ של זבל. מקווה שיום אחד תלכי להתחנף באחד הכפרים וישחטו אותך!! לכי קיבינימט!!"; "כלבה ארורה, את מגעילה ודוחה ברמה שמאפשרת מעט להבין מי ומה את. את יותר ממוזמנת לארוז את חפצייך ולטוס לעזה (ז"ל), רק אל תשאירי אפילו זכר ממך בארץ המקודשת הזאת, שמקיאה בעלי חיים מטונפים כמוך. שם בעזה הערבים כבר ייתנו לך את מה שאת ראויה לו".

אפשר להניח שהקהל שהגיע לפסטיבל "א-ז'אנר" הוא שמאלני ברובו, ולכן ההזדהות עם ויצמן קלה לו. אולם גם מי שדעותיה הפוליטיות קיצוניות בעיניו עשוי להזדעזע מהאלימות שמופנית כלפיה. יש לקוות שהמופע יוצג גם בפני קהל מגוון יותר מבחינה פוליטית. יהיה מעניין אז לבחון כיצד יגיב לאקט האמנותי של ויצמן, המבקשת להחזיר את חופש הביטוי לרחוב ולבמה כאחד.

בין הנשים האמורפיות שמציג ג'ולי לבין האשה המסוימת שמציגה ויצמן מתקיים קשר שאינו רק מקרי, אלא גם עקרוני. בשני המקרים הגוף הנשי הוא מוקד המחקר ואליו מופנה המבט, בין אם הוא מכוסה באופן מכוון וחסר פנים ושם (ג'ולי) ובין אם הוא חשוף באופן מכוון ומזוהה ביוגרפית (ויצמן). בשני המקרים גופן של הנשים מסמן גם את הדמות החוקרת וגם את אמצעי המחקר, בהנחה שמושא המחקר הוא "העולם", "המציאות" או "הנפש", המוגדרים כנמצאים מחוץ לגוף. הגוף העומד בתווך הוא נקודת המוצא; ג'ולי מבקש לטשטש אותו כדי לאפשר את השאלות, ויצמן מבקשת לחדד אותו כדי להפוך מלים לחומר.

***

"שמש על יוטה", איציק ג'ולי (I.G). אנימציה, עריכת וידיאו ומוזיקה מקורית: יואב בריל. איורים: איציק ג'ולי. זמרת: ברכה קול. פסנתר: עמית דולברג. מופיעה: שולי אנוש. עיצוב תאורה: עומר שיזף. עיצוב חלל: דינה קורנוויץ. על המסך: תמר לם. צילום וידיאו אולם: עדו בקרוביאר. צילום וידיאו עליון: איציק ג'ולי. ביגוד וידיאו: אדם קלדרון. ביגוד מיצב: ענבל ליבליך. הפקה: מרכז תרבות מנגל והאופרה פרינג' בניהולה של אינגי רובין.

"ראיתי היום בפייסבוק תמונה שלך בגופייה צהובה עם דגל של אש"ף", עינת ויצמן. ייעוץ אמנותי: ענת איזנברג.

צילום: גדי דגון.

הפוסט אשה, ספק אשה הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

1915, שנת הופעתו של הריבוע השחור של קזימיר מלביץ', נחשבת כראשיתו של הזרם הגיאומטרי המופשט באמנות המערבית. השפעותיו של הזרם ניכרות בקונסטרוקטיביזם הרוסי, בדה-סטיל ההולנדי ובבאוהוס הגרמני. בשנות ה-50 אפשר לזהות את סימניו באמריקה הלטינית, ולאחר מכן בארה"ב בשנות ה-60. הזרם מקבל צורות שונות, אבל אפשר לעקוב אחריו עד היום.

לאחרונה הוצגה בגלריה וייט-צ'אפל שבלונדון תערוכה ענקית שסקרה יותר מ-100 אמנים בולטים שנשאו את המורשת של הזרם הגיאומטרי המופשט, ממלביץ' ועד היום. ואולם, בפנורמה המרשימה של האמנים מארה"ב לא כללו האוצרים שניים מנציגיו המרכזיים של האקספרסיוניזם המופשט האמריקאי: מארק רותקו מהחוף המזרחי וריצ'רד דיבנקורן מהחוף המערבי.

Richard Diebenkorn
Berkeley #57, 1955
Oil on canvas, 149.2 x 149.2 cm
San Francisco Museum of Modern Art. Bequest of Joseph M. Bransten in memory of Ellen Hart Bransten
© 2015 The Richard Diebenkorn Foundation

מאחר שבימים אלה מתקיימת תערוכת יחיד של דיבנקורן בגלריה סאקלר שבאקדמיה המלכותית, עם מבחר נפלא של עבודותיו, ניתן להיווכח עד כמה טעו האוצרים מהווייט-צ'אפל כשלא כללו אותו בתערוכתם. הגם שהוא אינו מוכר לרוב חובבי האמנות האירופים (התערוכה היחידה של עבודותיו בלונדון היתה ב-1997), דיבנקורן הוא ללא ספק אמן מרכזי וחשוב. בסדרה האחרונה של עבודותיו, "Ocean Park", הנקראת על-שם השכונה בסנטה-מוניקה שבה שכן הסטודיו שלו כ-20 שנה, נסק דיבנקורן לשורה הראשונה של האמנים בעולם.

התערוכה מחלקת את מכלול יצירתו לשלוש תקופות: תקופת המופשט המוקדם, (1950–1956); התקופה הפיגורטיבית (הסדרה "ברקלי", 1956–1966); והתקופה האחרונה, שנמשכה כ-20 שנה ובה חזר דיבנקורן למופשט, לאבסטרקט הגיאומטרי, עם הסדרה (Ocean Park 1967–1988).

תקופת המופשט המוקדם, 1950–1956

במבט כללי, נראה שמתחת לשכבות העליונות של העבודות, קרי משטחי הצבע המופשט, יש שכבה קודמת או יסודות שרומזים על מתווה לציור פיגורטיבי. העבודות של תחילת תקופה זו, כגון "4# Albuquerque" (1951), שטוחות יותר ומכילות סמלים ברורים למדי, ביניהם צלב מלטה או האות x, בעוד שהעבודות המאוחרות נראות כבעלות שלושה ממדים, למשל "57#Berkeley" מ-1955, שנראית כמבט לנוף, עם גבעה ברקע ועליה שביל אלכסוני וצלו של עץ בשוליו. "מצד הטמפרמנט שלי", אמר דיבנקורן, "נטיתי תמיד לציור נוף, אבל נלחמתי בהרגשה שנוף מעורר".

התקופה הפיגורטיבית (1966–1956)

באמצע שנות ה-50 כותב דיבנקורן: "אני מרגיש שאולי יש לי יותר מדי כללים ויותר מדי אקספרסיוניזם מופשט מרחף מעל ראשי, כך […] שיש צורך בשינוי". דיבנקורן עשה את הצעד ההפוך מזה שעשו רוב האמנים המובילים בני זמנו בארה"ב: הוא חזר מהמופשט לעבר הפיגורטיבי, והתוצאה מרשימה.

Richard Diebenkorn
Cityscape # 1 , 1963.
Oil on canvas, 153 x 128,3 cm
San Francisco Museum of Modern Art, Purchase with funds from Trustees and friends
In memory of Hector Escobosa, Brayton Wilbur, and J.D, Zellerbach.

כמה עבודות פיגורטיביות – ביניהן "קבוצת הנוף הדומם", "מבטים לפנים הבית" וסדרת רישומים בשחור-לבן – אינן מרשימות במיוחד. אבל העבודות שבהן הפיגורטיבי משתלב במופשט, כגון "הנערה על הטרסה" (1956) או "נוף עירוני #1" (1963), הן יצירות מופת. העבודות הללו גם מצטיינות בשימוש בצבעים רוויים; מזג האוויר הים-תיכוני של קליפורניה חוגג בהן.

העבודות הללו גם מחזקות את האבחנה שדיבנקורן הוא ביסודו אמן נוף. הדמות הפיגורטיבית ב"הנערה על הטרסה" דלה מאוד מבחינת פרטים, אבל הצבעוניות שלה והשתלבותה בנוף הנשקף מהטרסה מרשימות ביותר. "נוף העירוני" מציע לא רק מבט מהגבעה שבבסיס התמונה לעבר הים ושולי העיר, אלא גם מבט לעבר העבודות שנעשו בעבר, ומה שיותר מפתיע, לעבר אלה העתידות לבוא.

חזרה לאבסטרקט הגיאומטרי, Ocean Park 1967–1988

ב-1966 עובר דיבנקורן עם משפחתו לדרום קליפורניה, לסנטה-מוניקה, ומתמקם בסטודיו בשכונת אושן-פארק. ב-1967 הוא מתחיל בסדרת עבודות חדשה, הארוכה ביותר בקריירה שלו, שנמשכה כ-20 שנה. בעיני צופים רבים הסדרה הזו משקפת את אקלימה המיוחד של דרום קליפורניה ונופה. בתקופה זאת יצר דיבנקורן כ-500 עבודות נייר, רבות מהן רישומים, ו-145 עבודות צבע. יותר משמפתיעה חזרתו למופשט, מפתיעה בחירתו בכיוון של האבסטרקט הגיאומטרי, עם טבלת צבעים חדשה, פסטלית וחיוורת, גריד של קווי סרגל ישרים וקנבסים גדולים של כ-2.5X2 מ'.

בעבודות היפות הללו ניכרות השפעות של אמנים אירופים וביניהם מלביץ', מאטיס המוקדם (למשל "מראה של נוטרדאם", 1914), מונדריאן ותיאו ואן-דוסברג, מצד אחד, ושל אמנים אמריקאים בני זמנו וביניהם וילם די-קוניג ורותקו, מצד שני. ועדיין – הקומפוזיציות הגמורות מסדרת ה"Ocean Park" הן ממיטב היצירה המקורית של דיבנקורן.

Ocean Park #79, 1975
Oil on canvas, 236.2 x 205.7 cm
Philadelphia Museum of Art. Purchased with a grant from the National Endowment for the Arts and with funds contributed by private
donors, 1977
© 2015 The Richard Diebenkorn Foundation

פרט מעורר מחשבה: במדריך תערוכות לבתי-ספר מופיע תצלום שחור לבן של אחד מקירות הסטודיו באושן-פארק, החושף את היותו של הקיר עשוי מגריד מלבני של חתכי פלדה דקים מצופים בלוחות זכוכית עמומה. קבוצה של שישה מלבנים (3×2 מ') בקיר זה מצופים בלוחות זכוכית שקופה הניתנים לפתיחה החוצה ולמעלה בעזרת מוט מתכתי. מחלונות תעשייתיים אלה נשקפים העצים והנוף שבגן. מאחת מנקודות התצפית בסטודיו לעבר חלון זה אפשר לזהות את הזווית שממנה בוצע התצלום, אז נראה החלק הפתוח כבעל גריד אלכסוני בתוך הגריד האורתוגונלי של כל הקיר. קיר זה וההשתקפויות דרכו תרמו כנראה לנביטת האבסטרקט הגיאומטרי של דיבנקורן.

באולם השלישי של גלריית סאקלר הצנועה, המזכירה קפלה בכנסייה קמורת תקרה, נתלו זו לצד זו ארבע עבודות גדולות ממדים כשהן תופסות כמעט שני קירות. זאת אחת הפינות היפות ביותר בתערוכה. היא לא רק מציגה את העבודות בצורה המיטבית, היא גם מציעה חלל לחשיבה והתבוננות פנימית-רוחנית, כשהתמונה המרכזית היא 79",#Ocean Park" מ-1975.

Richard Diebenkorn
Ocean Park # 27, 1970
Oil on canvas, 254 x203,2 cm
Brooklyn Museum, Gift of The Roebling Society and Mr, and Mrs, Charles H, Blatt. And Mr, and Mrs, William K, Jacobs, Jr, 72,4

***

ריצ'רד דיבנקורן, Royal Academy of Art, לונדון. נעילה: 7 ביוני 2015

הפוסט "יותר מדי אקספרסיוניזם מופשט מרחף מעל ראשי" הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

המחלקה לצילום בבצלאל תעניק פרס חדש. הפרס יוענק לאמן מקומי או בינלאומי שעבודתו משקפת רגישות להקשרים לוקאליים.

הפרס שיוענק מדי שנה נועד לקדם, להרחיב ולתמוך בעשייה מקורית בשדה הצילום וליצור דיאלוג ער ועדכני בין המחלקה לצילום בצלאל לבין יוצרים פעילים בתחום. סכום הפרס הוא 12,000 ₪. הזוכה יציג/תציג תערוכת יחיד בגלריה לצילום בצלאל בשנה"ל העוקבת למתן הפרס.

תנאי סף להגשה:

רשאים להגיש מועמדות לפרס אמנים/יות, אשר הוכיחו פעילות מקצועית מוכרת ומתמשכת, ובכלל זה הציגו לפחות תערוכת יחיד אחת שלא במסגרת בית הספר וחמש תערוכות קבוצתיות. הגשות שלא יעמדו בתנאי סף זה, לא ייבחנו. אין מגבלת גיל להגשת מועמדות. הפרס איננו מיועד לבוגרי בצלאל בלבד.

הגשה:

• ההגשה תעשה על גבי מסמך PDF אחד, שמשקלו אינו עולה על 5 מגה בייט ושישלח לכתובת: photography@bezalel.ac.il
• אין להגיש עבודות מקוריות, חומרים תלת ממדיים או תיקי עבודות מודפסים.
• ההגשה לפרס תכלול קורות חיים, ובהן פירוט בארבע קטגוריות בלבד: השכלה אקדמית, תערוכות יחיד, תערוכות קבוצתיות ופרסומים.
• ההגשה לפרס תכלול הצעה לתערוכת יחיד (קונספט, רציונל, פירוט הפקה) בגלריה לצילום בצלאל. ניתן להגיש פרויקט קיים ובלבד שלא הוצג בארץ. ההצעה לא תעלה על 1000 מילים.
• ההגשה לפרס תכלול תיק עבודות דיגיטלי, שאורכו לא יעלה על 10 עמודים.
• הטקסטים יוגשו בעברית, ערבית או אנגלית.
• לא יתקבלו הגשות מטעם מוסד אמנות / לימוד כלשהו.
• כל מועמד רשאי להגיש הצעה אחת בלבד.
• לא יתקבלו הגשות החתומות על ידי יותר ממועמד אחד (כפרויקט זוגי או קבוצתי).
• יש לרכז את קורות החיים, ההצעה לתערוכה ותיק העבודות על גבי מסמך אחד בפורמט PDF בלבד.

מועדי הגשה והכרזה על הזוכה:

מועד אחרון להגשה: 23.6.2015

מועד ההכרזה על הזוכה: 23.7.2015

ועדת שיפוט:

• יו"ר הוועדה לפיתוח המחלקה לצילום ימנה שלושה שופטים לכהן כוועדת שיפוט לבחירת המועמדים לזכייה בפרס.
• הרכב ועדת השופטים יכלול נציג מטעם הוועדה לפיתוח המחלקה לצילום בצלאל ושני חברים נוספים העוסקים בעבודתם בשפת הצילום. יו"ר הוועדה לפיתוח המחלקה לצילום ינכח בבחירה במעמד של משקיף מטעם המחלקה.
• החלטת השופטים תתקבל ברוב קולות והיא אינה ניתנת לערעור. השופטים ינמקו את בחירתם בכתב.
• מרצים המלמדים באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל אינם רשאים להגיש מועמדות.
• שמות חברי ועדת השיפוט יפורסמו עם ההכרזה על הזוכה.
• חברי הוועדה לפיתוח המחלקה לצילום בצלאל 2016-2015: יעל ברתנא, נטלי כהן, עברי לידר, אווי מושר, רבקה סקר, עדנה פאסט ועמוס שוקן.

תערוכת יחיד:

• הגשת המועמדות מהווה הסכמה אוטומטית לפרסום שם הזוכה, להצגת התערוכה לפי הסטנדרט המקובל במחלקה לצילום ולשיתוף פעולה מלא בהקמת התערוכה והצגתה ובפרסום הפרס והתערוכה.
• בנוסף למענק הכספי, המחלקה לצילום בצלאל תעניק עזרה מסוימת להפקת התערוכה במידת הצורך (הדפסות, ציוד אורקולי ופרסום).
• הפרס יינתן בתחילת השנה האקדמית, במועד פתיחת התערוכה בגלריה לצילום בצלאל.

הפוסט קול קורא לפרס חדש לצילום הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

בוקה גרינפלד, צירוף 1, 2015

בוקה גרינפלד, "חישה שלא מרחוק", פרויקט מיוחד ל"דימוי היומי"  אוצרת: יעל רביד

תהליך העבודה של בוקה גרינפלד מתחיל לרוב בצילום; סקיצה מהירה של מקומות פיזיים ו/או מבנים וקטעי נוף פתוח. במהלך העבודה בסטודיו היא מחברת בין החומרים השונים שאספה בשיטוטיה ומרכיבה עבודות המתלכדות לציור או לאובייקט פיסולי.

נוכחותן של העבודות בסטודיו היא נקודת פתיחה למעבר בין עבודה פיזית להרכבת צירופים דיגיטליים לסדרה שנוצרה ל"דימוי היומי". כשהתצלומים עולים למסך המחשב הם מעובדים: חומרים, טקסטורות וצבעים מתחברים לקומפוזיציה בתנועה.

על אף שהדימויים הקיימים נחתכים ומודבקים ומשתבשים, נוצרת תמונה של מרחב פתוח.

התצלום, האוסף לתוכו מדיומים שונים, מאפשר חיבור של עולם קרוב יותר וחושף תהליך עבודה דומה המועתק מהסטודיו אל המסך.

בוקה גרינפלד בפייסבוק

הפוסט צירוף 1 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

בוקה גרינפלד, צירוף 2, 2015

בוקה גרינפלד, "חישה שלא מרחוק", פרויקט מיוחד ל"דימוי היומי"  אוצרת: יעל רביד

תהליך העבודה של בוקה גרינפלד מתחיל לרוב בצילום; סקיצה מהירה של מקומות פיזיים ו/או מבנים וקטעי נוף פתוח. במהלך העבודה בסטודיו היא מחברת בין החומרים השונים שאספה בשיטוטיה ומרכיבה עבודות המתלכדות לציור או לאובייקט פיסולי.

נוכחותן של העבודות בסטודיו היא נקודת פתיחה למעבר בין עבודה פיזית להרכבת צירופים דיגיטליים לסדרה שנוצרה ל"דימוי היומי". כשהתצלומים עולים למסך המחשב הם מעובדים: חומרים, טקסטורות וצבעים מתחברים לקומפוזיציה בתנועה.

על אף שהדימויים הקיימים נחתכים ומודבקים ומשתבשים, נוצרת תמונה של מרחב פתוח.

התצלום, האוסף לתוכו מדיומים שונים, מאפשר חיבור של עולם קרוב יותר וחושף תהליך עבודה דומה המועתק מהסטודיו אל המסך.

בוקה גרינפלד בפייסבוק

הפוסט צירוף 2 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav