עוד לפני שאני זורקת את התיק על הרגליים שלה החבושות שרק האצבעות שלהן גלויות מתחת לשמיכה, אני מבחינה בשלושה כתמי אקונומיקה על החולצה שלה. שירותים, איפה כאן השירותים, אני אומרת בקול עליז, וכל החדר הומה, הזקנה במיטה הצמודה לקיר מחרחרת, שמה, שמה, הזקנה פחות מהמיטה ליד החלון אומרת, חכי, חכי, והיא עצמה אומרת, "הנה הנה מאמי, בדלת מאחורי".

אברהם קאן, "אחווה", גלריה צדיק
פתיחה: חמישי, 18.09.14, ב-20:00
נעילה: 25.10.14
גיאורגיה, המשפחה המעורבת, השירות בחיל הים הרוסי, העלייה לארץ ללא אביו, העבודה כמאבטח מועדוני חשפנות והישיבה בכלא במשך 12 שנה על לא עוול בכפו – כל אלה הופכים במשיחות המכחול של אברהם קאן לחיים של שמחה ואור. קאן מושפע מציורי הקיר ומהאיקונות הגיאורגיות המעטרות את הכנסיות הביזנטיות מימי הביניים: בפנים המאורכות, בבגדים ובקווי המתאר המוזהבים. בתערוכת ציורים נאיביים מעניק קאן פשר מאיר עיניים לצירוף חירות, שוויון ואחווה.
גלריה צדיק, רח' שמעון הצדיק 16, יפו. שני עד חמישי, 10:00–17:00;
שישי, 10:00–14:00. לפרטים: 077-4956981

עד שאני מגיעה אל הדלת כבר צצה אחת המנקות במדים לבנים ופותחת אותה לכבודי. בפנים חלל גדול שיכול להכיל כיסא גלגלים, ומדף הפלסטיק שמתחת לראי כורע תחת בקבוקי שמפו וסבונים שונים, כל אשה והריח שהביאה מהבית. לקיר שעון מגב מכוסה ריר שחור. אין חלון. האסלה נקייה. קולות החדר לא מגיעים לכאן.

"בין חיפה ליריחו", הערים ההיסטוריות בצילומיו של זאב אלכסנדרוביץ' (1932–1935)
מוזיאון העיר, חיפה
אוצרת: עינבר דרור-לקס
פתיחה: מוצ"ש, 27.9.14, ב-20:00
נעילה: 1.3.14
זאב אלכסנדרוביץ' (קרקוב, 1905, תל-אביב, 1992) הגיע לראשונה כתייר לפלשתינה ב-1932.
הוא צילם בה מאות תצלומים וחזר לבקר בשנים 1934–1935. בתקופת זמן קצרה זו יצר גוף
עבודות מרשים ומקיף. ב-1936, לאחר שנישא ללאה שלוּש, הפסיק לצלם כמעט לגמרי והסתפק
בצילום של בני משפחה קרובים. 11 שנה לאחר מותו נמצאו בביתו בתל-אביב, בדרך
מקרה, אלפי תשלילים מגולגלים בקופסאות פח במזוודת עור ישנה ומרופטת.
התערוכה במוזיאון העיר מוקדשת לתיאור האוכלוסייה המקומית בחיפה, ירושלים, יפו, יריחו וטבריה.
מוזיאון העיר, שד' בן-גוריון 11, המושבה הגרמנית, חיפה.
ראשון, שני, שלישי ורביעי, 10:00–16:00, חמישי, 16:00–19:00, שישי, 10:00–13:00, שבת, 10:00–15:00.
בתצלום: זאב אלכסנדרוביץ', "לוח מודעות", ירושלים, 1935-1932

אני שוטפת ידיים לאט. אז פה היא חיה בשבועות האחרונים. כאן היא מלטפת באצבעות סבון את הקרוסליים השבורים, "ככה, למעלה ולמטה, עד שנשאר ביד עור יבש וכמה תפרים שהתפוררו, ממש מתפוררים ביד", היא אומרת וצוחקת את צחוק הילדה שלה, המתפלא תמיד כשדברים טובים קורים, קטנים וטובים כמו צלקת שמגלידה תחת הידיים שלה.

זאב אלכסנדרוביץ', "מטוס ימי בקו לונדון-בומביי נוחת על הכינרת", טבריה, 1932–1935

ואז היא מספרת על הכאבים. אחד אחד הם עולים כמו מפלצות ידידותיות, אינטימיות, "הנה, זוכרת שאמרתי לך על השחי? תעשי לי טובה תסתכלי, פה אני מרגישה שק שחור מלא מים צהובים תלוי עד לרצפה, מושך את הציצי איתו, תסתכלי טוב, מה את רואה?". לא רואים כלום, אני עונה. "וכאן", היא מרימה את שרוול היד השנייה, "כאן נדלקות כל רגע שריפות, כמו שגפרור נדלק לך פתאום בין האצבעות, הנה, כאן, כאן וכאן, וגם כאן, מה רואים?". כלום, אני אומרת בצער. "ובאצבעות של הרגליים נמלים רצות בלי הפסקה, תסתכלי שאין נמק". אני מסתכלת: האצבעות שאני מכירה היטב: גדולות, חזקות, צחות, עם ציפורניים עבות עשויות היטב, צבועות לכה ורודה, "אל תגידי ורודה, את יודעת שאני שונאת ורוד, זה לילך, תגידי לילך". שום נמק, אני מבשרת.

"על הסכנה שבסיפורים בלתי מסופרים", תערוכה קבוצתית
גלריה לאמנות בית-הגפן, חיפה
משתתפים: ליאלי קחאויש, יבגניה נוביקוב, אמיר פול
אוצרת: ליאן סייד
נעילה: 1.11.14
הסיפור שמעסיק אותנו הוא זה שמסופר, בקול ענות חלושה, באמנות חזותית עכשווית. אותה
נוכחות מוטלת-בספק של סיפורים באמנות עכשווית מקורה בעובדה שבאמנות מה שמסופר, במיוחד
באמצעות עלילות ונארטיבים, נתפס כקץ – לא של הסיפור, כי אם של האמנות עצמה. התערוכה
בוחנת את המילוליות כתכונה, על השלכותיה והיבטיה באמנות חזותית, ומבקשת להראות כי לא
כל מה שנמסר כסיפור הוא בהכרח מילולי, ובאותה נשימה, שהבלתי-מסופר עשוי להיות מסוכן
לא פחות.
גלריה לאמנות בית-הגפן, מרכז תרבות ערבי-יהודי, רחוב הגפן 2, חיפה.
ראשון–חמישי, 08:30–16:00, שישי-שבת, 10:00–14:00.
בתצלום: אמיר פולק, "סיפורה העצוב של יה-יה", 2014

יש לך כתמים של אקונומיקה בחולצה. "מה את אומרת", היא מרימה את הקול, "זאת חולצה שאני אוהבת". היא בלויה ויש לה כתמים, אני חוזרת. היא ממששת את הבד. "איפה יש כתמים. לא יכול להיות. זאת חולצה חדשה". לא חדשה ולא בטיח, אני אומרת בשקט, משגיחה על הקול שלי שיישאר שמח. היא מסירה אותה מעליה באנחה, מקפלת אותה בקפדנות, מרחרחת אותה, "למה לזרוק, לא לזרוק, היא טובה, טובה", היא אומרת וטומנת את החולצה ברווח שבין המיטה לקיר, "לכי תביאי לי אחרת, הארון שלי ליד הקיר, אל תעשי שם בלגן, קומי קומי, מספיק להסתכל". איך את יודעת שאני מסתכלת, אני צוחקת וקמה. "אני עיוורת, לא חירשת, ואת המבטים שלך לא צריך לראות", היא עונה.

שיח גלריה בתערוכת היחיד של סיגל פרימור,
"לבנדה 56"
גלריה שלוש לאמנות עכשווית
שישי, 19.9.14, ב-12:00
נעילה: 12.10.14
בתערוכה מוצגת סביבה פיסולית מרובדת סאונד.
במרכז הגלריה מרפסת שבורה, שהיא למעשה העתק
מדויק של חלק מקומה בבית האונייה ברח' לבנדה 56,
השוכן מעל צומת לה-גרדייה, בפינה הצפון-מזרחית
של שכונת נווה-שאנן בתל-אביב. הבניין נחשב לאחד
מ-4,000 בתי באוהאוס בסגנון בינלאומי שנבנו בעיר.
הסתירה בין משאלת הבאוהאוס האוטופיסטית לבין
גילומה בלבנט המקומי ובשכונות הדרומיות של
תל-אביב יכולה להיקרא כנקודת מוצא לתערוכה.
גלריה שלוש לאמנות עכשווית, רח' מזא"ה 7,
תל-אביב. שני עד חמישי, 11:00–19:00, שישי,
10:00–14:00, שבת, 11:00–14:00.
לפרטים: 03-6200068

יש לך עור של ילדה, אני אומרת. וזה נכון: קמוט וקרוס ומרובב כתמי זקנה, ועדיין רך ותינוקי כמו שזכרתי. "די די", היא מהסה אותי והבעה של מורת רוח מעווה את שפתיה. אחר-כך היא לובשת לאט, במאמץ, את החולצה הנקייה שהבאתי. ואוכלת מישמש מיובש. ומפקידה בידי את פניה שאנקה מהן את שאריות הצבע לשיער שנותרו על צדעיה, עיניה פקוחות לגמרי, מכוסות דוק.

הפוסט לא רק יין זול, 18.9.14 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

* גרסת בטא
** המדריך נוצר בשיתוף עם המדור "גלריה" בעיתון "הארץ"

1. תערוכות נפתחות
2. תערוכות נסגרות
3. אירועים
4. מדריך גלריות ארצי

           ***

נפתחות

יום חמישי (18.9)

• מוזיאון בת-ים. בת-ים (סטרומה 6). הערב תיפתח תערוכת היחיד של חיים דעואל לוסקי "צילום בזמנים אפלים", שתכלול גוף עבודות שנוצר מהמצלמות שבנה האמן במשך ארבעה עשורים. אוצרת: ד"ר אריאלה אזולאי.
• גלריה נגא. תל-אביב (אחד-העם 60). שטיחי מלחמה אפגאניים הם נקודת המוצא והמצע לתערוכת היחיד "ארץ יצורי הפרא" של האמנית נבט יצחק, שתיפתח הערב.
• המרכז לאמנות עכשווית. תל-אביב (צדוק הכהן 2). שתי תערוכות יחיד, "פוחד למות / פוחד לחיות", של האמן דרור דאום, תיפתחנה הערב.
• גלריה STA. תל-אביב (העלייה 25). צחי חכמון וישי שפירא-קלטר יפתחו הערב את התערוכה "Aliyah Market", המלווה ובוחנת את המימד החברתי בחיי הקהילה האריתריאית בדרום תל-אביב.
• גלריה זומר. תל-אביב (יהודה הלוי 48). עבודות על נייר, המציגות פרשנויות שונות למציאות יוצגו בתערוכה הקבוצתית "Feels Like Heaven" שתיפתח הערב.
• משכן לאמנויות ע"ש ד"ר ראובן הכט. חיפה (אוניברסיטת חיפה). 175 עבודות יוצגו בתערוכה "עבודות נבחרות" של בוגרי בתי-הספר התיכוניים במגמת אמנויות העיצוב שתיפתח הערב. אוצרת: שרון פוליאקין.
• המוזיאון לאמנות ישראלית. רמת-גן (אבא הלל 146). שלוש תערוכות באוצרות מאיר אהרונסון ייפתחו הערב: האמן הוותיק ג'ון בייל יציג את "ציור"; רותי סגל תציג בתערוכה "האמת שמאחורי הנוף" סדרה של ציורי נוף הקשורים למעמקי הנפש של האמנית; והאמנית פסי מרגוליס תציג ציורים אף היא בתערוכתה "ביקור מולדת/זמן אחר".
• גלריה קו 16. תל-אביב (ששת-הימים 6). הדים למציאות הקשה של הקיץ האחרון יהדהדו בתערוכת היחיד של שרון גלזברג "עובדת אדמה", שתיפתח הערב. אוצרת: רווית הררי.
• סדנאות האמנים. תל-אביב (קלישר 5). החל מהערב תתקיים סדרת הקרנות בסוף-השבוע של עבודות וידיאו ממושכות של אמנים ישראלים, ביניהם מיכל היימן, רן סלוין, גלעד רטמן וקרן רוסו.
• הגלריה בבית האדריכל. יפו (המגדלור 15). מסע מחקר בן שנה וחצי בעקבות עזרות נשים בבתי-כנסת בארץ ובאירופה יסתכם בתערוכת היחיד שתיפתח הערב, "בעזרת נשים", של האדריכלית אדווה נעמה ברעם. אוצרים: רבקה גוטמן וערן טמיר-טאוויל.
• מקום לאמנות. תל-אביב (שביל-המרץ 6). הערב תיפתח התערוכה הקבוצתית "ווטסאפ / אוסף בנו כלב. לחם, אדמה או שיר". אוצר: ניר הרמט.
• מונטיפיורי מכירות פומביות. תל-אביב (גורדון 36). 20 ציורים של יוחנן סימון שנאספו במשך למעלה מ-40 שנה על-ידי האספן הוברט ברבי יוצגו בתערוכה "יוחנן סימון", שתיפתח הערב.
• גלריה צדיק. יפו (שמעון הצדיק 16). תערוכת הציורים הנאיביים של האמן אברהם קאן, "אחווה", תיפתח הערב.
• גלריית בית יד לבנים. ראשון-לציון (אחד-העם 20). "המכנה המשותף", תערוכה קבוצתית המחפשת אחר ה-DNA של הישראליות, תיפתח הערב. אוצרת: קרן ויסהוז.
• גלריה גרנד ART. חיפה (שמחה גולן 54). הערב תיפתח התערוכה של שרון יאבו-איילון "דג משאלות", המורכבת ממיצב ופעולה אמנותית-חברתית שתיצור אלפי דפי-דגים מאוריגמי ובתוכן מוטמנות משאלות של ציבור המשתתפים. אוצרת: שירלי משולם.
• צימר. תל-אביב (הגדוד-העברי 5). הערב תיפתח התערוכה "Blitzprint", תערוכת בזק: כרזוֹת מחאה.
• גלריה זימאק. תל-אביב (ה' באייר 68). נקודות שיא ושפל של חוויות קיומיות יעמדו במוקד תערוכת היחיד של קובי אסף, "שיאי קיום", שתיפתח הערב.
• גלריה אגריפס. ירושלים (אגריפס 12). תערוכת היחיד "פלישה" של האמן מקס אפשטיין תיפתח הערב.
• בית אריאלה. תל-אביב (שאול המלך 25). מקומיות ישראלית באיורי ספרות ילדים ופעוטות מתש"ח ועד תשע"ד תעמוד במרכז התערוכה הרטרוספקטיבית "אני מכאן", שתיפתח הערב. אוצרת: ליאורה גרוסמן.

יום שישי (19.9)

• הגלריה העירונית לאמנות. רחובות (יעקב 32). התערוכה הקבוצתית "תך נסתר", שתיפתח בצהריים, עוסקת בהעתקת רעיון התך מהתחום האתנולוגי אל האמנות העכשווית. אוצרות: אורה קראוס ורעיה קידר.
• גלריה גרוס. תל-אביב (בוגרשוב 86). בצהריים תיפתח "אני אמן. וזה מה שחשוב", תערוכת היחיד הראשונה של איל שחל, בן 13, כותב, מצייר, הוגה, אוטיסט. אוצרת: נעמי שלו.
• גלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה. תל-אביב (הרצל 117). האמן הוותיק בני אפרת יפתח בצהריים את התערוכה "היונה, קיץ 2062", שבמרכזה מיצב שבו אותיות המלה "שלום" חצובות מ-14 טונות של קרח שהולכים ונמסים. אוצר: רוני פורר.
• משכן לאמנות. עין-חרוד. באגף היודאיקה תיפתח בצהריים התערוכה "יהודי טוב" של חיים מאור. אוצרת: דבורה ליס.
• המוזיאון לאדריכלות ע"ש מוניו גיתאי. חיפה (שדרות הנשיא 135). התערוכה "בזכות האיפוק: הבזקים של ברוטליזם חיפאי", העוסקת בכמה מבנים שנבנו לאור האתיקה הברוטליסטית, תיפתח בצהריים. אוצרות: הדס שדר ושרון יאבו-איילון.
• גלריית גן-שמואל. קיבוץ גן-שמואל. אורית מודיאני, ליאת אנגלר וליאן שילה יפתחו בצהריים את התערוכה "קווילטריו". אוצרת: דורית טלמון.
• מוזיאון ארץ ישראל. תל-אביב (חיים לבנון 2). "פורחים בגיל", המיצב הענק בלב המוזיאון העשוי מ-10,000 פרחי קרמיקה שעיצבו ויצרו אזרחים ותיקים ביוזמתה והדרכתה של האמנית שלומית חפר, ייחשף לקהל החל מהיום.

יום שבת, (20.9)

• מוזיאון ינקו-דאדא. עין-הוד. במקבץ תערוכות הזוגות שייפתח בצהריים יציגו ארבעה זוגות של אמנים ארבע תערוכות. בין המשתתפים: ורוניק ענבר, בותינה אבו-מלחם וחליל בלבין. אוצרות: אורה קראוס, רינה גנוסוב, מיריי נשיא ורעיה זומר-טל.

דורון פישביין, ללא כותרת, 2014. מוזיאון ינקו-דאדא, עין-הוד

• גלריה כברי. קיבוץ כברי. אתי אברג'יל, דרורה דקל, אשרף פואח'רי, שהד זועבי ועוד יציגו בתערוכה הקבוצתית "סל שברים", שתיפתח בצהריים. אוצר: אבי איפרגן.
• מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. קיבוץ אשדות-יעקב מאוחד. לרגל חגיגת ה-90 של הקיבוץ, תיפתח היום התערוכה רבת המשתתפים "מגשר לאשדותיים, 90 שנה".
• מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. הרצליה (הבנים 4). "בחזרה לברלין", הקבץ תערוכות ראשון באצירתה של ד"ר איה לוריא, ייפתח הערב: "הכמוס הגמור בגלוי" של עילית אזולאי; התערוכה הקבוצתית "מבט חוזר"; תערוכת היחיד של צבי לחמן "עמודים"; תערוכת הווידיאו והסאונד הקבוצתית "מכתב ממר פאוסטוס, שבע קריאות מברלין". אוצרים: אמיר פתאל וסטפאן קולר; תערוכת היחיד של הצלם הגרמני "אריק שימן, ספר מבקרים: תצלומים מתוך ארכיון אישי". אוצרת: ספיר הוברמן; "אוסף+", תצוגה קבוצתית מאוסף יעקב אלקוב. אוצרים: קארינה טולמן ופיליפ טומאנק.

אנדי הופ 1930 (אנדריאס הופר), אלים חדשים, 2007, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

• גלריה לאמנות. גבעת-חיים איחוד. תערוכתו של האמן ז'אק ז'אנו, "שיקוף II", תיפתח בצהריים. אוצרת: מירי ורנר.
• דנה גלריה לאמנות. קיבוץ יד-מרדכי. תערוכת היחיד של האמנית הילה בן-ארי, "אבן הראשה", תיפתח בצהריים. אוצרת: רווית הררי.

                                                                                   ***

נסגרות

• גלריה בנימין: "סטקטו". עד 20.9.
• גלריה ליאונרדו: "מאוסף הגלריה". עד 22.9.
• גלריית משונע: "אוב". עד 24.9.
• טובה אוסמן: אלון זכריה שיקאר, "כאוטיקס". עד 24.9.
• הגלריה העירונית הרצליה, בית האמנים: "טרי וחם". עד 24.9.
• משכן לאמנות עין-חרוד: "שקוף כאקוורל". עד 22.9.***

אירועים

• מוזיאון העיצוב חולון: פרופ' ארנו רוביק (ממציא הקובייה ההונגרית) ויואב זיו בדיאלוג על תהליכי הפיתוח של הקובייה ועל המעבר מרעיון למוצר. 50 שקל (כולל כניסה לתערוכה "קיפולים"). ו', 19.9, 11:30.
• גורדון: שיח גלריה בתערוכה של אבנר כץ, עבודות חדשות. ו', 19.9, 12:00.
• שלוש: שיח גלריה בתערוכה של סיגל פרימור, "לבנדה 56". ו', 19.9, 12:00.
• סדנאות האמנים: הקרנות וידיאו. קלישר 5, תל-אביב. ו', 19.9, 12:30; שבת, 20.9, 20:30. משך כל הקרנה כשלוש שעות.
• מוזיאון מאנה כץ: הדרכה בתערוכות המוזיאון. מדי שבת, 11:00.
• מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: הדרכה בתערוכות המוזיאון. מדי שבת, 11:30.
• הקיבוץ: שיח גלריה בתערוכות של אורית ישי, "נורא יפה", ויעל בלבן, "יפה נורא". שבת, 20.9, 12:00.
• מוזיאון פרטי פרסלר: "מדרזדן לתל-אביב", לאה גרונדיג: 1948-1933. וולפסון 54, תל-אביב. א'-ה', 15:00-10:00, ו', 14:00-10:00. עד 11.11.
• בית הנסן: "מעברים". תערוכת תלמידי התואר השני במדיניות ותיאוריה של האמנות. גדליהו אלון 14, ירושלים. א'-ה', 18:00-10:00, ו', 14:00-10:00. פתיחה: שבת, 6.9, 20:00. עד 28.9.
• שד' דב הוז, חולון: תערוכת חוצות, "White Shirt Exhibition". החולצה הלבנה דרך עדשות המצלמה. עד 31.12.
• מוזיאון אילנה גור: "מקרינים אמנות". עבודות וידיאו על הקיר החיצוני של המוזיאון. פתיחה: שבת, 13.9, 18:30. עד 25.10; "מפגש+". פיסול, ציור, מיצב ווידיאו. עד 30.9. א', ג'-ה', שבת, 21:30-10:00, ב', ו', 16:00-10:00. מוזיאון אילנה גור, מזל דגים, יפו. טל' 03-6837676. 30-25 שקל (38 שקלים כולל סיור מודרך, 90 שקל כולל מופע מוזיקה).

***

גלריות לאמנות

• אלון שגב: אלכס קרמר, "רוחות". עבודות גדולות ממדים. עד 17.10. שד' רוטשילד 6, תל-אביב, טל' 03-6090769. ב'-ה', 18:00-10:00, ו', 13:00-10:00.
• אלפרד, מכון שיתופי לאמנות ולתרבות: גידי סמילנסקי ורותם ריטוב, "אחרי הפרפרים". ציור (סמילנסקי) ומיצב (ריטוב). עד 3.10; בחצר: ורד אהרונוביץ', "המזרקה". מיצב פיסולי. ללא מועד סיום. סמטת שלוש 5, תל-אביב, טל' 052-8014848. ג'-ה', 21:00-17:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 15:00-11:00.
• ארמנו טדסקי: "אי האמנים e artist 2014". תערוכה קבוצתית של אמנים ישראלים ואיטלקים. עד 24.10. לילינבלום 3, טל' 03-5170344. א', 19:00-15:00, ב'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-11:00 או בתיאום מראש.
• ברוורמן: אסף שחם, "The Vision of Division". בבייקרי: האנו קארג'אלאינן, "Man In A Blue Shirt". עד 9.10. השרון 12ב', תל-אביב. טל' 03-5666162. ג'-ה', 19:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• גבעון: "תל-אביב > פריז > תל-אביב". אוסף האמנות של שמואל ותמרה גבעון. התערוכה מוצגת גם בגבעון פורום לאמנות. עד 1.11. גורדון 35, תל-אביב, טל' 03-5225427. ב'-ה', 18:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• גבעון פורום לאמנות: "תל-אביב > פריז > תל-אביב". אוסף האמנות של שמואל ותמרה גבעון. התערוכה מוצגת גם בגלריה גבעון. עד 1.11. אלרואי 3 פינת שלוש 22, נווה-צדק, תל-אביב, טל' 03-9490999. ה', 20:00-15:00, ו'-שבת, 15:00-11:00.
• ג'ולי מ.: מרים כבסה, ציורים פנורמיים. עד 2.10. בצלאל יפה 10, תל-אביב, טל' 03-5607005. ב'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• גורדון: אבנר כץ, עבודות חדשות. עד 4.10. בן-יהודה 95, טל' 03-5240323. ב'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-10:00.
• גורדון 2: "מגלי יבשות". תערוכה קבוצתית. עד 27.9. נתן החכם 4, תל-אביב, טל' 03-5290011. ב'-ד', 14:00-11:00, ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-10:00 או בתיאום מראש.
• גלריה בנימין: "סטקטו". בוגרי המחלקה לצילום של בית-הספר מוסררה מתארחים. עד 20.9. צ'לנוב 28, תל-אביב. ג', ה', 19:00-16:00, ד', 14:00-11:00, 19:00-16:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• גלריה חזי כהן: ויק מוניס, "תמונות כתבי-עת 2". קולאז'ים של דימויים איקוניים מתולדות האמנות; אייל וייזר ורמי מימון, "מרחב". פרויקט המשלב תיאטרון, וידיאו-ארט, קולנוע ומיצג. עד 25.10. וולפסון 54, תל-אביב, טל' 03-6398788. ב'-ה', 19:00-10:30, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• גלריה ליאונרדו: "מאוסף הגלריה". ציור, רקמה, צילום. עד 22.9. בית-הקיבוצים, ליאונרדו דה-וינצ'י 13, קומה 2-, תל-אביב, טל' 054-6747446. א'-ה', 20:00-8:00, ו', 13:00-8:00.
• גלריה משרד בתל-אביב: סוניה גורפיין, "סימנים של זמן". עיבוד של צילומים משנות ה-40. עד 23.10. זמנהוף 6, תל-אביב, טל' 03-5254191. ב'-ה', 18:00-11:00; ו', 14:00-11:00.
• גלריה P8: עדי שמעוני, "Eva". צילום. מערכת היחסים של האמן עם בת זוגו לחיים תוך התבוננות במיניות ומגדר. עד 27.9. יהודה הלוי 79 (בחצר), תל-אביב, טל' 8616001־050. ג', 15:00-11:00, ד'-ה', 19:00-15:00; ו'-שבת, 15:00-11:00.
• גלריית משונע: "אוב". מערכת היחסים בין הארכיטיפ, המיתוס וההיסטוריה. עד 24.9. הרצל 112, תל-אביב. ג', ה', 22:00-18:00, ו', 16:00-12:00.
• גרשטיין: דוד גרשטיין, "Present Perfect". ללא מועד סיום. בן-יהודה 101, תל-אביב, טל' 03-5293826. א'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00.
• דביר: אדל אבדסמד, "ילדי". וידיאו ומיצב. עד 11.10. ראשית-חוכמה 14, תל-אביב. ג'-ה', 18:00-11:00. ו'-שבת, 13:00-10:00.
• הקיבוץ: אורית ישי, "נורא יפה". תצלומי סטילס מטופלים ועבודת וידיאו; יעל בלבן, "יפה נורא". עבודות דיו, רפידוגרף ואקוורל על נייר. עד 17.10. דב הוז 25, תל-אביב, טל' 03-5232533. ב'-ה', 15:00-11:00, 18:00-16:00; ו', 14:00-11:00.
• זומר: "Feels Like Heaven". תערוכה קבוצתית של עבודות על נייר. עד 25.10. שד' רוטשילד 13, תל-אביב, טל' 03-5166400. ב'-ה', 18:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-11:00.
• טובה אוסמן: אלון זכריה שיקאר, "כאוטיקס". צילומים מעובדים. עד 24.9. בן-יהודה 100, תל-אביב, טל' 03-5227687. ג'-ה', 13:00-11:00, 19:00-17:00; ו', 13:00-11:00.
• יאיר: אסף רהט, "פנים גוף". דיוקנאות עצמיים בדיו ועפרונות צבעוניים על נייר. עד 17.10. אבן גבירול 6, תל-אביב, טל' 03-6956927. ב'-ה', 19:00-12:00, ו', 14:00-11:00.
• מקום לאמנות: "ווטסאפ / מאוסף בנו כלב לחם, אדמה או שיר". עד 25.10. שביל-המרץ 6, תל-אביב, טל' 03-6725124. ב'-ה', 19:00-12:00, ו'-שבת, 15:00-10:00.
• נגא: נבט יצחק, "ארץ יצורי הפרא". מיצב וידיאו בעקבות שטיחי מלחמה אפגניים. עד 31.10. אחד-העם 60, תל-אביב, טל' 03-5660123. ב'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• נ&נ אמן (נלי אמן): תערוכת קיץ. ללא מועד סיום. גורדון 21, תל-אביב, טל' 03-5232003. ב'-ה', 14:00-11:00, 19:00-17:00; ו', 14:00-11:00.
• עינגע: אלונה הרפז, "מלח". וידיאו וציורים. עד 25.10. בר-יוחאי 7, תל-אביב, טל' 03-5181812. ג'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• פינברג פרוג'קטס: איתמר פריד, "ציפורי גן עדן". עד 18.10. שביל-המפעל 3, בניין 5, קומה 2, טל' 077-3452115. ד'-ה', 18:00-12:00, ו', 14:00-11:00, שבת, 13:00-11:00.
• רוזנפלד: "כוח משיכה". תערוכה קבוצתית. מיניות המגיחה בחיי היומיום. עד 25.10. שביל-המפעל 1, בניין 6, קומה 1, תל-אביב, טל' 03-5229044. ג'-ה', 19:00-12:00, ו', 14:00-11:00, שבת, 13:00-11:00.
• רוטשילד אמנות: אורי בלייר, לודוויג בלום, "שני ציירים במדבר". עד 19.10. יהודה לוי 48, תל-אביב, טל' 052-8729490. ב'-ה', 18:30-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• שלוש: סיגל פרימור, "לבנדה 56". סביבה פיסולית מרובדת סאונד. עד 12.10. מזא"ה 7, תל-אביב, טל' 03-6200068. ב'-ה', 19:00-11:00; ו', 14:00-10:00; שבת, 14:00-11:00.
• Contemporary by Golconda: בני אפרת, "היונה, קיץ 2062". מיצב קרח ענק. פתיחה: ו', 19.9, 12:00. עד דצמבר. הרצל 117, תל-אביב, טל' 03-6822777. ב'-ה', 19:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• Raw Art: יורם קופרמינץ, "גיהנום". צילומי מסך מטופלים. עד 25.10. שביל-המרץ 3, בניין 8, קומה 4, תל-אביב, טל' 03-6832559. ג'-ה', 18:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.

***

חללי תצוגה

אטליה שמי: אלון פורת, "פועל אמנות". שתי קבוצות ציורים, האחת משנות ה-70, והשנייה מחורף 2009. עד 26.10. כברי, טל' 04-9952709. ג'-ד', שבת, 15:00-11:00 או בתיאום מראש בטל' 052-8840215.

ארטפורט: "משחקים באש". בעקבות ההשפעה האנושית על הטבע. עד 18.10. דרך בן-צבי 55, תל-אביב. ד'-ה', 19:00-12:00, ו'-שבת, 16:00-11:00.

בית אוסף קופפרמן: משה קופפרמן, עבודות. תערוכת קבע. קיבוץ לוחמי-הגטאות, טל' 04-9933792. ו'-שבת, 15:00-10:00.

בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית: "בטון, בולימיה". על תרבות הבטון והמלט באמנות ישראליתעד 1.11. העמל 17, תל-אביב, טל' 03-5182257. ב'-ה', 19:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.

בית האמנים ירושלים: רונן סימן-טוב, "מודדים". ציור תיאטרלי; ורדה כרמלי, "אני רואה זיכרון". צילומים ממסעות לברלין; שמעון פינטו, "ויהי היום". ציורי ילדות וציורים מחייו של אמן בעולם הדתי; מילכה צ'יזיק , "הביתה". הדפס. תערוכה לזכרה של האמנית (2011-1937); שחר בן-ישי, "והגדת לבנך". מיצב. עד 18.10. שמואל הנגיד 12, ירושלים, טל' 02-6253653. א'-ה', 13:00-10:00, 19:00-16:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.

בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי (תל-אביב): אסנת רייזמן–בן-שלום, "תנאים של ציור"; צ'נצ'ל בנגה, "Urban Life"; אדוה ברעם, "Destroyed"; פדוא נעאמנה, שיר לייזר, "Now & Tommorow". מיצבים העוסקים באדם במציאות בת ימינו; רונית קרת, "ואחרי ככלות הכל"; יעל יערי, "אינטנסיביות אובססיבית". עבודות נייר ופיסול; עמית רונן, "הכל תלוי". ציורי שמן על בד; אורה סרי, "דיוקן עצמי". עד 5.10. אלחריזי 9, תל-אביב, טל' 03-5246685. ב'-ה', 13:00-10:00, 19:00-17:00; ו', 13:00-10:00; שבת, 14:00-11:00.

בית הגפן: "על הסכנה שבסיפורים לא מסופרים". עד 1.11. הגפן 2, חיפה. א'-ה', 16:00-8:30; ו'-שבת, 14:00-10:00.

גלריה דוויק: חיה גרץ-רן, "יזרעאליות". עד 18.10. מרכז הכנסים ע"ש אדנאואר, משכנות-שאננים, ירושלים, טל' 02-6292220. כל השבוע, 20:00-10:00.

גלריה חנקין: אהוד אורן, "עבודות 2014-2008". צילומי נופים על רהיטים. פתיחה: ד' 10.9, 19:00. עד 18.10. חנקין 109, חולון. א'-ה', 12:30-10:00, 19:00-16:00, ו', 12:00-10:00, שבת, 14:00-10:00.

גלריה טל: עבודות של אמני כפר-ורדים. עד 8.11. חצב 74, כפר-ורדים, טל' 054-7542699. ג', 19:00-17:00, שבת וחג, 14:00-11:00 ובתיאום מראש.

גלריה כברי: "סל שברים". תערוכה קבוצתית העוסקת בשברי מיתוסים, זיכרון, זהות מגדרית ושברים נוספים. פתיחה: שבת, 20.9, 13:30. עד 25.10. כברי, טל' 04-9952537. ה', 19:00-16:00, ו', 14:00-11:00, שבת וחג, 15:00-11:00.

גלריית בית-הספר מוסררה: זואי גרינדאה, "נמר חברבורות". צילום; קתז'ינה קוזירה, "מחפשים את ישו". וידיאו בהשראת סינדרום ירושלים; "עומד מלכת / דיאלוג עם מורל דרפלר". תערוכה קבוצתית. עד 15.10. הע"ח 9 מוסררה, ירושלים. א'-ה', 17:00-10:00.

גלריית החווה: "White T". מעצבים בעקבות הטי-שירט הלבנה. עד 29.11. הנחושת פינת המלאכה, אזור התעשייה חולון, טל' 03-5596590. ב', 16:00-13:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.

גלריית עין-הוד: עובדיה אלקרא, ציור. עד 1.10. עין-הוד, טל' 04-9842548. א', ג', ד'-ה', 16:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 16:00-11:00.

האגף השני: טליה קינן/רחל קיני, "הירח הוא פצע בשמים". רישום, ציור, קולאז', פיסול. ללא מועד סיום. הנמל 67, חיפה, טל' 04-8669463. ב', 21:00-18:00, ג', 24:00-20:00, ה', 14:00-11:00 או בתיאום מראש.

הגלריה העירונית הרצליה, בית האמנים: "טרי וחם". תערוכה קבוצתית. עד 24.9. בן-גוריון 7, הרצליה, טל' 09-9589986. א', ג'-ה', 13:00-10:00, 19:00-13:00, ו', 13:00-10:00.

הגלריה לאמנות אום אל-פחם: "העץ הנדיב". אמנים ישראלים ופלסטינים על חשיבותו, מהותו וסמליותו של עץ הזית. פתיחה: עד 13.12. אום אל-פחם, טל' 04-6315257. א'-ה', שבת, 16:00-9:00.

הגלריה ע"ש גניה שרייבר ויד מישל קיקואין: מאשה זוסמן, "רוח צד". ציור; "שממה הורה". עבודות מאוסף יגאל אהובי, חלק 2. עד 17.10. אוניברסיטת תל-אביב, טל' 03-6408860. א'-ד' 19:00-11:00, ה', 21:00-11:00, ו', 14:00-10:00.

החללית: "אחיזה/Holding". בחינת הגבול בין ייצוגי הורות ומיניות באמנות. עד 18.10. הירקון 70, תל-אביב, טל' 03-5107071. א'-ה', 18:00-11:00, ו', 14:00-11:00.

המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית: "מכניקה עדינה". פרקטיקה וביקורת על השימוש בטכנולוגיה בשדה האמנות העכשווית; בקי מיינר, "התנאים 11/6". תיעוד בקולאז'ים של שכונת ג'סי כהן. עד 17.1. האמוראים 4, חולון, טל' 03-5568792. ג'-ד', 20:00-16:00, ה', 14:00-10:00, ו'-שבת, 15:00-10:00.

המרכז לאמנות עכשווית: דרור דאום, "Scared to Die"; "Scared to Live". שתי תערוכות נפרדות, האחת עוסקת בפחדים ובחרדות של החיים המודרניים (מחלות, אסונות טבע ועוד), והשנייה בבדידות, תסכול וקנאה. עד 4.12. קלישר 5 פינת צדוק הכהן 2, תל-אביב, טל' 03-5106111. ב'-ה', 19:00-14:00, ו'-שבת, 14:00-10:00. כניסה: 10 שקלים.

המשכן לאמנות בית מאירוב: "מכחול האש". מעצבים ואמנים בעקבות שיריו של רוני סומק. עד 8.11. הרצפלד 31, חולון, טל' 03-6516851. ג'-ה', 20:00-17:00; ו'-שבת, 13:00-10:00.

ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון: תומר לוי, "Back Stage". חשיפת שיטתו של לוי לעיצוב כיסא. עד 10.10. גולומב 52, בניין 6, חולון, טל' 03-5026666‏. א'-ה', 18:00-10:00.

הקצה: אור-נה רן, "מראה מקום". מודלים רעיוניים של פסל בשלבים שונים. עד 18.10. לוחמי-הגטאות 34, נהריה, טל' 04-9926819. ב', 19:00-16:30, ה', 16:30-13:00, ו', 15:00-12:00, שבת, 13:00-11:00.

זהזהזה: אדריכל רועי סקר ואורי כרמלי ליאונוב, "חוזה". פרשנות למושגים של התרחקות, תנועה ומקריות. עד 25.10. מבנה 21, נמל תל-אביב, טל' 03-5444261. ב'-ה', 18:00-12:00, ו', 15:00-10:00, שבת, 19:00-12:00.

מיקה, אמנות ישראלית: FAILE, עבודות של צמד האמנים מברוקלין, Patrick McNeil and Patrick Miller. עד 17.10. בן-יהודה 97, תל-אביב, טל' 03-9525830. א'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00.

מרחב לאמנות: "Deadline". תערוכה קבוצתית של אמני הוועדה. עד 30.11. כיכר קדומים 8, יפו, טל' 2353898־052. א'-ה', 18:00-9:00 או בתיאום מראש.

מרכז באוהאוס תל-אביב: "באר-שבע: אדריכלות ברוטליסטית וניאו-ברוטליסטית". צילומים: שי אפשטיין. עד 30.9. דיזנגוף 99, תל-אביב, טל' 03-5220249. א'-ה', 19:30-10:00, ו', 14:30-10:00, שבת, 19:30-12:00.

מרכז גוטסמן לתחריט: "קירות פורחים". הדפסים. ללא מועד סיום. קיבוץ כברי, טל' 04-9952713. א'-ה', 16:00-7:30 (מומלץ לתאם), שבת וחג, 15:00-10:30 או בתיאום מראש.

סדנת ההדפס ירושלים: אברהם אופק, "קר וחם אליהו". תצריבים, הדפסי אבן וחיתוכי לינוליאום; "התגלויות". תערוכה קבוצתית. עד 25.9. שבטי-ישראל 38, ירושלים, טל' 02-6288614. א'-ה', 15:00-8:00 או בתיאום מראש.

פריסקופ: אלון מורן ומאיה מידר-מורן, "טווי ומעבר… ומעבר לטווי". מיצב. עד 18.10. בן-יהודה 176, תל-אביב, טל' 03-5226815. ב'-ה', 20:00-17:00, ו'-שבת, 13:00-11:00.

                                                                                         ***
מוזיאונים לאמנות

בית העיר: "אימרסיה בבית העיר". הגיימינג כבחינת הטשטוש בין האמיתי לווירטואלי. ללא מועד סיום. ביאליק 27, תל-אביב, טל' 03-7240311. ב'-ה', 17:00-9:00, ו'-שבת, 14:00-10:00, כניסה: 20 שקל.

בית התפוצות: "מזל וברכה". מיתוסים ואמונות תפלות באמנות ישראלית עכשווית. עד 31.12; "2,500 שנות חיים יהודיים בגולה". תצוגת קבע. אוניברסיטת תל-אביב, רמת-אביב, טל' 03-7457800. א'-ג', 16:00-10:00; ד'-ה', 19:00-10:00; ו', 13:00-9:00. כניסה: 40 שקל לתצוגת קבע, 15 שקל לתערוכות מתחלפות.

בית ראובן: ציורי ראובן מאוסף המוזיאון. תצוגת קבע. ביאליק 14, טל' 5255961. ב', ד'-ו', 15:00-10:00; ג', 20:00-10:00; שבת, 14:00-11:00. כניסה: 20-10 שקל, כניסה חופשית לילדים, כניסה חופשית בימי שלישי 20:00-16:00 (במסגרת שנת ראובן).

ביתן הלנה רובינשטיין: "שעת סיפור / היה או לא היה". שבעה מיצבי וידיאו. עד 1.11; "פורצלן מייסן"; "אירוסים, נרקיסים, פרפרים: כלי הזכוכית של אמיל גאלה". תצוגת קבע. שד' תרס"ט 6, תל-אביב, טל' 03-5287146. ב', ד', שבת, 16:00-10:00; ג', ה', 22:00-10:00; ו' וערבי חג, 14:00-10:00. 10 שקלים.

המוזיאון הימי הלאומי: "אלים, אלות וגיבורים מהמיתולוגיה: בפיסול היווני-רומי". עד 1.5. דרך אלנבי 198, חיפה, טל' 04-8536622. א'-ה', שבת, 15:00-10:00, ו', 13:00-10:00.

המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס: "פצעי בגרות". קומיקס בעברית 1995-1975; "קריקטוריסט פובליציסט עברי"; "מה, למה, איפה ואיך". תצוגות קבע. ויצמן 61, חולון, טל' 03-6521849. ב', ד', ו', 13:00-10:00, ג', ה', 20:00-17:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 10-5 שקלים.

המוזיאון הפתוח בעומר: "זמן הדפס". סדנת ההדפס בירושלים ומרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי מציגים. עד פברואר 2015. עומר, טל' 08-9908121/5. ב'-ה', 16:00-9:00, שבת, ראשונה בחודש 15:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל, כניסה חופשית לחיילים.

המוזיאון הפתוח בתפן: אלה אמיתי-סדובסקי, "חלקי חילוף". עד דצמבר; הרמן שטרוק, "אחרי מאה שנה". ליטוגרפיות, מסמכים, צילומים. עד 30.5.2015. תפן, טל' 04-9109600. ב'-ה', 16:00-9:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 35-25 שקל.

המוזיאון הפתוח לצילום: פסי גירש, "עבודות 2014-1987". עד 28.10. גן התעשייה תל-חי, טל' 04-6816702. ב'-ה', 16:00-8:00; שבת וחג, 16:00-10:00. כניסה: 20-11 שקל, כניסה חופשית לחיילים.

המוזיאון לאדריכלות ע"ש מוניו גיתאי וינרויב: "בזכות האיפוק: הבזקים של ברוטליזם חיפאי". פתיחה: ו', 19.9, 12:00. שד' הנשיא 135, חיפה, טל' 054-5831597. ד'-ה', 13:00-10:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.כניסה: 20-10 שקל.

המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק: "סיירת החלל ימאטו". אנימציה יפנית. ללא מועד סיום. חיבת ציון 18, רמת-גן, טל' 6188243. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 13:00-9:00; שבת, 15:00-10:00. כניסה: 15 שקל.

המוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן: פסי מרגוליס, "ביקור מולדת/זמן אחר". ציור; רותי סגל, "האמנות שמאחורי הנוף"; ג'ון בייל, ציור. ללא מועד סיום; יניב יור, "חיים אזוטריים". וידיאו המתמקד בחרקים שנפגעו ונאבקים לשרוד. עד 29.9; רוני סומק, "שריטה במרפק השירה". ציור; מרים גמבורד, "אמת בדויה". רישום. ללא מועד סיום. עבודות מאוסף המוזיאון. תצוגת קבע. דרך אבא הלל סילבר 146, רמת-גן, טל' 03-7521876. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 13:00-9:00; שבת, 15:00-9:00. כניסה: 20 שקל.

המוזיאון לאמנות רוסית ע"ש צטלין: משה ויבגניה גמבורד, ציורים ורישומים. ללא מועד סיום. חיבת-ציון 18, רמת-גן, טל' 03-6188243. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 13:00-9:00; שבת, 15:00-10:00. כניסה: 20 שקל.

מובי מוזיאוני בת-ים: חיים דעואל לוסקי, "צילום בזמנים אפלים". גוף עבודות מארבעה עשורים. התערוכה בנויה סביב כתריסר מצלמות שלוסקי בנה מסוף שנות השבעים עד היום. עד 27.12; תערוכה היסטורית לתולדות בת-ים. תצוגות קבע. סטרומה 6, בת-ים, טל' 03-6591140. ג', ה', 20:00-16:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.

מוזיאון ארץ ישראל: "פורחים בגיל". מיצב של עשרת אלפים פרחי קרמיקה שיצרו אזרחים ותיקים מכל הארץ. פתיחה: ו', 19.9. עד 27.12; מירי דוידוביץ, "רוק בשחור". צילום. תרבות המועדונים בשנות ה-80. עד 28.2; "תערוכת העפיפונים הגדולה". בתשלום נוסף של 25 שקל (ילדים ומבוגרים). עד 5.11; מינדי וייזל, "חוצה קווים". אמנות בזכוכית. עד 31.12; "הגרסה המאוירת". איורים לתרבות ישראלית. עד 30.12; "יודאיקה מקומית"; גן יעל; ביתן הזכוכית; ביתן הקרמיקה; ביתן קדמן למטבעות; ביתן אתנוגרפיה ופולקלור; ביתן נחושתן; כיפות היוצרים; חפירות תל קסילה; ביתן הדואר והבולאות; ארץ הברון; מרכז אדם ועמלו; והפלנטריום. תצוגות קבע. חיים לבנון 2, רמת-אביב, תל-אביב, טל' 03-6415244. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 20:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 48-24 שקל, כניסה חופשית עד גיל 18 (כניסה לפלנטריום בתוספת תשלום).

מוזיאון אשדוד לאמנות: "עד שתצא מקולי". עבודות המשלבות בין דפוסים מערביים לזיקה פרטית למקורות תרבותיים שנזנחו/נשכחו/הודרו/נמחקו תחת מנגנוני "כור ההיתוך" הישראלי. עד דצמבר 2014; "שעת הקסם-אור וצבע כחומר". עבודות המציגות יחסים בין אור, צבע וחומר. לכל המשפחה. ללא מועד סיום. דרך-ארץ 8, אשדוד, טל' 08-8545180/1. א', ג'-ה', 16:00-9:00, ב', 20:00-9:00, ו'-שבת, 13:30-10:30. כניסה: 30-15 שקל (15 שקל עד 31.12).

מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן: "מגשר לאשדותיים, 90 שנה". פתיחה: שבת, 20.9. עד 13.12. קיבוץ אשדות-יעקב מאוחד, טל' 04-6757737. ב'-ה', 15:00-10:00, ו' וערבי חג, 13:00-10:00, שבת וחג, 14:00-10:00.

מוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה: אבנר שר ודייוויד אייזקס, "ציפור על תיל". ללא מועד סיום; "ציור ואות". עד 30.11; "מעגלים". לכל המשפחה. עד אוגוסט; גן פסלים של יגאל תומרקין. תערוכת קבע; אוסף היודאיקה. תערוכת קבע. קיבוץ ברעם, טל' 04-6988295. א'-ה', 16:00-10:00; ו' וערבי חג, 14:00-10:00; שבת, 15:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל.

מוזיאון הכט: עבודות של סטודנטים מהחוג לאמנות בהשראת אוספי המוזיאון. ללא מועד סיום; תערוכות קבע: ציור צרפתי, אמנות יהודית (אמצע המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20), ארכיאולוגיה. אוניברסיטת חיפה, שדרות אבא חושי 199, חיפה, טל' 04-8240308. א'-ב', ד'-ה', 16:00-10:00, ג', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 14:00-10:00. כניסה חופשית.

מוזיאון הנגב לאמנות: "המדיום הוא המסר". הדפסי פופ מאוסף מוזיאון ישראל; "מצילום להדפס". הדפסים מאוסף המוזיאון. עד 18.10. העצמאות 60, באר-שבע, טל' 08-6993535. ב'-ג', ה', 16:00-10:00, ד', 19:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.

מוזיאון העיצוב חולון: "קיפולים". עיצובים עכשוויים המשקפים מלאכות מסורתיות. עד 25.10. פנחס אילון 8, חולון. טל' 073-2151500. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 14:00-10:00; שבת, 18:00-10:00. כניסה: 35 שקל.

מוזיאון העיר חיפה: המוזיאון סגור להחלפת תערוכות עד 27.9. שד' בן-גוריון 11, המושבה הגרמנית, חיפה, טל' 04-9115888. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-16:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00.

מוזיאון הרמן שטרוק: פרנסיסקו גויה, "יצירות מופת על נייר". פתיחה: 19.9. עד 25.1; "אמנות ההדפס היום". מחווה להרמן שטרוק. עד 26.10; הרמן שטרוק, "רומנטיקן על הכרמל". ללא מועד סיום. ארלוזורוב 23, חיפה, טל' 04-6359962. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00.

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית: "בחזרה לברלין". הקבץ תערוכות: עילית אזולאי, "הכמוס הגמור בגלוי". מיצב המשלב תצלומי פנורמה וקול; "מכתב ממר פאוסטוס, שבע קריאות מברלין". תערוכה קבוצתית. עבודות וידיאו וקול; אֵריק שימן, "ספר מבקרים: תצלומים מתוך ארכיון אישי". תצלומים מהעשורים האחרונים המתעדים רסיסי חיים במחנות הריכוז: המבקרים, העובדים, חלקי מבנים ופינות נסתרות. פתיחה: שבת, 20.9, 20:00. עד 17.1; תערוכות במסגרת "אוסף+": צבי לחמן, "עמודים"; "מאוסף יעקב אלקוב". תערוכה קבוצתית. ללא מועד סיום. הבנים 4, הרצליה, טל' 09-9551011. ב', ד', ו'-שבת, 14:00-10:00; ג', ה', 20:00-16:00. כניסה: 10 שקלים.

מוזיאון חיפה לאמנות: "הזוכים, 2013". תערוכת הזוכים בפרסי משרד התרבות לאמנות ולעיצוב. עד 18.10; במרכז האמנויות מוצגת התערוכה לכל המשפחה "חם-קר-נוזל-מוצק". עד 8.2.2015. שבתאי לוי 26, חיפה, טל' 04-9115991. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל; מרכז האמנויות: שבתאי לוי 24. שבת וחג, 14:00-10:00. כניסה: 20 שקל למבוגר, 25 שקל לילד כולל סדנה.

מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: יאמאגוצ'י קארה ונישימוטו אקיאו, "מאניושו". בעקבות יפן הקדומה; טאמוזו, "תיבת אוצר החלומות". עיצוב; "קרוב ורחוק – פרספקטיבה יפנית". רישומים והדפסי עץ של אמנים יפנים מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20. עד 27.12. שדרות הנשיא 89, חיפה, טל' 04-8383554. א'-ה', 16:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל.

מוזיאון יפו: "מיני ארט". מיניאטורות. עד 31.1. טיילת מפרד שלמה 10, יפו. א'-ה', שבת, 18:00-10:00, ו', 14:00-10:0 (מספטמבר סגור בימי א'). 50 שקל למבוגר, 45 שקל לילד.

מוזיאון ינקו-דאדא: רעיה טרינקר ובות'ינה אבו-מלחם, עבודות רקמה ותפירה; דניז רונה וחליל בלבין, עבודות מאתגרות ומטרידות; דורון פישביין ודורון וולף, מודלים קלאסיים שעברו תהליך פוסט-מודרניסטי; אלינת שורץ וורוניק ענבר, עבודות היוצאות מעולמן הפרטי-האישי. פתיחה: שבת, 20.9, 12:00. עד 15.1. כפר האמנים עין-הוד, טל' 04-9842350. א'-ה', 15:30-9:30, ו' וערבי חג, 14:00-09:30, שבת וחג, 16:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל.

מוזיאון ישראל: "האמן והסטודיו". עולמם של אמנים מתקופות שונות. עד 2.8.2015; "אי שקט" חדש באמנות העכשווית". עד 27.11; דאג ומייק סטארן, "Big Bambu". מיצב ענק מבמבוק. המיצג מואר בשעות הלילה. עד 1.10; איה-ליסה אטילה, "אופקי". דיוקן של עץ. עד 8.11; ג'יימס טורל, "מקום לאור". חקר האור כתופעה. עד 31.10; "מאחורי הפרגוד היפני". אוסף פרגודים של אמנים יפנים. עד 27.11; "חומר מכושף באמנות אפריקאית". ללא מועד סיום; "שפת הלבוש, ארון הבגדים היהודי". עד 25.10; באגף הנוער: "מסעות". ההתרגשות בגילוי ארץ לא נודעת. עד 7.2. שדרות רופין 11, ירושלים, טל' 02-6708811. א'-ב', ד'-ה', 17:00-10:00, ג', 21:00-16:00, ו' וערבי חג, 14:00-10:00, שבת, 17:00-10:00. מיוחד לקיץ (עד 31.8): ג'-ה', עד 21:00. כניסה: 50-25 שקל; כניסה חופשית לילדים בימים ג' ושבת ובאוגוסט.

מוזיאון מאנה כץ: "המאסטרים הגדולים: אמנות יהודית במאה ה-19 ומקורותיה". עד נובמבר. שדרות יפה-נוף 89, חיפה, טל' 04-9119372. א'-ד', 16:00-10:00, 22:00-19:00, ה', 22:00-10:00, ו', 13:00-10:00, 22:00-19:00, שבת, 22:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל.

מוזיאון משה שק: יצירות של משה שק. ללא מועד סיום. קיבוץ בית-ניר. כל השבוע, 17:00-11:00, יש לתאם מראש בטל' 054-6874701 או 08-6874368.

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות: עדה עובדיה, "לומינול". ציור. עד 8.11; "דיוקן עצמנו במבט לאחור"; "מלך, נווד וצייר עושים מה שהם רוצים". לכל המשפחה. ללא מועד סיום. רוקח 21, נווה-צדק, תל-אביב, טל' 03-5161970. ב'-ה', 16:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 24-12 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18, כניסה מוזלת בשישי).

מוזיאון ראלי: ולודמיר מקרנקו, "לחלום, לרחף"; אמנות לטינו-אמריקאית עכשווית; ציורים מהמאות 18-16 בנושאים תנ"כיים. ללא מועד סיום. שדרות רוטשילד, קיסריה, טל' 04-6261013. כניסה חופשית. ב'-ג', ה'-שבת, 15:00-10:30.

מוזיאון תל-אביב לאמנות: מיכאל בורמנס, "אין מתוק מזה". עבודות על נייר, ציורים וסרטים. עד 31.1; אלואיז ברייר, אל ליסיצקי, פרנק סטלה, "בתי-כנסת מעץ". עד 18.10; ראידה אדון, "אשה ללא בית". וידיאו. עד 29.11; "פרויקט שימור: ציורים של מארק שאגאל". עד 30.10; דוד ניפו, "שבתי וראה תחת-השמש". ציור. עד 26.10; מרינה אברמוביץ', "Rhythm 0, 1974". מיצב המשחזר את המיצג של אברמוביץ' בנאפולי. עד 14.2; דוד ריב, "300-60-48". ציור, וידיאו. עד 29.11; איוה כפרי, "Multiplane(s)". ציור. עד 27.9; "בשיחה". מבחר יצירות עכשוויות. ללא מועד סיום; "דלפט כחול-לבן". אריחי דלפט. עד 18.10; עתי חן, "בין לבין". בין תכשיט לאובייקט. עד 25.10; "אנדי וורהול: ציור של צעצוע". תערוכה לכל המשפחה. ללא מועד סיום; חדרים מיניאטוריים מאוסף הלנה רובינשטיין; אימפרסיוניזם, פוסט אימפרסיוניזם ואסכולת פריז; אמנות המאה ה-20; אמנות עכשווית: מאוסף המוזיאון ושאילות. תצוגות קבע. שד' שאול המלך 27, תל-אביב, טל' 03-6077020. ב', ד', שבת, 18:00-10:00; ג', ה', 21:00-10:00; ו' וערבי חג, 14:00-10:00. כניסה: 48-24 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18).

משכן לאמנות עין-חרוד: חיים מאור, "יהודי טוב". פתיחה: ו', 19.9. עד 20.12; דוד וקשטיין, "דוד וקשטיין ציור, 2014-1975". עד 20.12; "שקוף כאקוורל". עבודות על נייר מאוסף שמואל ותמרה גבעון. עד 22.9; "אוסף המוזאון, דיוקנאות", עד 20.12; הסטודיו לזכרו של דודו גבע. תערוכת קבע. עין-חרוד מאוחד, טל' 04-6485701. א'-ה', 16:30-09:00, ו' וערבי חג, 13:30-09:00, שבת וחג, 16:30-10:00. כניסה: 26-13 שקל.

הפוסט מדריך, 18.9.14–24.9.14 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

במרכז ״קולהאוס״ בברלין נפתחה בשבוע שעבר תערוכת מכירה המיועדת לגיוס כספים עבור ארגון רופאים לזכויות אדם ישראל (PHR-I) והארגון הפלסטיני Palestinian Medical Relief Society. את התערוכה יזמו האמנים הישראלים המתגוררים בברלין אסף גרובר ודני גל, שגייסו למטרה למעלה מ-180 אמנים/ות, ביניהם  איי ויי ויי, אנה אוסטויה, מונא חאטום, וילהלם ססנל ועוד. המכירה נערכת באופן פמבי ומקוון באתר:

http://paddle8.com/auctions/closertogaza

עבודה של וילהלם ססנל מתוך התערוכה

הפוסט תערוכת מכירה בברלין למען ארגוני זכויות אדם הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

ללא כותרת
2013
45x32cm
דימוי דיגיטלי

www.niradoni.com

***

ניר אדוני | אמן ספטמבר בדימוי היומי | אוצרת: יעל רביד

בעבודתו בוחן אדוני את הקשר בין אדם וסביבה בנויה, נקודת המוצא היא שלארכיטקטורה יש תפקיד חשוב בחיינו, המרחב מסביבנו מכתיב את הגישה ואת הבנתנו את העולם , המתח בין האדם והסביבה מרתק אותו במובנים של קנה מידה, המצאות במרחב והשאלות שארכיטקטורה מעלה

מקדשים דתיים ואזורי תעשייה מסיביים שומרים על מאפיינים ספציפיים שנוטים להשאיר את אדם ביראה, ככאלו הם הופכים להיות תחומים מרכזיים לחקירה של אדוני בשילוב מחקר מתמשך של האיזור שאנו חיים בו וסביבת המגורים הקרובה. בסטודיו הוא מבודד תכונות מסביבות אלה אשר לאחר מכן הופכות לחומר גלם בעבודה שלו.

אדוניי משתמש בחיתוך לייזר, מדיה דיגיטלית ,קול ואור. אור מהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו כאשר הוא הופך להיות חומר בפני עצמו. כאשר הוא מפרק ומרכיב מחדש דימויים אלו נוצרות סצנות אלטרנטיביות – חמקמקות מבחינת מיקומם במרחב ומקום, המפגש הכפוי הזה מייצר לעיתים סביבות חדשות טעונות והרסניות.

הפוסט ללא כותרת הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

לוב
2013
45x32cm
דימוי דיגיטלי

www.niradoni.com

***

ניר אדוני | אמן ספטמבר בדימוי היומי | אוצרת: יעל רביד

בעבודתו בוחן אדוני את הקשר בין אדם וסביבה בנויה, נקודת המוצא היא שלארכיטקטורה יש תפקיד חשוב בחיינו, המרחב מסביבנו מכתיב את הגישה ואת הבנתנו את העולם , המתח בין האדם והסביבה מרתק אותו במובנים של קנה מידה, המצאות במרחב והשאלות שארכיטקטורה מעלה

מקדשים דתיים ואזורי תעשייה מסיביים שומרים על מאפיינים ספציפיים שנוטים להשאיר את אדם ביראה, ככאלו הם הופכים להיות תחומים מרכזיים לחקירה של אדוני בשילוב מחקר מתמשך של האיזור שאנו חיים בו וסביבת המגורים הקרובה. בסטודיו הוא מבודד תכונות מסביבות אלה אשר לאחר מכן הופכות לחומר גלם בעבודה שלו.

אדוניי משתמש בחיתוך לייזר, מדיה דיגיטלית ,קול ואור. אור מהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו כאשר הוא הופך להיות חומר בפני עצמו. כאשר הוא מפרק ומרכיב מחדש דימויים אלו נוצרות סצנות אלטרנטיביות – חמקמקות מבחינת מיקומם במרחב ומקום, המפגש הכפוי הזה מייצר לעיתים סביבות חדשות טעונות והרסניות.

הפוסט לוב הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

מוזיאון ערבי לאמנות עכשווית ומורשת (AMOCAH), עתיד להיפתח בסחנין בחודש דצמבר הקרוב. המוזיאון, שיקום ביוזמתם של בלו סמיון פיינרו ואביטל בר-שי שאצרו במקום את הביאנלה הים-תיכונית ובשיתוף עיריית סחנין, עתיד להציג אמנות פלסטינית, ערבית ובינלאומית ״מישראל ומהעולם״, כדברי ההודעה לעיתונות. עוד נכתב בהודעה כי המוזיאון מחזיק באוסף של למעלה מ-2000 פריטים הקשורים למורשת הערבית פלסטינית וכ-200 יצירות אמנות עכשווית בינלאומית, רובן של אמנים שהציגו בביאנלה הים תיכונית. התערוכה הפותחת את המקום, שתיקרא חיוואר (דו-שיח), תציג יצירות של מרינה אברמוביץ׳, יאניס קונליס, כריסטיאן בולטנסקי, יוהנס ווגל, הרמן ניץ', מוניר פטמי לצד מיכה אולמן, אסד עזי, דני קארון, נידל ג'ברין, תמיר לכטנברג, מירב הימן, זוהדי קדרי, ראני זראווי, דוד וקשטיין ואחרים.

״מטרת המוזיאון היא להציג אמנות מקומית ובינלאומית עכשווית בשילוב פריטים מהמורשת הערבית-פלאסטינית תוך קידום השלום באמצעות פעילויות אמנות, בניית אמון הדדי בין שכנים וחיזוק שיתוף הפעולה ביניהם על בסיס של שוויון והדדיות, בתקווה ליצור תשתית לדיאלוג אנושי ודו-קיום בין קהילות הנתונות בסכסוך. באמצעות האמנות אנו מקווים לגשר על מחלוקות באיזור, תוך שימת דגש על רב-תרבותיות, יצירה אמנותית, כבוד האדם, חזון ותקווה לדו-קיום בשלום ולעתיד טוב יותר. המוזיאון משיק תכנית לאירוח אמנים, שתעודד אמנים ישראלים ובינלאומיים להתארח ולהתגורר במקום כדי לחלוק חוויות ותרבויות ולהעביר סדנאות אמן ויצירה בקהילה״, נכתב בהודעה לעיתונות.

הפוסט מוזיאון ערבי לאמנות עכשווית בסחנין הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

הפוסט קול קורא לצלמים הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

ISPM15
2011
58x46x30 cm
טושים על עץ

www.niradoni.com

***

ניר אדוני | אמן ספטמבר בדימוי היומי | אוצרת: יעל רביד

בעבודתו בוחן אדוני את הקשר בין אדם וסביבה בנויה, נקודת המוצא היא שלארכיטקטורה יש תפקיד חשוב בחיינו, המרחב מסביבנו מכתיב את הגישה ואת הבנתנו את העולם , המתח בין האדם והסביבה מרתק אותו במובנים של קנה מידה, המצאות במרחב והשאלות שארכיטקטורה מעלה

מקדשים דתיים ואזורי תעשייה מסיביים שומרים על מאפיינים ספציפיים שנוטים להשאיר את אדם ביראה, ככאלו הם הופכים להיות תחומים מרכזיים לחקירה של אדוני בשילוב מחקר מתמשך של האיזור שאנו חיים בו וסביבת המגורים הקרובה. בסטודיו הוא מבודד תכונות מסביבות אלה אשר לאחר מכן הופכות לחומר גלם בעבודה שלו.

אדוניי משתמש בחיתוך לייזר, מדיה דיגיטלית ,קול ואור. אור מהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו כאשר הוא הופך להיות חומר בפני עצמו. כאשר הוא מפרק ומרכיב מחדש דימויים אלו נוצרות סצנות אלטרנטיביות – חמקמקות מבחינת מיקומם במרחב ומקום, המפגש הכפוי הזה מייצר לעיתים סביבות חדשות טעונות והרסניות.

הפוסט ISPM15 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

ספרה החדש של דורית רביניאן "גדר חיה" יכול היה בקלות להיות שיעמומון דידקטי וצדקני. סיפור אהבה בין ישראלית לפלסטיני הנפגשים באקס-טריטוריה הניו-יורקית, ומצליחים לקיים קשר על-תנאי, עם תאריך תפוגה, הגובר על הקשיים ובו בזמן נופל קורבן להם, נשמע כמו הגרסא האלף לסיפור רומיאו ויוליה. מבחינות מסויימות זה אכן כך (איזה סיפור אהבה בין אויבים לא יזכיר את האגדה הידועה?), אולם "גדר חיה" רחוק מדידקטיות ומוסרנות כמרחק הלאומי – להבדיל מהגיאוגרפי – בין ערי מגוריהן המקומיות של הדמויות, רמאללה ות"א.

"גדר חיה" מתרחש ברובו בניו-יורק. ליאת, מתרגמת ישראלית בן 29 השוהה בעיר במסגרת מלגת עבודה של שנה, פוגשת את חילמי, צייר פלסטיני צעיר המתגורר בעיר. פגישה אקראית דרך מכר משותף מתגלגלת במהירות לרומן סוחף של אהבה ותשוקה בלתי נלאית, של קירבה גדולה וגם של מתח הנובע מן המציאות הפוליטית שחודרת שוב ושוב אל הקן המבודד שהשניים בונים במרחב הקוסמופוליטי המוגן של העיר. ליאת וחילמי ממעטים לשוחח על פוליטיקה בינם לבין עצמם, אולם התודעה אינה מרפה, במיוחד לא מליאת, וכך בעוד חילמי, שמתפקד קצת כקלישאה של אמן צעיר, משוחרר וחסר עקבות, מעוניין להשאיר את האיבה בחוץ ולהתמסר לאהבה, אצל ליאת, העצורה והחששנית, מקננים ללא הרף הספק, החשש מתגובת ההורים והסביבה, ואפילו הבושה. ביומיום, בעיר האלמונית, עם חילמי ובין חברים משותפים, היא מאהבת מאוהבת. בפגישות עם מכרים ישראלים או בשיחות טלפון למשפחה שבארץ, לעומת זאת, חילמי נדרש "להיעלם מהחיים שלי לעשר דקות". מעל כל הסיפור מרחפת הידיעה שזה רומן חולף, בועה קטנה של אהבה שנגזר דינה להתנפץ בעוד כך וכך חודשים, עם הטיסה הביתה לישראל.

כריכת הספר

סיפור על אהבה ומלחמה, על "סוד האהבה הזאת, החינמית, המסתפקת במועט", שמתקיימת במרחקים ויכולה לכל מלבד למציאות החיים, נשמע כמתכון בטוח לקלישאה שחוקה. הגורם שמחלץ את "גדר חיה" מן המלכודת הידועה מראש אינו תיאוריה פוליטית חדשה ומקורית, לא צירוף מקרים מיוחד וגם לא תכונות ייחודיות של הדמויות. להיפך אפילו. הסיפור, שמתרחש בשנים 2003-2004, אינו חורג מקווי הטיעונים והמחשבה הרגילים של הצדדים הנתונים בעימות מדמם, אינו מציע פרספקטיבה שונה על המצב, ואינו מציג דמויות לא שגרתיות ושוברות מוסכמות במוצהר. חילמי, בן הזוג הפלסטיני שישב 4 חודשים בכלא על ציור גרפיטי, בן למשפחה מאיזור לוד שנעקרה פעמיים מביתה והתמקמה לבסוף ברמאללה, מתנגד לכיבוש וסוחב את צלקותיו. ליאת, הישראלית, מצרה על המצב אך עומדת על זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ומתנגדת בתוקף לכל הצעה שתעמיד את הריבונות הישראלית בספק. אחיו של חילמי, ואסים, סטודנט ביקורתי ורהוט למדעי המדינה המתגורר בברלין, מתעמת עם ליאת כשבאמתחתו כל הנימוקים הידועים, והיא עונה לו באותה מטבע צפויה ושחוקה עם נימוקים לא פחות מוכרים. בקיצור, ברמה הפוליטית אין ב"גדר חיה" משהו שלא שמענו וקראנו אינספור פעמים בעבר במאמרים פובליציסטיים ובשיחות סלון. מה שיש בו, וחסר בלא מעט ספרים, זו עלילה משכנעת, כתיבה רהוטה, עשירה ורגישה, ודמויות שאינן נקראות כשבלונות קרטון של בעלי התפקידים השונים.

רביניאן לא כותבת ש"המצב" מורכב, אלא יוצרת דמויות מורכבות, אמינות ובעלות עומק פסיכולוגי. אפשר לכעוס  או לאהוב אותן ואפשר להזדהות או להסתייג מהן, והדבר קורה לא בגלל מידת ההתאמה בין העמדות שהן מציגות לעמדותיו של הקורא, אלא משום שהן משכנעות באותנטיות שלהן, בהתגלגלות הרגשות, המחשבות והתגובות. כך כשליאת מתנערת מחילמי בשעת שיחת טלפון עם משפחתה, אפשר ממש לחוש את בטנה המתכווצת מתגובתם האפשרית של שני הורים מבוגרים ושומרי מסורת שהיגרו לישראל מאיראן, אם יגלו שבתם מנהלת קשר רומנטי עם מוסלמי-פלסטיני. מנגד, אפשר גם לחוש באופן פיזי ממש את עלבונו הצורב והמשתק של חילמי לנוכח ההתכחשות של בת זוגו לקיומו דווקא מול האנשים היקרים לה ביותר. רגישות דומה ניכרת גם בתיאור האהבה ולא רק המלחמה. אלו מאופיינים בפרטנות רומזנית – מוזר ככל שהביטוי הזה לא ישמע – שאינה מתעכבת על תיאורי מין למשל, אולם מקפידה לתאר כיצד אצבעות הרגליים חופנות את עקב אכילס של בן הזוג בשעת החיבוק ההולך ונרפה שלפני ההירדמות.

קשה לכתוב סיפור על אהבה בצל עימות ולהימנע מקלישאות (קשה גם לכתוב ביקורת לא קלישאתית על סיפור כזה). רביניאן אינה מציעה לקורא סיפור על אהבה שיכולה לכל, אך גם לא על אהבה שמתנפצת לרסיסים על החומות הבצורות. מבחינה זו הריאליזם של הרומן אינו בא לידי ביטוי רק בסגנונו המתבונן והרהוט, אלא גם בהבנה האפרורית והיומיומית של השפעת התנאים על התשוקות. מבלי למסור יותר מדי פרטים על סיומו החפוז (מדי) של הספר, אפשר לכתוב שמה שיכריע את הסיפור אינו העימות הלאומי וגם לא המרחק הגיאוגרפי, אלא העובדה שבסופו של דבר למרות רוח ההרפתקנות הזמנית ליאת היא בחורה עם רגליים על הקרקע, וחילמי הוא רומנטיקן חסר הגנה. בעצם, הנה שוב נכנסת הפוליטיקה למיטה.

דורית רביניאן – גדר חיה
עם עובד, 344 ע"מ, 68 ש"ח

הפוסט חומות נייר הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

גלריה גרוס הפועל ברחוב בוגרשוב בת״א תיסגר בחודש הבא. בהודעת דוא״ל ששלחה הבוקר מייסדת הגלריה, האמנית נעמי שליו, נכתב כי הגלריה תיסגר ב-7 באוקטובר מ״שלל סיבות אישיות״.

גלריה גרוס נוסדה ע״י שליו בשנת 1999, ונדדה בין כמה חללי תצוגה עד שהתמקמה בדירה ברחוב בוגרשוב 86. בשנים אלו הציגה בקביעות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות מתחלפות.

הפוסט גלריה גרוס תיסגר הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

בראיון עם שני ליטמן שהתפרסם ב"הארץ" ("טיפשית, משעממת, פחדנית ובורה – האמנות הישראלית על-פי גדעון עפרת", 10.8.14), מקונן עפרת על מצבה של האמנות הישראלית העכשווית. 50 שנה גדעון ואני חברים. את סמכותו אני מקבל. לכן ההתנגדות שלי לדבריו היא כל-כך אמביוולנטית וקשה לי, קשה לתאר עד כמה לבי חצוי בבואי לחלוק על דבריו.

מכל חברי הקרובים בקרב האוצרים הישראלים היה זה עפרת שהעז בשנת 1995 לבחור בי כנציג של ישראל בביאנלה של ונציה. הדבר עורר הרבה ביקורת ולחצים שנועדו להביא לשינוי בבחירת הנציג. אפילו שאילתה בכנסת התעוררה בעקבותיו. אבל עפרת לא נסוג. בחירתו בי הביאה לפריחה בסטודיו שלי.

עפרת הוא אחד האנשים הצבעוניים ביותר באמנות הישראלית. הוא היה אוצֵר מעניין ויצירתי ותיאורטיקן של האמנות שהחדיר מימד של עומק להיסטוריה של האמנות הישראלית. הוא דיבר בכל-כך הרבה אומץ בלתי מסתתר, עד שאחדים חשבו את דיבוריו להרואיים, ואילו בעיני אחרים הם נראו טיפשיים בהעזתם.

אחד מן הניגודים או האירוניות שאיפיינו את מפעל חייו המוערך התגלה בנטייתו לתמוך בעת ובעונה אחת באוונגרד הנועז ביותר ובמשמר האחורי, ב"דריאר גארד", המיושן ביותר. הוא מחזיק בו בזמן בשני קצות המקל. אחדים מוצאים בעמדותיו חוסר עקביות, אולם מבחינה פילוסופית עמדות אלה יכולות להיטען וניתן להגן עליהן. במשך 40 שנה טענתי נגד ראיית האמנות באספקלריה ציונית. הוויכוח עם עפרת בעניין זה היה לעתים מתסכל, אבל תמיד היתה זו זכות לנהל איתו דו-שיח. הוא תיאטרלי, אבל נלהב באמת. מחויבותו לאחריות היסטורית כנה לחלוטין וראויה לכל שבח, במיוחד מפני שקהילת האמנות בישראל נוטה להכללות ולטוטאליות.

בראיון ב"הארץ" הוא מצהיר על עקרונותיו, כפי שנהג תכופות בחייו. אנו חייבים לו תודה על כך וצריכים להידרש להנחותיו ולמושגיו. כשעפרת אומר (אם אין זו מסקנתה של הכותבת) שהאמנות הישראלית העכשווית היא "טיפשית", תשובתי היא: רווחת למדי היא נטייתם של מבקרים מחויבים ומסורים לזלזל באמנות שאינה לרוחם. אלא שתפקידם העיקרי הוא פחות לשפוט ויותר לבחון את התפתחותה והתרחבותה של האמנות. בדרך זו יכולים הם לנקות את השטח וליצור ריווח בשביל השלב הבא.

גדעון עפרת. צילום: עליזה אורבך

כשהוא קורא לאמנות "משעממת", איני מסכים עם תיאור זה. מה גם שאין כל רע בשעמום. "מפוחדת" – כן, המאבק הקיומי שבו נתונים אלה העושים אמנות הוא מפחיד. הפחד הוא זרז באמנות. "בורה" – בורות קיימת בכל תחום. כמה אמנים בישראל כיום הם אכן בורים. אחרים הם מבעלי המידע הטוב ביותר בעולם. "מכורה לכסף" – בעניין הכשל הקולקטיבי הזה אני מסכים עם עפרת לחלוטין, אבל "שוק האמנות הוולגרי" הוא עובדת חיים במערב. "מכורה לאגואיזם" – ביקורת זו אינה מובנה לי. האמנות נתפסת תמיד כייעוד אישי. "מתכחשת למציאות הפוליטית" – אמנות אינה צריכה להיות עיתונאות או גייס קולות פוליטי. כל דור סבור שהוא זה שיכתוב את פרק הסיום בספר תולדות האמנות, וכל דור, לצערו או לשמחתו, מגלה, אם הוענק לו אורך חיים מסוים, שהאמנות לא מתה, והיא זו שקוברת את כל מספידיה. עפרת תוהה אם זה גילו המופלג או שמא יינה של האמנות נמהל והיא הולכת ונעלמת כמו שיער ראשו המקריח. אולי עפרת עומד בפני מה שמבקרים סמכותיים כמו רוזלינד קראוס ורבים אחרים מתלוננים עליו: איבוד יכולת ההבחנה בשיח המתחדש. האם אין זה תהליך חיים טבעי?

כוונתי העיקרית בדברים אלה אינה להזים את טענותיו של עפרת, אלא לחלוק עם הקוראים את העובדה שהמאה ה-21 עומדת בסימן השפעתם של כמה סוגי שיח שונים. אף כי אני כשלעצמי הנני בן לשנות ה-70, עידן שכמה אמנים עכשוויים מעריצים ורואים בו תקופה הרואית, לשיח האמנות העכשווי יש ייעוד מתוחכם ודמוני משל עצמו. האמנות היום מאותגרת, מחויבת ויצירתית לא פחות משהיתה אי-פעם.

קיימים כמה שיחים או גוני שיח באמנות העכשווית. השאפתני שבהם הוא זה המבקש להשכין אחדות בין בני דורות שונים, להימלט מן המתודה הדיאלקטית של תיזה-אנטיתזה ולהיאחז במתודה סינקרטית, בניסוח דקדוקי מיזוג הדורות. אני אומר זאת כחלק של משפט הקוטע בי את הנשימה.

לאמנים, מבקרים ואוצרים היום אין דעות קדומות ביחס לאמנים מבוגרים. זהו עידן של יותר מאשר שונות תרבותית, זהו עידן של רב-גילנות. כפי שמבקר האמנות ג'רי זלץ טען: "אתה יכול לעשות קריירה גדולה באמנות גם בגיל 90, ואתה יכול להיות תיאורטיקן של אמנות בגיל 90". מאז בודלר והופעתו של האוונגרד אנחנו עושים אידיאליזציה לנעורים ומעריצים את התופעה. זאת הפעם הראשונה שאוצרים והוגים חשובים וגלריות בלונדון, ניו-יורק וברלין אינם מצחצחים את מסדרוני האסכולות כדי לגייס את האג'נדה של העונות הבאות.

אשר לטענתו של עפרת שהאמנות הישראלית כיום אינה פוליטית – אני חולק עליה בתוקף. יש היבטים פוליטיים גלויים לעין בעבודותיהם של יאן טיכי, דורון סולומונס, ברתנא, פרידלנדר, מיקי קרצמן, עומר פאסט, אריאן ליטמן, אוהד מטלון, קרן רוסו, דינה שנהב, ליהי תורג'מן, אסף שושן ואחרון חביב עדי נס. אלא שהעבודות הפוליטיות המעניינות יותר אינן עוסקות בציונות, וזו אולי הסיבה לכך שעפרת אינו מכיר בערכן הפוליטי. הספקטרום הנוכחי הרחב יותר עוסק בפוליטיקה של המגדר, בהתערבותם של המדיומים המעוותת ייצוגים, בבחינות אישיות, בפסיכה מנוכרת. בירושלים מצוי מוזיאון על-התפר בהנהלתו של רפי אתגר, המוקדש כולו לאמנות חברתית-פוליטית. אני מסכים עם דעתו של עפרת שיש לנהוג זהירות ביחס לסיכון האופייני לאמנות פוליטית, שלעתים קרובות מדי ניצתת במהירות ודועכת ביתר מהירות.

גדעון עפרת הוא איש חרוץ וסקרן, ואני רוחש לו כבוד בשל כך. אולי אי-הנחת שלו נובעת מהיותו מאמין כן באמנות, אפילו מאהב שלה. הפרויקט שהוא פיתח יחד עם רודי בינט (בית לאמנות ישראלית), להתבונן מחדש באמנות העבר, הוא נהדר. אכן, הישראלים צריכים לראות מחדש את האמנות של עברם שלהם. זוהי הזנת השורשים בלי להפוך את הצמחים לצמחי עציץ. האמנות צריכה להסתכל ולראות באור טבעי, אומר עפרת. לדבריו, האמנות נוצרת כעת באור פלואורסצנט, ניאון או האור הכחלחל של המחשב.

אני מופתע מטענתו של עפרת, שהאמנות העכשווית היא נרקיסיסטית. היא למעשה מאוד חברותית ואינטר-אקטיבית. זהו עידן של אסתטיקת יחסים, אמנות ארעית, ביקורת המוסדות, אמנות של פועל יוצא, שבה היוצר הוא אדיש ודו-מיני. אם האמנות נעשית מינורית ומטושטשת, הרי יש לכך מטרה. מחיקה או טשטוש של דימוי מעוררים תהודה, כמו זו של דימוי העולה בזיכרון. כפי שכתב רפאל רובינשטיין: "אולי נראה הדבר כאילו חסרות היום אמירות גדולות, אבל קיימת חדשנות ערמומית. האובייקטים של האמנות נראים מקבצים חלושי קול, מרופטים, אבל הם המודלים התומכים בדימויים המומצאים מחדש".

אמנות היחסים (Relational Art) היא תנועה בעשייה האמנותית שעוצבה על-ידי ניקולא בוריו. בסגנון אמנותי זה האמן הוא "זרז" בלבד במקום שיעמוד במרכז. אמנות התייחסותית כוללת "מערכת של אמצעי פעולה אמנותיים היוצאת מנקודת מוצא תיאורטית ופרקטית של כלל היחסים האנושיים וההקשר החברתי שלהם". גישה זו היא שלוחה של הדקונסטרוקציה שעפרת בוודאי מכיר היטב, שכן הוא כתב ספר על דרידה. יצירת האמנות יוצרת סביבה חברתית שבה אנשים נפגשים כדי לקחת חלק בפעילות משותפת. תפקיד העשייה האמנותית אינו עוד יצירת אובייקטים דוממים.

השיח של היום מסתייע בהגותו של מרטין קיפנברגר, שניסח עיקרים של אסתטיקה כדלהלן: "סתם לתלות תמונה על הקיר ולומר 'זוהי אמנות' הוא דבר נורא. כשאתה אומר 'אמנות', כי אז כל דבר אפשרי שייך לזה. הציור מציף בעולם הווירטואלי של הדימויים רשת ממשית המורכבת מפועלים אנושיים". לבסוף, הבעלות של היוצר, "המחבר", התמסמסה. ואולם, אמנים יודעים במרבית המקרים מי עושה עבודה מעניינת, שקורה בה משהו.

השיח האחר הוא זה של הציור הארעי (Provisional Painting). רפאל רובינשטיין כתב: "היבט של האמנות הארעית, שהיא מרובת שכבות ומגוונת מאוד, מתגלה בחיפוש הדרך לפשרה בין אנרי מאטיס למרסל דושאן". אמנות ארעית היא תגובה על ומחאה נגד אמנות שמחיר הייצור שלה גבוה, שבוצעה במקצועית, ותכופות תוכננה על-ידי חברות מזמינות. היא האנטיתזה של אמנות העודפים, הבזבוז, הגימור המושלם, ודחייה של הכתבת האספנים.

חוט נוסף במארג העשייה האמנותית העכשווית הוא זה של האסטרטגיה של הפועל היוצא (Transitive Strategy). אמנות טרנזיטיבית היא זו הנשזרת בעד ומעל לציר של אובייקט אחר. אמנים כמו רועי רוזן, רבקה קואיטמן, דומיניק גונזלס-פורסטר, פייר הויג ופיליפ פארֶנו ייצרו פרסונות-הייפ שהביאו לידוענות חידתית. עבודותיהם מתכתבות עם בורחס, בקט או פרסומות של סיגריות. מה שמגדיר את הטרנזיטיב הוא היכולת למשוך תשומת לב לקטעים ולאמצעים חיצוניים לו לעצמו בלי לשלול אותם.

יש אמת בעבודת האבל של עפרת ובהתעקשותו על כך שלאמנות דרושה חידתיות ופנימיות, ושעליה לתמוך ולקיים את הדימוי שהיא יוצרת. אך כיום מקור החידה והפרסום הוא לא כל-כך באובייקט האמנותי עצמו כמו באוצר, באמן או באירוע המוסדי. גם אלה יכולים להיות "דימוי", כפי שקבעה קלייר בישופ: "האוצרים המקדמים את פרדיגמת ה'מעבדה' שלהם – בכך נכללים הנס אולריך אובריסט, ברברה וון דר לינדן, הו האנרו וניקולס בוריו (ואני הייתי מוסיף את ג'ון קלסי, ניקולא טרצי, קרן ברוס לאיכות גבוהה; י"נ) – מקדמים עבודה פתוחת אופק, אינטראקטיבית ודוחת סיגור. גם לכך יש היבט פרפורמטיבי".

אולי הצעיר שבמיני השיח של האמנות במאה ה-21 מתמקד בהרחבה מחודשת של העשייה הפוסט-מינימליסטית. הוא מייצר קונסטרוקציות המבוססות על מבנים שפושטו עד ליסודותיהם ותוכננו בסגנון "עני", נעשו מחומרים שנמצאו – טייפ, קרטון, עץ, כל מה שקשור בעבודת בניין, בפני שטח מישושיים ובגופניות רעועה. אמנים ישראלים הפועלים בתחום זה תופסים היום מקום על בימת האמנות העולמית הרבה יותר משתפסו בני דורם של גוטמן, זריצקי ותומרקין. כל סוג שיח מייצג את נשמת התקופה, את זמנה וקצבה.

מה הגיל הצעיר ביותר שבו אדם יכול להיחשב לזקן? האם שאלה זו אינה צריכה לעצור בעד אלה המשוכנעים שמודרניות כזו של ישראל אינה יכולה להיחשב לזקנה אחרי 60 שנה? האמנות היא או עובדות "גסות" כאלו של חומרים מינימליים, או נתונים אסטרטגיים הפותחים דרך למצבים בלתי יציבים.

ובאיזה גיל יכול מותו של אדם לחדול מלהיחשב ל"מוות טרגי"? סיפור האמנות הישראלית חדור כיסופים למודרניזם. אבל קריסתו של מבנה או שיטה אמנותיים שמה קץ לחזונות אישיים. עכשיו הגיע תורה של אמנות המיועדת לצופים היודעים מה האמן אומר. כבר אי-אפשר להסתייע במיתוס. אחרי שהאמיתי והנצחי נדחו ונעזבו, נעשה המוות בלתי נמנע, ואצל הרומנטיקנים אף רצוי ונשאף. בעידן תת-התזונה מזה והבזבוז מזה, המוות אינו טרגדיה, אלא מימוש עד כדי כילוי.

הפוסט "בעידן תת-התזונה מזה והבזבוז מזה, המוות אינו טרגדיה, אלא מימוש עד כדי כילוי" הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

יובל סער, שלום. ספר מה אתה עושה.

"אפשר להגיד שאני עוסק בתרבות חזותית, בקשר שבין תוכן לעיצוב. ואני כותב. כבחור סקרן מטבעי, כל שבוע יוצא לי לפגוש אנשים חדשים שמסבירים לי מה הם עושים ואני שואל אותם מה שאני רוצה, וזה נורא מעניין, לפגוש מנהלי מוזיאונים, מעצבים, אוצרים, גלריסטים, שמקדישים לי מזמנם כי אני נמצא בעמדה שחשוב להם להיות מובנים ושיכתבו עליהם. אני לא חושב שזה בגלל שאני נחמד, אולי, וגם אם כן, יש לי קודם כל טייטלים שעושים את העבודה הרבה יותר לפני כל דבר אחר, אני מודע לזה.

יובל סער

"אבל זה אחד היתרונות הכי נחמדים: אנשים מספרים לי דברים. בהקשר הזה אני לא מבין איך אין עוד אנשים שעוסקים בכתיבה על עיצוב. הרבה פעמים מעצבים פונים אלי ושואלים מה עוד צריך לעשות בשביל לקבל שם, לפתוח מעגלים. אני עונה שפשוט תכתבו ותפרסמו. תפתחו בלוג. הבלוג שלי, 'פורטפוליו', יהיה בן עשר בינואר. מיותר לציין שאף אחד לא משלם לי על זה, אבל מספר האופקים והדלתות שנפתחו בעקבותיו הוא עצום, זה בלתי נתפס בכלל.

"זאת התשובה לכל מי שאומר, אין לי זמן ולא משלמים לי על זה. אני לא רוצה שישלמו לי על זה, כל התמונה היתה משתנה אם זה היה קורה. אם מישהו ירצה לשלם לי על זה עכשיו מיליון דולר אני לא אגיד לו לא, אבל אם מישהו ירצה לקחת את זה ממני, אני לא אתן לו. הדבר היחיד שאנשים לא מבינים זה כמה השקעה כרוכה בזה וכמה חשובה ההתמדה. לפתוח בלוג כולם יכולים. לא צריך לעדכן אותו כל יום, אבל צריך התמדה מסוימת".

מראה הצבה בתערוכה ״מוזיאון עיצוב״. צילום: רן ארדה

ואתה מלמד.

"כן, גם כתיבה, על עיצוב בעיקר, אבל כתיבה באופן כללי. בשיעור הראשון אני אומר, 'אנחנו הולכים ללמוד לכתוב מעניין'. לא כתיבה אקדמית עם כוכביות, אלא כתיבה מעניינת. אני מנסה להראות לסטודנטים שאתה יכול לכתוב אקדמי ואתה יכול גם שזה יהיה מעניין. או כתיבה על אמנות, קטלוגים – למה צריך אותם ואיך לכתוב להם. אני גם מרכז ב״בית לאמנות ישראלית״ קורס על עיצוב ישראלי, או עיצוב בישראל, עם מבחר מרצים מהתחום. הרעיון הוא שזה יהיה קורס מקיף ולא קורס עיצובי. אני יכול להגיד שבאופן אישי, למרות שאני מכיר את שאר המרצים בקורס ושמעתי אותם בעבר, הייתי שמח לשמוע מה יהיה להם להגיד בהקשר הזה".

"תראו מה עושים אצלנו"

עם כל הפרויקטים שאתה מעורב בהם, בנקודת הזמן הזאת נפגשנו כדי לדבר על התערוכה שאתה אוצר בבית-האמנים בתל-אביב.

"זה הפרויקט הכי מעניין שעבדתי עליו בשנתיים האחרונות. שם התערוכה הוא 'מוזיאון עיצוב בבית-האמנים'. היא שואלת מה זאת תערוכה, ובתוך זה מה זו תערוכת עיצוב לעומת תערוכת אמנות. זה התחיל מכך שאני מסקר את כל תערוכות הבוגרים בבתי-הספר לעיצוב כבר כמה שנים. הבנתי, לגמרי לא מעמדה של שיפוט ערכי, טוב יותר או טוב פחות, שפרויקטים שנעשים במחלקות לעיצוב לא נוצרים למטרת תצוגה".

הם לא נוצרים כדי שיראו אותם?

"לא ככה. מעצב עושה וילון, אופנוע, מסכת אב"כ או ספר מאויר, והתוצר הסופי לא נועד שיציגו אותו בתערוכה. הוא נועד להיות אפליקציה, משהו שיקנו בחנות או באינטרנט או לא משנה מה. מסכת אב"כ נועדה שילבשו אותה על הפנים בהתקפת אב"כ, היא לא יוצרה כדי שיציגו אותה במוזיאון. אבל היא כן עוברת שלבים של תצוגה בדרך: היא מוצגת בכיתה, יש ביקורת, יש פאנלים, יש משהו באופן הלמידה שהוא כן מכוון לתצוגה".

אתה מבדיל בין פרזנטציה לתצוגה.

"בדיוק. זו פרזנטציה, לא תצוגה על הקיר שבה כולם מסתובבים עם כוס יין ואומרים מה שעל לבם. לא – הבן-אדם צריך לעמוד ליד, ולהסביר למה הוא התכוון ומה הוא רצה לעשות, מי קהל היעד וכן הלאה וכן הלאה. והנה, אני מגיע לתערוכת בוגרים, ואני רואה מוצגים שמוכנים לגלריה תלויים על הקיר".

ומה החשיבות של זה עבור הסטודנט? זה לא יותר הפנים של בית-הספר?

"השאלה הגדולה פה היא למי מיועדות תערוכות הבוגרים. לסטודנטים? למשפחה שלהם? לבית-הספר? לעיתונות או לקהל הרחב? התשובה היא כמובן שכל התשובות נכונות. אבל אם תשאל אותי מה התשובה האמיתית, בגדול זה לבית-הספר. זה כלי שיווקי, יחצני, הפגנת יכולת, תראו מה עושים אצלנו. הימים שבהם אוצרים ומעסיקים היו מגיעים לתערוכות בשביל למצוא את 'הדבר הבא' חלפו. היום סטודנט שהוא טוב בשנה ג'-ד' – מי שצריך לדעת כבר יודע, בין אם הסטודנט שלח מייל והציג את עצמו פעם למישהו, או בין אם המרצה שלו אמר למי שצריך שישים עליו עין. אני לא אומר שלא מגיעים ולא מגלים לפעמים הפתעות, אבל זה כבר הרבה פחות חשוב מבעבר".

מראה הצבה בתערוכה ״מוזיאון עיצוב״. צילום: רן ארדה

"מבחינתי הפרויקט יכול להיות כישלון טוטאלי"

איך התערוכה שלך שואלת מהי תערוכת עיצוב?

"בניגוד לרוב מוחלט של תערוכות עיצוב בעולם, ביקשתי מהמעצבים להכין עבודות במיוחד לתערוכה. בחרתי 13 מעצבי מוצר, ועברנו תהליך ארוך. כבר שנתיים אנחנו נפגשים פעם בחודש בקשר לתערוכה. אלה מעצבים צעירים יחסית, שרובם סיימו בעשור האחרון לימודי עיצוב תעשייתי. לא רציתי לקחת את הוותיקים שמציגים המון, אלא יותר צעירים שבאופן יחסי רק התחילו להציג".

אתם נפגשים במשך שנתיים?

"כמעט. העתקתי 'ביודעין וברשות' את המודל של רויטל פרץ-בן-אשר, שעושה בממוצע כל חודש מפגשים עם האמנים שהיא עובדת איתם על תערוכות. וכדי לסבך את העניינים, אחרי שיש לי כבר 13 מעצבי מוצר, הכנסתי לתהליך 13 מעצבים גרפיים, שאמורים להגיב לעבודה של המעצבים התעשייתיים; תגובה שיכולה יכול להיות קשורה לצבעוניות, לנושא, לחומר, כל דבר".

למה בעצם?

"כי ברוב התערוכות אתה רואה או עיצוב תעשייתי או גרפי. וכי אני כותב על כל התחומים, ואלו תחומים שמשפיעים מאוד זה על זה. למה לעצור בדיסציפלינה אחת אם אפשר לעשות את התערוכה עשירה ומעניינת?

"אבל אם לחזור לתערוכה, בשיחות שלי עם אמנים ועם אוצרי אמנות, כשאתה שואל מה חשוב בתערוכה, התשובה שהכי תחזור על עצמה היא שהמבקר יעבור חוויה. שמשהו במבקר ישתנה מבחינת תחושה, הרגשה, שכשהוא יוצא הוא לא יהיה אותו בן-אדם. עם אנשים בעולם העיצוב אתה שואל מה חשוב בתערוכה והם אומרים: שהמבקר יבין משהו".

שכל מול רגש.

"בדיוק, יש בזה משהו נורא דידקטי. כשעושים תערוכה על 100 כסאות, רוצים שתבין משהו על כסאות, לא שתרגיש משהו על כסאות. כשעושים לך תערוכה על עיצוב ממזרח אירופה, אתה לומד משהו חדש על עיצוב ממזרח אירופה. או על אופניים. אבל איך אני אבין משהו על אופניים אם אני לא יכול לגעת בהם, לרכוב עליהם, אם אני לא יכול לדעת אם הם באמת עובדים או לא? אני מבין למה, כי יש ביטוח, ואי-אפשר לתת לעשרת אלפים מבקרים לרכב על אופניים האלו. אני מבין את התשובה למה אסור לי, אבל בסופו של דבר אני לא אגע. אם זו תערוכת עיצוב, ואתם רוצים שאני אבין משהו, למה אתם מציגים לי תערוכה שהיא כמו תערוכת אמנות?".

למה זה קורה?

"זה מה שאני מעוניין לשאול. מתוך כל המחשבות על מה זו תערוכת עיצוב ומה זו תערוכה בכלל, אני רוצה ליצור מצב שבו אתה רואה אובייקטים, ולא יודע אם מותר לך לגעת או אסור לך לגעת, אם התערוכה פונקציונלית או לא פונקציונלית. זאת תערוכת עיצוב, אבל היא בבית-האמנים. משתתפים בה מעצבים שלא עובדים במפעל לייצור כסאות כל היום, הם כן עסוקים במחקר על עיצוב. הם עושים אובייקטים שהם לאו דווקא עיצוב תעשייתי, ובעצם אם בעיצוב המטרה היא להצליח, אז ביקשתי מהם להיכשל. ואם עיצוב נוצר כדי לפתור בעיה, אולי התערוכה תיצור בעיה. בחרתי מעצבים שלכל אחד מהם יש מה להגיד, זה לא שמראש ידעתי את המסגרת. גם אמרתי להם בתחילת התהליך שמבחינתי הפרויקט יכול להיות כישלון טוטאלי".

מראה הצבה בתערוכה ״מוזיאון עיצוב״. צילום: רן ארדה

"שלא יגידו מי זה הטמבל הזה"

נשמע שרצית לעשות בלגן.

"זה מעניין מה שאתה אומר. אני בדרך כלל עובד בתנאי ודאות. בתערוכת עיצוב אתה בדרך כלל בוחר מה להציג מתוך עבודות קיימות. הפרקטיקה הרבה יותר פשוטה מאשר מה שהולך להיות בתערוכה הזאת. כשמכל הבחינות יש חוסר ודאות, עולות השאלות שאני מעוניין בהן לגבי התערוכה. ההבדל בין 'אני לא מבין מה זה, אבל מעניין אותי לשאול' לבין 'אני לא מבין מה זה, תעזבו אותי באמא שלכם' הוא גבול מאוד דק. אז מה? ללכת על דברים בטוחים כל הזמן?".

באמת אתה לא מפחד?

"זה קשור לקהל היעד שלי, שמורכב תמיד משניים: הקהל המקצועי – אוצרים, מעצבים, אמנים, בעלי גלריות, אקדמיות – אני חייב שיהיה להם מעניין, שהם לא יגידו מי זה הטמבל הזה, מבזבז לי את הזמן ומשעמם. בין אם זה להסכים או לא להסכים, שלא יגידו, מה הוא עושה שם, תביאו מישהו מעניין. ולא פחות חשוב – הקהל הרחב שמתעניין בתרבות. גם כשאני כותב אני צריך שהוא יקרא ויבין את מה שאני כותב, אני לא יכול לדבר רק אל ראשי המחלקות ומנהלי המוזיאונים. זה צריך לעניין גם אותם, ואני חייב לרצות כל הזמן את שניהם".

התחומים זולגים כבר הרבה שנים. היו תערוכות עיצוב במוזיאונים.

"נכון, אני לא הראשון, והיו גם תערוכות עיצוב בבית-האמנים, גם אם מעט יחסית לאמנות. לא אני המצאתי את הפרקטיקה הזו, ואני לא טוען שאני נושא את הדגל שלה. זה לא מהלך רדיקלי, זה מהלך שבודק מיקום, מה זה היום ב-2014 הדבר הזה שנקרא תערוכת אמנות ותערוכת עיצוב".

אני מנסה לברר איפה הסכנה. אם אין, לא יכול לקרות משהו חדש.

"ביקשתי מהמשתתפים ליצור אובייקטים שלא יהיה ברור מה הם, אם הם פונקציונליים או לא. אם מותר לגעת או לא, האם אני אמור להבין מה זה הדבר הזה או לא, האם זה מעביר תחושה, או תפקוד. למשל, מי שבודק את העניין של משקל דרך משקולות. מה זה משקל? איזו תחושה זה נותן? האם אפשר לייצג משקל? אם בשנה האחרונה ירדתי עשרה קילו, איך אפשר לייצג את זה באובייקט? אלו הרבה מחשבות, הרבה דימויים, הרבה סקיצות, ובשלב הזה שבו אנחנו מדברים אני עדיין לא יודע מה בדיוק יהיה בתערוכה".

זה מעניין.

"לגמרי. והדבר הכי מעניין מבחינתי הוא שאני בן-אדם נורא מחושב, נורא מסודר, הכל בזמן תמיד, הכל לפי הסדר, אני יודע את הכתבות שלי לחודשיים הקרובים, מעולם לא החמצתי דדליין, מעולם. ואני עושה מיליון דברים – אוצר, כותב, עורך – ופה פתאום הדבר הזה. היה רגע וחצי שפחדתי, כי פתאום חששתי שלא נספיק כלום, ואיך נספר על התערוכה לעולם אם רק ביום הפתיחה יהיו בה תוצרים".

מראה הצבה בתערוכה ״מוזיאון עיצוב״. צילום: רן ארדה

אני מבין את השאלות לגבי עיצוב, מה מעניין אותך לשאול ביחס לאמנות?

"כשנפתח מוזיאון העיצוב, עמדתי שם עם דמות בכירה בעולם האמנות. הוא הסתכל על העבודות ואמר לי, 'זה תמיד נורא פתטי שמעצבים מנסים לעשות אמנות'. אז אני אומר לאמנים, קדימה, בואו לתערוכה ותגידו את זה, אני קורא לכם. אבל זהו, שאנחנו לא רוצים לעשות אמנות, אנחנו מעצבים שבודקים תהליכים שמעניינים אותנו בעולם העיצוב. ואצטט את רותי דירקטור, שאמרה: 'אם האמן עושה את זה, זאת אמנות, ועדיין השאלה היא אם זו אמנות טובה או לא'. זה לא שאם אמן עכשיו עושה לך ארוחת בוקר ומכין חביתה אז זה מעשה אמנותי, אבל אם הוא נמצא באמצע גלריה ומזמין אנשים ועושה חביתה, אז זה מעשה אמנותי, יוצר עניין סביב פעולה אמנותית. השאלה היא אם הפעולה מעניינת או לא".

אם אקח את הסכימה שדיברנו עליה בקשר לתערוכות בוגרים, את מי התערוכה משרתת? את המעצבים הגרפיים? אותך? את בית-האמנים? את הקהל?

"גם פה כל התשובות נכונות, השאלה מה האחוזים בעוגה של כל צד שהזכרת. אני שמח שהתערוכה מוצגת בבית-האמנים כי בית-האמנים בדרך כלל לא פונה למעצבים, כמו שלא כל-כך תראה אמנים שמגיעים לתערוכות עיצוב. ואני לא מצליח להבין למה, אגב, כי אני כן הולך לתערוכות אמנות. ומובן שהתערוכה תשרת אותי ותשרת את המעצבים, בין השאר כי נתתי להם מסגרת ליצור, שזה מבחינתי חלק מאוד גדול מהעניין. רובם לא לקחו משהו קיים, אלא ראו את התערוכה כהזדמנות מעולה ליצור, סוג של פרויקט גמר: ליצור, בלי לקוח, ובסביבה תומכת".

***

התערוכה "מוזיאון עיצוב בבית האמנים" שאוצר יובל סער מוצגת בבית-האמנים, רח' אלחריזי 9, תל-אביב. נעילה: 5.10.14. שני עד חמישי, 10:00–13:00, 17:00–19:00, שישי, 10:00–13:00, שבת, 11:00–14:00

הפוסט "אם בעיצוב המטרה היא להצליח, אז ביקשתי מהם להיכשל" הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

Humming
2014
155×123 cm
מתכת, תאורת לד, צבע מכוניות

www.niradoni.com

***

ניר אדוני | אמן ספטמבר בדימוי היומי | אוצרת: יעל רביד

בעבודתו בוחן אדוני את הקשר בין אדם וסביבה בנויה, נקודת המוצא היא שלארכיטקטורה יש תפקיד חשוב בחיינו, המרחב מסביבנו מכתיב את הגישה ואת הבנתנו את העולם , המתח בין האדם והסביבה מרתק אותו במובנים של קנה מידה, המצאות במרחב והשאלות שארכיטקטורה מעלה

מקדשים דתיים ואזורי תעשייה מסיביים שומרים על מאפיינים ספציפיים שנוטים להשאיר את אדם ביראה, ככאלו הם הופכים להיות תחומים מרכזיים לחקירה של אדוני בשילוב מחקר מתמשך של האיזור שאנו חיים בו וסביבת המגורים הקרובה. בסטודיו הוא מבודד תכונות מסביבות אלה אשר לאחר מכן הופכות לחומר גלם בעבודה שלו.

אדוניי משתמש בחיתוך לייזר, מדיה דיגיטלית ,קול ואור. אור מהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו כאשר הוא הופך להיות חומר בפני עצמו. כאשר הוא מפרק ומרכיב מחדש דימויים אלו נוצרות סצנות אלטרנטיביות – חמקמקות מבחינת מיקומם במרחב ומקום, המפגש הכפוי הזה מייצר לעיתים סביבות חדשות טעונות והרסניות.

הפוסט Humming הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

• אינסטליישן מיוחד של עידו שמי ל-3 לילות בלבד | הקרטל, עיר תחתית חיפה
• "מחשב מסלול מחדש" | מוזיאון פתח-תקווה לאמנות
• יאיר ברק | "מתרחק ממשהו, נועץ בו את עיניו" | מוזיאון תל-אביב לאמנות
• חדש במדרשה לאמנות: תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות – אמנות חזותית
• "בית מלאכה למלים" | סדנה לליווי כתיבה בהנחיית עדי שֹורק
• "אמנות בלא נחת" | מגמות באוצרות ובאמנות בת-זמננו

עידו שמי

אינסטליישן מיוחד של עידו שמי ל-3 לילות בלבד

25–27 בספטמבר 2014
חמישי, 19:00, שישי, 21:00, שבת, 18:00
הקרטל, רחוב הנמל 10, עיר תחתית חיפה

הקרטל מארח אינסטליישן מיוחד של גיבור אנדרגראונד מקומי, עידו שמי:"אַוטוֹאֵימַנְצִיפַּצִיָא!!!!…ואִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי". שמי הקים וניהל אמנותית את המועדון התל-אביבי דינמו-דבש בשנים 1995–2002. המועדון איגד תחתיו אמנים פלסטיים, מעצבים ומוזיקאים מישראל ומאירופה והפגיש אותם עם קהל שחיפש אלטרנטיבה לתרבות המיינסטרימית והמסחרית של תל-אביב. מאז פעיל שמי כאמן רב-תחומי ומציג בתערוכות רבות בעולם.

לקרטל יגיע שמי כחלק ממסע הקמפיין לספר האמן שעליו הוא עמל ב-15 השנים האחרונות, "חי וקיים – מסע סוריאליסטי בן יובל בארץ המובטחת", 500 עמודים של טקסט ויצירה, קומיקס והולוגרמה.

אירוע בפייסבוק: כאן.

אלכסנדר פטושקו, "גוליבר החדש", 1935, באדיבות FSUE Mosfilm Cinema Concern, מוסקבה

"מחשב מסלול מחדש" | מוזיאון פתח-תקווה לאמנות 

פתיחה: חמישי, 2.10.14
אוצרת: דרורית גור-אריה

התערוכה החדשה "מחשב מסלול מחדש" תוצג במסגרת אירועי Mediations ("ערוצי תקשורת"), הביאנלה הבינלאומית ה-4 שמרכזה בפוזנן, פולין. זוהי מסגרת משותפת של תערוכות ואירועי אמנות, שהשנה נפרשת תחת כותרת-העל "פוסט-גלובליזם", על פני 14 ערים ברחבי העולם, ביניהן ניו-יורק והירושימה, איסטנבול והנובר, פתח-תקווה וסן-דייגו. התערוכה תציע מבט רפלקסיבי על מהות הגלובליות ותשקף את חוויית המעבר לעולם פוסט-גלובלי מפוכח דרך יצירות במגוון מדיות של אמנים ישראלים ובינלאומיים. היא תעלה לדיון שאלות הנוגעות להשלכות החברתיות, התרבויות, הכלכליות והפוליטיות של תהליכי הגלובליזציה, תוך בחינת השפעתן על הפרט ומרכיבי זהותו, במתח שבין האישי לקולקטיבי.

משתתפים: סופי קאל, גיא גולדשטיין, לוקאס ויקרס, אריאל עפרון, מרטין פַּאר, אמיר יציב, עמוס גיתאי, ליאב מזרחי, טלי נבון, ריאן טרקרטין, סלה-מנקה (דייגו רוטמן ולאה מאואס), אייל אסולין, אלכסנדר פטושקו, נינה פישר ומרואן אל-סאני, תמר הירשפלד.

פרטים נוספים באתר המוזיאון.
מוזיאון פתח-תקווה לאמנות, רח' ארלוזורוב 30, פתח-תקווה.

יאיר ברק, "חממות #2", 2014

יאיר ברק | "מתרחק ממשהו, נועץ בו את עיניו" | מוזיאון תל-אביב לאמנות

פתיחה: שלישי, 7 באוקטובר 2014, ב-20:00
נעילה: 7.2.15
אוצרת: נילי גורן

ב-15 השנים האחרונות יצר יאיר ברק גוף עבודה רחב ומגובש הממקם אותו בין הקולות החשובים והמעניינים של הצילום המקומי. תערוכתו פורשת מנעד עשייה רחב המשקף את עיסוקו בסוגיות של כוח, ייצוגים היסטוריים מוסדיים, טבעו הרעיוני והחזותי של מדיום הצילום ועוד. לצד עבודות המצייתות בתבניתן לסוגת הצילום המסורתי, ברק "פולש" לטריטוריות של מיצב ושל פיסול, ומרחיב בכך את שדה השיח של עבודתו. כתב החידה שמציע ברק בעבודתו תובע עיון מעמיק וקריאה מדוקדקת, ומזמין את הצופה למסע מרתק בממלכת הדימוי ובעולמו של המושג במבוכי תרבות המערב. התערוכה, המקפלת לתוכה יופי רב לצד מלנכוליה שקטה, נפתחת בשאון פרץ מים אדירים הניתכים בחוזקה אל מי אגם, ומסתיימת בדממה טורדת שמהדהדת מעל שורה ארוכה של תצלומים פיוטיים, מהם ישירים המנכיחים בפשטותם מפגשים מזדמנים ולכאורה נטולי תוקף בין מבט לאובייקט, ומהם פרומים ומשובשים התובעים מהצופה מלאכת מחשבת של קילוף ופענוח (מתוך טקסט של נילי גורן).

מוזיאון תל-אביב, הגלריה לפיסול ע"ש רות וברוך רפפורט, הבניין הראשי, שאול המלך 27, תל-אביב. התערוכה בתמיכת Outset והגלריה ג'ולי מ.

אסף רותם

חדש במדרשה לאמנות: תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות – אמנות חזותית

הפקולטה לאמנויות המדרשה במכללה האקדמית בית-ברל גאה לבשר על מתן אישור פרסום והרשמה מטעם המל"ג לתוכנית לקראת תואר שני M.A.A.T ב"טיפול באמצעות אמנויות – אמנות חזותית", בראשות ד"ר אופירה הוניג, פרופ' תלמה ליבל ופרופ' יאיר גרבוז. התוכנית לטיפול באמנות בפקולטה לאמנויות נוסדה ב-1989, והיא בין התוכניות הראשונות והמובילות בארץ מסוגה. המפגש בין תוכנית המכשירה מטפלים קליניים ברמת תואר שני לבין הקמפוס ההיסטורי והמוביל של הפקולטה לאמנויות המדרשה משמש השראה, מרחיב, מעשיר ומאתגר את הסטודנטים לטיפול באמנות הלומדים במסגרת שכולה יצירה ועשייה אמנותית רחבה. התוכנית אושרה לפתיחה ולהרשמה על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה.

לפרטים נוספים

***

"בית מלאכה למלים"

סדנה לליווי כתיבה בהנחיית עדי שֹורק – סופרת ועורכת סדרת "ושתי" בהוצאת רסלינג

דליבור מרטינז 1978 מראיין את דליבור מרטינז 2010

"אמנות בלא נחת" | מגמות באוצרות ובאמנות בת-זמננו

קורס בהנחיית יונתן אמיר, מבקר אמנות ועורך-שותף של כתב-העת המקוון לאמנות, תרבות וחברה "ערב רב"

הקובייה, מקום לאמנות, ירושלים
חמישי/שישי לסירוגין: חמישי, 17:00–19:00; שישי, 10:00–13:00

 ***
המודעות ב"רב ערב" מתפרסמות בתשלום. מעוניינים/ות לפרסם בניוזלטר?
צרו קשר: raverev@gmail.com‏

הפוסט רב ערב 23.9.2014 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

Untitled
2010
420x50cm
מתכת, חיתוך לייזר, תאורת לד

www.niradoni.com

***

ניר אדוני | אמן ספטמבר בדימוי היומי | אוצרת: יעל רביד

בעבודתו בוחן אדוני את הקשר בין אדם וסביבה בנויה, נקודת המוצא היא שלארכיטקטורה יש תפקיד חשוב בחיינו, המרחב מסביבנו מכתיב את הגישה ואת הבנתנו את העולם , המתח בין האדם והסביבה מרתק אותו במובנים של קנה מידה, המצאות במרחב והשאלות שארכיטקטורה מעלה

מקדשים דתיים ואזורי תעשייה מסיביים שומרים על מאפיינים ספציפיים שנוטים להשאיר את אדם ביראה, ככאלו הם הופכים להיות תחומים מרכזיים לחקירה של אדוני בשילוב מחקר מתמשך של האיזור שאנו חיים בו וסביבת המגורים הקרובה. בסטודיו הוא מבודד תכונות מסביבות אלה אשר לאחר מכן הופכות לחומר גלם בעבודה שלו.

אדוניי משתמש בחיתוך לייזר, מדיה דיגיטלית ,קול ואור. אור מהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו כאשר הוא הופך להיות חומר בפני עצמו. כאשר הוא מפרק ומרכיב מחדש דימויים אלו נוצרות סצנות אלטרנטיביות – חמקמקות מבחינת מיקומם במרחב ומקום, המפגש הכפוי הזה מייצר לעיתים סביבות חדשות טעונות והרסניות.

הפוסט ללא כותרת הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

"הַתַּרְנְגוֹל יָשֵׁן עַל מַדַּף הַכּוֹבָעִים
שֶׁבַּכְּנִיסָה". מָה עוֹשָׂה שׁוּרָה כָּזֹאת
בְּשִּׁיר שֶׁל טוּרְקָה? מָה שֶּׁאֲנַחְנוּ
עוֹשִׂים בָּעוֹלָם, מֻקָּפִים רְפָאִים.
מָה הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ אִישׁ עוֹמֵד וּמְחַכֶּה
לְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ זָזָה בְּתוֹךְ מֵתָה
הַהוֹלֶכֶת לִקְרָאתוֹ. כָּל הָעֶרֶב
יָשְׁבוּ אֲנָשִׁים וְהֶאֱזִינוּ לְשּׁוּרָה
צֶ'רְקַסְקִי שֶׁהוּא, כָּךְ אָמְרוּ,
הַ סִּ פּ וּ ר  הָ אֲ מִ תִּ י.
בַּחַלּוֹן הַדְּרוֹמִי רָקַד (כִּי קָרַב
סְתָו) עֵץ הַתַּפּוּחַ. אֶלְזֶה לָחֲשָׁה
"הַגַּן שׁוּב מִתְפָּרֵעַ הַשָּׁנָה" וְיָצְאָה
לַחֲבֹשׁ אֶת גִּזְעוֹ

(ישראל אלירז, מתוך "אלזה", ספר שירה היוצא בימים אלה, ובו גם רישומי פחם של אלכס קרמר. הוצאת אפיק)

אלכס קרמר, רישום, מתוך "אלזה", ספר שיריו החדש של ישראל אלירז, 2014

"בינתיים הורד הארון. כומר אומר תפילות אחרונות שעה שהקברנים, במקטרונים כחולים, ממתינים במרחק כמה צעדים משם. שלושת הבנים מתייפחים, עיניהם נעוצות בביתן הקבורה הפעור שהסירו מעליו את לוח האבן; כאן, בצל הרענן הזה, יבואו הם לנוח בתורם. ידידים מוליכים אותם משם כאשר הקברנים קרבים".

(מתוך "איך מתים", אמיל זולה, הוצאת נהר-ספרים, 2014. מצרפתית: אביבה ברק-הומי. פורסם לראשונה בשנים 1875 ו-1888)

אורן פישר, רישום, מתוך "פופא", תערוכה קבוצתית חדשה בגלריה משונע. pupa הוא גולם של חרק, בובה בלטינית, עצם מונפש ללא רוח חיים, והוא מזכיר כי הגדרות של זהות, שייכות ואחרות הן נזילות ועלולות ליצור חוויה מאיימת באמצעות הדרכים שבהן סיפורים נוצרים, מתפרקים או קמים על יוצריהם. השימוש בנייר כחומר גלם עיקרי משמש את האמנים ליצירת עבודות כמעט גולמיות החושפות עירוב של סיפורים לא גמורים, הנעים ממצבים יומיומיים של ניכור, קונפליקטים, לעתים על גבול האלימות בסביבה הביתית והמשפחתית אל החוץ ואל המלחמות.
משתתפים: ליאור שטיינר, מיכל אורגיל, גליה עופרי, אורן פישר ושחר סריג.
פתיחה: 2.10.14, ב-20:00. נעילה: 1.11.14.
אוצרת: ד"ר טלי גרגיר.
משונע, רח' הרצל 112, תל-אביב

אחים שיחקו באחו
ישמעאל פרץ בצחוק
שרה התערבה: זה פרא
רק שלא יפער את בני
שלחה אותו לעזאזל
כמו כלב ערבי

ככה ישמעאל נתלש מהתורה
כמו שערה

(מתוך "ספר שעיר", מרחב ישורון, הוצאה עצמית, 2014, עשר שקל)

ליאור שטיינר, מתוך "פופא", תערוכה קבוצתית במשונע

אברם שלח ילד לשחיטה
מלאך ירד עליו:
"צחוקים איתך"
הבן הוחלף בבהמה

(כך מתגלגל הכסף:
מה תמורת מה תמורת מה)

(מתוך "ספר שעיר", מרחב ישורון, הוצאה עצמית, עשר שקל)

רישום של מיכל אורגיל, מתוך "פופא", תערוכה קבוצתית במשונע

כְּשֶׁאֲנִי בּוֹחֵן בְּעִיּוּן אֶת הֶרְגֵּלֵיהֶם הַמְּשֻׁנִּים שֶׁל הַכְּלָבִים
אֲנִי נֶאֱלָץ לְהַסִּיק
שֶׁהָאָדָם הוּא הַיְּצוּר הָעֶלְיוֹן.

כְּשֶׁאֲנִי בּוֹחֵן אֶת הֶרְגֵּלָיו הַמְּשֻׁנִּים שֶׁל הָאָדָם
אֲנִי מוֹדֶה, יְדִידִי, אֲנִי נָבוֹךְ.

(עזרא פאונד, "הרהור", תרגום: עודד פלד. מתוך "מבחר כתבים", עורך יהודה ויזן, הוצאת דחק, 2014)

אלינור סאם, "לוסידה", תערוכה במתחם התחנה הראשונה, כיכר דוד רמז 4, ירושלים. פתיחה: שני, 29.9.14, ב-19.30. אוצרת: איילת אמוראי-בירן. נעילה: 17.10.14. צילום: אביב בן.
סאם עוסקת בגבול שבין צלילות הדמיון לתעתועי המציאות במיצב המורכב מרישומים, קיפולי נייר דבק, תאורה וסאונד. קאמרה לוסידה הוא מכשיר אופטי מהמאה ה-19, גרסה מתקפלת ומפותחת של הקאמרה אובסקורה, שבה נוסף אלמנט של שרטוט הדימוי על נייר שקוף. קאמרה לוסידה היתה מועילה ביותר לצורך רישום פרספקטיבי לפי קנה-מידה בציורי נוף, בארכיטקטורה ועוד. סאם היא, בין השאר, צאצאית של הבדאי הגרמני הברון מינכהאוזן

ירדתי במרכזית החדשה והחלטתי ללכת ברגל קצת, בזהירות, כי הכל שם מרובב נוזלים מחליקים, מישהו שופך שם כל הזמן מים על הסחי שמצטבר, וצעדתי ככה, מפלסת בין נהרות תאילנדים ואריתריאים וסינים ורוסים וקולומביאנים, ובקצה המדרכה, ממש לפני הצומת, פתאום עיגול ריק מאנשים, כלומר כולם עוקפים אותו ברווח גדול, ובאמצע העיגול שוכב כושי ענק, נפיל, אם הוא היה עומד הוא היה מגיע עד לראשי העמודים, על פניו נראה ישן, חיכיתי עד שהבטן החשופה שלו תעלה ותרד, זה לקח זמן, אבל אז הוא התמתח פתאום וגירבץ בניחותא במכנסיים המוכתמים בשתן שלו וגירד בשיער הראסטות הארוך שלו, לא יכולתי לזוז, היו לו ציפורניים ארוכות ושחורות, כמו שמספרים על מתים שהציפורניים שלהם מממשיכות לגדול אחרי המוות, ככה הן היו, שחורות וארוכות מאוד עד שהתעקלו פנימה, לא פקח עיניים אפילו פעם אחת, פשוט ישן ככה, כמו על המיטה שלו, על המדרכה המכוסה סמחטות וזרזיפים של ביוב, פתאום זה נראה מיותר ומזיק להזמין נגיד אמבולנס, עוד מעט הוא יתעורר ויקום, ועד אז המשכתי ונשטפתי וחציתי הצומת ונתקעתי מול דוכן ירקות משונים וקניתי זר במיות נוקשות וחצילים ארוכים כחולים וענבים ענקיים, בעיקר כנראה בגלל המוכרת, עוד נפילה, לא הצלחתי לנחש מאיזו מדינה, עמדה מאחורי הדוכן על ארגז, אלה אדירת משמנים עם שמונה ידיים. עוד לא חזרתי, כמו שאתה רואה.

הפוסט לא רק יין זול, 25.9.14 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

"הגורם האנושי: הגוף בפיסול העכשווי", התערוכה הענקית בגלריית הייווארד, מקיפה את 25 השנים האחרונות ומציגה 47 עבודות של 25 אמנים בינלאומיים שהחזירו את גוף האדם למרכז הבמה בפיסול העכשווי. גוף האדם הוא אחד הנושאים השכיחים ביותר בהיסטוריה של האמנות, והפיסול הפיגורטיבי הוא אולי בן גילו של האדם, אך מה שמעניין הוא החדשנות והחיוניות שכל גישה חדשה תורמת לנושא מבחינת רעיונות, חומרים וטכניקות.

שש העבודות שנבחרו למאמר זה העניקו לי את ההנאה והזעזוע האסתטיים הגדולים ביותר בתערוכה, ומכולן עולה גם השאלה הפיסולית המעניינת, שלא נהוג לדבר או לכתוב עליה: מה תפקידן של הידיים?

אין צלב, אין זקן ואין גלימה סגולה

"זה הוא האיש", מארק וולינגר, Mark Wallinger, "Ecce Homo") 1999)

הפסל מייצג את ישו הנוצרי, או כפי שוולינגר קורא לו, "זה הוא האיש", על-פי הביטוי המפורסם בברית-החדשה שבעזרתו הציג הנציב הרומאי פונטיוס פילאטוס את ישו (האסיר הפוליטי) לאספסוף הירושלמי שדרש את מותו.

הפסל תוכנן לעמוד על "הבסיס הרביעי" החשוף בכיכר טרפלגר, כאחד האירועים לכבוד שנת 2000. בכיכר ניצבים, בין הפסלים, בריכות הנוי והמזרקות, ארבעה בסיסי פסלים מגרניט אפורה. על שלשה מהם ניצבים פסלי ברונזה של גנרלים חשובים. הבסיס הרביעי נשאר חשוף בערב המילניום, ללא גנרל. וולינגר בחר בישו כנושא לעבודתו כדי לציין גם את חגיגת שנת ה-2000 לנצרות, אולם גם כתזכורת לחובה הרוחנית האזרחית כלפי כל מיעוט דתי ואתני וכמחווה להשמדת העם שהתחוללה בזמנו בבוסניה.

הפסל נוצר מיציקת חומר פלסטי (Resin) עם אבקת אבן שיש לבנבנה. הדמות שמייצגת את ישו אינה כוללת את כל הפרטים המקובלים בנצרות ובאמנות לייצוגו: אין צלב, אין זקן ואין גלימה סגולה. שער התלתלים הגולש גולח, לפי וולינגר, כדי להזכיר את התעללות הנאצים באסירים ובאסירות היהודים. במקום זר הקוצים המסורתי מופיע זר מחוט תיל מוזהב. הידיים שנשאו את הצלב ונשארו חופשיות נקשרו בחבל מאחורי הגוף. הדמות עומדת זקופה בעיניים עצומות, כמעט עירומה, למעט פיסת אריג צרה קשורה בצד שמכסה את המבושים.

המודל ליציקת הפסל היה סטודנט לאמנות לשעבר, אבל זאת אינה יציקה מדויקת. וולינגר רצה בישו עכשווי, אבל גם קלאסי-רנסנסי מבחינה סגנונית פיסולית, לכן הראש והחזה עברו עיבוד בהתאם. הפסל עמד בכיכר על בסיס האבן הגבוה פי ארבעה מקומתו, מה שגימד מעט את גודלו הטבעי. המבט מהכיכר או ממרגלות הבסיס הגבוה נתן את ההרגשה שהפסל נחצב מאבן שיש, אבל בתערוכה, במבט מגובה העיניים ומקרוב, ניכרת העובדה שחומר היציקה, למרות צבעו והחלקתו המקצועית, חסר את הגוונים היפים של אבן שיש טבעית. למרות הידיים הקשורות, העיניים העצומות וזר התיל, יש בעמידה ובדמות שילוב מעניין של גאווה ועצב כאשר היא חשופה לגורלה.

מתפלל שיינתנו לו עוד שישה מיליון

"הוא", מאוריציו קטלאן, Maurizio Cattelan, "Him") 2001)

עבור עבודת פיסול הזאת נבנה בתערוכה חדר מלבני מאורך שבקצהו האחד פתח כניסה רחב מהרצפה עד התקרה, ובקצה האחר דמות שגודלה כגודל ילד, כורעת על הברכיים וגבה אל המבקר. החדר הלבן והדמות הכורעת רומזים על תפילה בקאפלה כנסייתית.

יש משהו מסתורי, דתי ודרמטי מסביב. לאט-לאט, תוך כדי התקרבות, מתגלה שלדמות שיער אדם שחור, נעליים שחורות גבוהות וז'קט ומכנסי צמר. מכנסי השלושת-רבעי רכוסים מתחת לברכיים בכפתורים, וגרבי צמר אפורים כהים מפרידים בין הנעליים למכנסיים. עם הרמת המבט נראות כפות ידיים משולבות לפנים, ורק כשהמבט נופל על פרופיל הדמות עם שפם המברשת הקטן והשחור שלה, עובר בצופה גל של צמרמורת. הוא מתבונן למטה, לעבר תיאור ריאליסטי מדויק של אדולף היטלר. הפנים אינן עוטות הבעה מוגדרת, אבל סך-הכל מביע מחשבה עמוקה והרהור.

קטלאן כותב: "שאינך יודע אם 'הוא' מתפלל שיינתנו לו עוד שישה מיליון אנשים להשמדה, או ש'הוא' מבקש סליחה'". בהמשך הוא מתאר את העבודה כדמות שהמסכות ותפקידיה השונים מתקלפים ממנה לאט-לאט. אמן אחר שמשתתף בתערוכה, אורס פישר, שואל: האם הפסל קטן או גדול? ועונה: עבורי הוא גדול, מפני שהשאלה אינה על העבודה עצמה, אלה על החלל שמסביב לה.

בדיחה מקאברית מימי המהפכה הצרפתית

ינקה שוניברי, "ילדה בלרינה", Yinka Shonibare MBE, "Girl Ballerina") 2007)

נערה צעירה בעמידת ריקוד בלט קלאסי בסיסית, רגל שמאל מעט אחורה, רגל ימין בצעד קדימה כאשר כף הרגל פונה ימינה, ידיים לאחור והראש… אין ראש! אם חשבת לרגע שאתה מכיר את מקור העבודה מאדגר דגה של סוף המאה ה-19, למרות "הלבוש האפריקאי" הרעשני והמצועצע ולמרות הראש החסר המופנה כלפי מעלה של הנערה בת ה-14, בא שוניברי לומר לך שעדיין לא התבוננת מספיק. בעיניו, אובדן ראשה של הדמות שעורה בצבע הקפה מונע את הגדרתה הגזעית ואת זהותה האישית והמעמדית. זה רעיון המבוסס על בדיחה מקאברית מימי המהפכה הצרפתית על השימוש בגיליוטינה ביחס לאריסטוקרטיה.

בנוגע ללבוש הססגוני, גם כאן מתברר שאנחנו טועים בהגדרתו כ"אפריקאי". לאריג הצבעוני יש היסטוריה מורכבת בגלגולו המסחרי. הוא תוכנן לראשונה כאריג אינדונזי, יוצר על-ידי ההולנדים ונמכר לשוק האפריקאי על-ידי הבריטים. כאמן, שוניברי רואה את אחד מתפקידיו ליצור דמויות כלאיים שאינן מאפשרות הגדרה מדויקת של טיפוס, גזע או מוצא.

הפתעה נוספת מחכה למבקר כאשר הוא מתבונן בדמות מאחור: במקום כפות ידיים משולבות בתנוחת הבלט הקלאסי, הנערה מחזיקה בידה השמאלית אקדח מתקופת המהפכה כשאצבעה על ההדק. במקום הדמות הצייתנית והממושמעת היא הופכת לדמות מורדת ומאיימת. אולי היא מאיימת על האחראי על דלת הבמה באופרה בפריז, יוהניס, שהיה ידוע כנצלן ורדה בנערות הבלט.

הרקדנית ירדה מהבסיס והיא יושבת לעשן

ריאן גאנדר, "צא לרחובות שונים, הם היו רחובות של בושה, או שהאבסינת טישטש את מחשבותי. אני חושב שאנחנו צריכים להתקדם", 2009 (Ryan Gander, "Come up on different streets, they both were streets of shame or absint blurs my thought, i think we should be moving on")

מאז 2008 יצר ריאן גאנדר, כמו שוניברי לפניו, שורה של פסלי ברונזה בהשראת העבודה של אדגר דגה "הרקדנית הקטנה בת ה-14", שיציקת הברונזה ממנה נוצרה בערך ב-1922.

בעבודות אלו מנסה גאנדר לדמיין מחדש את אופייה. הוא משתמש באשתו כמודל בלבוש רקדנית באימונים. הוא צילם, פסל אחר יצר את הדמות בשעווה, ובית-יציקה יצק אותה בברונזה בגודל מוקטן, 60% מגודלה הטבעי.

לדמות בפוזות שונות מצורף תמיד אותו בסיס עץ לבן בגודל קבוע וקובייה כחולה בגדלים משתנים. בעבודה "צא לרחובות שונים" גאנדר מאפשר לרקדנית לרדת מהבסיס המסורתי ולעמוד על קצות האצבעות בקרבתו, על הקובייה הכחולה, ליד החלון, כדי להתבונן מה נעשה מחוץ לגלריה.

בעבודות אלה היא כבר אינה פסיבית כאובייקט שחושקים בו, אובייקט המציג עצמו לתענוג הצופים, אלא היא דמות בעלת תשוקות, סקרנות ורצונות משלה. בעבודה אחרת, המוצגת אף היא בתערוכה, הרקדנית ירדה מהבסיס והיא יושבת לעשן. הטוויסט המעניין בעבודות מושג מהחופשיות בניגודים שבין פסל ביציקת ברונזה קלאסית לצד העמדה היומיומית הבנאלית.

בין התבוננות להצצה בערוותן

"הנערה הזאת", פול מקארתי, Paul McCarty, "That Girl" (T.G. Awake) 2012

שלושה פסלי עירום היפר-ריאליסטיים בגודל טבעי. ההבדל בין התנוחות השונות של הנערה מזערי. קשה להאמין ששלוש הנערות לא יזוזו אם תתעכב כמה שניות לידן. הנערות יצוקות מסיליקון צבוע בתוספת שיער אדם, יושבות בפישוק רגליים וידיהן תומכות את גופן באלכסון, נשענות. הריאליסטיות של הדמויות החושפות את ערוותן מכניסה לעתים את הצופה למבוכה, והוא נע בין התבוננות להצצה בערוותן לשאלות אתיות ולשאלות אסתטיות.

הצופה מובל תחילה לחדר לבן ובו שלושת משטחי התצוגה עם הפסלים, וממנו ניתן לעבור לחדר ובו ארבעה מסכים גדולים שמשחזרים את תהליך היציקה בכל שלביו. בתום הצפייה הצופה חוזר דרך חדר התצוגה של העבודות הגמורות לגלריה.

בביקור נוסף, אחרי ההתמודדות עם אפקט המבוכה הראשוני של העבודה, נראה לי שמקארתי (או אוצר התערוכה), שגה כאשר החליט להציג את פסלי העירום על שולחנות מורכבים מרגלי עץ הנושאים לוחות זכוכית על רקע לבן, וזאת כדי שתתקבל התחושה שהדמויות מרחפות. בעיני התקבלה תחושה של סטריליות, או תחושת בית-חולים. אולי קשה לי לקבל פסלי עירום חסרי אפקט ארוטי ודינמיות.

מונומנט מפלצתי, עצוב ואירוני

Installation view, The Human Factor, Hayward Gallery 2014, "לוחמים", תומס שוטה, 2012 (Thomas Schutte, "Krieger") Photo Linday Nylind

העבודה של תומס שווטה היא מונומנט מפלצתי, עצוב ואירוני, של זוג לוחמים אגרסיביים וחסרי פשרות, שלמרות הפגיעות הקשות שספגו במערכות הקודמות, שהפכו אותם לבעלי מום, נכונים להמשיך במלחמה הטרגית לפחות עד לניצחון משמעותי, או עד כניעה מוחלטת של האויב.

הרמז לגודל האוריגינלי של העבודה שהולידה את ה"לוחמים" טמון בקסדות, שהתחילו את תפקידן כפקקי מתכת המוברגים בבקבוקי משקה ומזון. גודלן של הדמויות היה קרוב לגודל הבקבוקים. העבודות האוריגינליות נוצרו בסוף שנות ה-90, לאחר התמוטטות הקומוניזם באירופה, כאשר גרמניה התנסתה בתקופה של אי-ודאות פוליטית. שווטה התחיל ביצירת קבוצת פיגורות בקנה-מידה קטן כהצעה לאירוניה של זכרונות תקופת המלחמה הקרה והמלחמות הגרמניות שקדמו לה.

העבודה הנוכחית נוצרה מהדמויות הראשונות על-ידי צילום, הגדלת קנה-המידה וייצור מגוש המורכב מלוחות עץ המודבקים יחדיו. השלב הסופי היה צריבה ומריחה בשמן. קשה לעמוד למרגלות "הלוחמים" שמתנשאים מעליך ולא לחשוב על התכונה הגברית-לאומית השלילית של אין-פשרות.

"הגורם האנושי: הגוף בפיסול העכשווי"
("The Human Factor: The Figure In Contemporary Sculpture")
אוצר: ראלף רוגוף (Ralph Rugoff)
גלריית הייווארד (Hayward Gallery), לונדון

הפוסט מדברים בידיים הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

* גרסת בטא
** המדריך נוצר בשיתוף עם המדור "גלריה" בעיתון "הארץ"

1. תערוכות נסגרות
2. אירועים
3. מדריך גלריות ארצי

***

נסגרות

• ג'ולי מ.: מרים כבסה, ציורים פנורמיים. עד 2.10.
• גורדון 2: "מגלי יבשות". עד 27.9.
• גלריה P8: עדי שמעוני, "Eva". עד 27.9.
• גלריית משונע: "אוב". עד 24.9.
• טובה אוסמן: אלון זכריה שיקאר, "כאוטיקס". עד 24.9.
• גלריית עין-הוד: עובדיה אלקרא, ציור. עד 1.10.
• הגלריה העירונית הרצליה, בית-האמנים: "טרי וחם". עד 24.9.
• מרכז באוהאוס תל-אביב: "באר-שבע: אדריכלות ברוטליסטית וניאו-ברוטליסטית". עד 30.9.
• סדנת ההדפס ירושלים: אברהם אופק, "קר וחם אליהו"; "התגלויות". עד 25.9.
• המוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן: יניב יור, "חיים אזוטריים". עד 29.9.

  מרים כבסה, "ציורים פנורמיים", ג'ולי מ., נעילה: 2.10

  ***

אירועים

• מוזיאון מאנה כץ: הדרכה בתערוכות המוזיאון. מדי שבת 11:00.
• מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: הדרכה בתערוכות המוזיאון. מדי שבת 11:30.
• בית-האמנים ירושלים: שיח גלריה בתערוכה של שחר בן-ישי, "והגדת לבנך". שבת, 27.9, 12:00.
• גלריה משרד בתל-אביב: הקרנת הסרט "סוד הקסם של סוניה גורפיין" במסגרת תערוכתה "סימנים של זמן". יש להזמין מקום מראש בטל' 03-5254191. ג' 30.9, 17:00.
• מוזיאון ישראל: שיח גלריה בתערוכה "אי שקט, חדש באמנות העכשווית". ג' 30.9, 18:00 (עם אוצרת התערוכה), 19:00 (עם שוע בן-ארי); שיח גלריה בתערוכה של ג'יימס טורל, "מקום לאור". ד', 1.10, 11:00.
• האגף השני: שיח גלריה בתערוכה של אריק שימן, "c'était son monde". ג' 30.9, 20:00.
• הקרטל, עיר תחתית חיפה: עידו שמי, "אַוטוֹאֵימַנְצִיפַּצִיָא!!!!…ואִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי". אינסטליישן. הנמל 10, חיפה. ה', 25.9, מ-19:00, ו', 26.9, מ-21:00, שבת, 27.9, מ-18:00.
• מוזיאון פרטי פרסלר: "מדרזדן לתל-אביב", לאה גרונדיג: 1948-1933. וולפסון 54, תל-אביב. א'-ה', 15:00-10:00, ו', 14:00-10:00. עד 11.11.
• בית הנסן: "מעברים". תערוכת תלמידי התואר השני במדיניות ותיאוריה של האמנות. גדליהו אלון 14, ירושלים. א'-ה', 18:00-10:00, ו', 14:00-10:00. פתיחה: שבת, 6.9, 20:00. עד 28.9.
• שדרות דב הוז, חולון: תערוכת חוצות "White Shirt Exhibition". החולצה הלבנה דרך עדשות המצלמה. עד 31.12.
• מוזיאון אילנה גור: "מקרינים אמנות". עבודות וידיאו על הקיר החיצוני של המוזיאון. עד 25.10; "מפגש+". פיסול, ציור, מיצב ווידיאו. עד 30.9. א', ג'-ה', שבת, 21:30-10:00, ב', ו', 16:00-10:00. מוזיאון אילנה גור, מזל דגים, יפו. טל' 03-6837676. 30-25 שקל (38 שקלים כולל סיור מודרך, 90 שקל כולל מופע מוזיקה).
• ***

גלריות לאמנות

• אלון שגב: אלכס קרמר, "רוחות". עבודות גדולות ממדים. עד 17.10. שד' רוטשילד 6, תל-אביב, טל' 03-6090769. ב'-ה', 18:00-10:00, ו', 13:00-10:00.
• אלפרד, מכון שיתופי לאמנות ולתרבות: גידי סמילנסקי ורותם ריטוב, "אחרי הפרפרים". עד 3.10; בחצר: ורד אהרונוביץ', "המזרקה". מיצב פיסולי. ללא מועד סיום. סמטת שלוש 5, תל-אביב, טל' 052-8014848. ג'-ה', 21:00-17:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 15:00-11:00.
• ארמנו טדסקי: "אי האמנים e artist 2014". תערוכה קבוצתית. עד 24.10. לילינבלום 3, טל' 03-5170344. א', 19:00-15:00, ב'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-11:00 או בתיאום מראש.
  ברוורמן: אסף שחם, "The Vision of Division". בבייקרי: האנו קארג'אלאינן, "Man In A Blue Shirt". עד 9.10. השרון 12ב', תל-אביב. טל' 03-5666162. ג'-ה', 19:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• גבעון: "תל-אביב > פריז > תל-אביב". התערוכה מוצגת גם בגבעון פורום לאמנות. עד 1.11. גורדון 35, תל-אביב, טל' 03-5225427. ב'-ה', 18:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• גבעון פורום לאמנות: "תל-אביב > פריז > תל-אביב". התערוכה מוצגת גם בגלריה גבעון. עד 1.11. אלרואי 3 פינת שלוש 22, נווה-צדק, תל-אביב, טל' 03-9490999. ה', 20:00-15:00, ו'-שבת, 15:00-11:00.
• ג'ולי מ.: מרים כבסה, ציורים פנורמיים. עד 2.10. בצלאל יפה 10, תל-אביב, טל' 03-5607005. ב'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• גורדון: אבנר כץ, עבודות חדשות. עד 4.10. בן-יהודה 95, תל-אביב, טל' 03-5240323. ב'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-10:00.
• גורדון 2: "מגלי יבשות". תערוכה קבוצתית. עד 27.9. נתן החכם 4, תל-אביב, טל' 03-5290011. ב'-ד', 14:00-11:00, ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-10:00 או בתיאום מראש.
• גלריה חזי כהן: ויק מוניס, "תמונות כתבי-עת 2". קולאז'ים; אייל וייזר ורמי מימון, "מרחב". פרויקט המשלב תיאטרון, וידיאו-ארט, קולנוע ומיצג. עד 25.10. וולפסון 54, תל-אביב, טל' 03-6398788. ב'-ה', 19:00-10:30, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• גלריה משרד בתל-אביב: סוניה גורפיין, "סימנים של זמן". עיבוד של צילומים משנות ה-40. עד 23.10. זמנהוף 6, תל-אביב, טל' 03-5254191. ב'-ה', 18:00-11:00; ו', 14:00-11:00.
• גלריה P8: "רוך וקושי, הגיל השלישי והמגדר הרביעי", חלק א'. זקנה באמנות עכשווית. חלק ב' ייפתח בנובמבר. פתיחה: ה', 2.10, 20:00. עד 1.11; עדי שמעוני, "Eva". צילום. עד 27.9. יהודה הלוי 79 (בחצר), תל-אביב, טל' 8616001־050. ג', 15:00-11:00, ד'-ה', 19:00-15:00; ו'-שבת, 15:00-11:00. שעות פתיחה בראש השנה: 14:00-11:00 (חג וערב חג). סגור בערב יום כיפור.
• גלריית משונע: "פופא". תערוכה קבוצתית. פתיחה: ה', 2.10, 20:00. עד 1.11; "אוב". עד 24.9. הרצל 112, תל-אביב. ג', ה', 22:00-18:00, ו', 16:00-12:00.
• גרשטיין: דוד גרשטיין, "Present Perfect". ללא מועד סיום. בן-יהודה 101, תל-אביב, טל' 03-5293826. א'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00.
• דביר: אדל אבדסמד, "ילדי". וידיאו ומיצב. עד 11.10. ראשית-חוכמה 14, תל-אביב. ג'-ה', 18:00-11:00. ו'-שבת, 13:00-10:00.
• הקיבוץ: אורית ישי, "נורא יפה". תצלומי סטילס מטופלים ועבודת וידיאו; יעל בלבן, "יפה נורא". עבודות דיו, רפידוגרף ואקוורל על נייר. עד 17.10. דב הוז 25, תל-אביב, טל' 03-5232533. ב'-ה', 15:00-11:00, 18:00-16:00; ו', 14:00-11:00.
• זומר: "Feels Like Heaven". עבודות על נייר. עד 25.10. שד' רוטשילד 13, תל-אביב, טל' 03-5166400. ב'-ה', 18:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 13:00-11:00.
• זימאק: קובי אסף, "הלם החיים". שיא ושפל בחוויות קיומיות. עד 24.10. ה' באייר 68, תל-אביב, טל' 03-6915060. א'-ה', 20:00-9:30, ו', 15:00-9:30.
• טובה אוסמן: אלון זכריה שיקאר, "כאוטיקס". צילומים מעובדים. עד 24.9. בן-יהודה 100, תל-אביב, טל' 03-5227687. ג'-ה', 13:00-11:00, 19:00-17:00; ו', 13:00-11:00.
• יאיר: אסף רהט, "פנים גוף". דיוקנאות עצמיים בדיו ועפרונות צבעוניים על נייר. עד 17.10. אבן גבירול 6, תל-אביב, טל' 03-6956927. ב'-ה', 19:00-12:00, ו', 14:00-11:00.
• מקום לאמנות: "ווטסאפ / מאוסף בנו כלב לחם, אדמה או שיר". עד 25.10. שביל-המרץ 6, תל-אביב, טל' 03-6725124. ב'-ה', 19:00-12:00, ו'-שבת, 15:00-10:00.
• נגא: נבט יצחק, "ארץ יצורי הפרא". מיצב וידיאו בעקבות שטיחי מלחמה אפגניים. עד 31.10. אחד-העם 60, תל-אביב, טל' 03-5660123. ב'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• נ&נ אמן (נלי אמן): תערוכת קיץ. ללא מועד סיום. גורדון 21, תל-אביב, טל' 03-5232003. ב'-ה', 14:00-11:00, 19:00-17:00; ו', 14:00-11:00, שבת, 13:00-11:00.
• עינגע: אלונה הרפז, "מלח". וידיאו וציורים. עד 25.10. בר-יוחאי 7, תל-אביב, טל' 03-5181812. ג'-ה', 18:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• פינברג פרוג'קטס: איתמר פריד, "ציפורי גן עדן". עד 18.10. שביל-המפעל 3, בניין 5, קומה 2, טל' 077-3452115. ד'-ה', 18:00-12:00, ו', 14:00-11:00, שבת, 13:00-11:00.
• רוזנפלד: "כוח משיכה". תערוכה קבוצתית. מיניות המגיחה בחיי היומיום. עד 25.10. שביל-המפעל 1, בניין 6, קומה 1, תל-אביב, טל' 03-5229044. ג'-ה', 19:00-12:00, ו', 14:00-11:00, שבת, 13:00-11:00.
• רוטשילד אמנות: אורי בלייר, לודוויג בלום, "שני ציירים במדבר". עד 19.10. יהודה לוי 48, תל-אביב, טל' 052-8729490. ב'-ה', 18:30-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00. שעות פתיחה בראש השנה: ד', 24.9, שבת, 27.9, 14:00-11:00. סגור בימים ה'-ו', 26.9-25.9. הגלריה סגורה בערב יום כיפור.
• שלוש: סיגל פרימור, "לבנדה 56". סביבה פיסולית מרובדת סאונד. עד 12.10. מזא"ה 7, תל-אביב, טל' 03-6200068. ב'-ה', 19:00-11:00; ו', 14:00-10:00; שבת, 14:00-11:00.
• Contemporary by Golconda: בני אפרת, "היונה, קיץ 2062". מיצב קרח ענק. עד דצמבר. הרצל 117, תל-אביב, טל' 03-6822777. ב'-ה', 19:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• Raw Art: יורם קופרמינץ, "גיהנום". צילומי מסך מטופלים. עד 25.10. שביל-המרץ 3, בניין 8, קומה 4, תל-אביב, טל' 03-6832559. ג'-ה', 18:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-11:00. שעות פתיחה בראש השנה: ד', 24.9, שבת, 27.9, 14:00-11:00. סגור בימים ה'-ו', 26.9-25.9. הגלריה סגורה בערב יום כיפור.

חללי תצוגה

• אטליה שמי: אלון פורת, "פועל אמנות". ציורים משנות ה-70 ומחורף 2009. עד 26.10. כברי, טל' 04-9952709. ג'-ד', שבת, 15:00-11:00 או בתיאום מראש בטל' 052-8840215.
• ארטפורט: "משחקים באש". בעקבות ההשפעה האנושית על הטבע. עד 18.10. דרך בן-צבי 55, תל-אביב. ד'-ה', 19:00-12:00, ו'-שבת, 16:00-11:00.
• בית אוסף קופפרמן: משה קופפרמן, עבודות. תערוכת קבע. קיבוץ לוחמי-הגטאות, טל' 04-9933792. ו'-שבת, 15:00-10:00.
• בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית: "בטון, בולימיה". על תרבות הבטון והמלט באמנות ישראלית. עד 1.11. העמל 17, תל-אביב, טל' 03-5182257. ב'-ה', 19:00-11:00, ו'-שבת, 14:00-11:00.
• בית-האמנים ירושלים: רונן סימן-טוב, "מודדים". ציור תיאטרלי; ורדה כרמלי, "אני רואה זיכרון". צילומים ממסעות לברלין; שמעון פינטו, "ויהי היום". ציורי ילדות וציורים מחייו של אמן בעולם הדתי; מילכה צ'יזיק , "הביתה". הדפס. תערוכה לזכרה של האמנית (2011-1937); שחר בן-ישי, "והגדת לבנך". מיצב. עד 18.10. שמואל הנגיד 12, ירושלים, טל' 02-6253653. א'-ה', 13:00-10:00, 19:00-16:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 14:00-11:00.
• בית-האמנים ע"ש יוסף זריצקי (תל-אביב): אסנת רייזמן בן שלום, "תנאים של ציור"; צ'נצ'ל בנגה, "Urban Life"; אדוה ברעם , "Destroyed"; פדוא נעאמנה, שיר לייזר, "Now & Tommorow". מיצבים העוסקים באדם במציאות בת ימינו; רונית קרת, "ואחרי ככלות הכל"; יעל יערי, "אינטנסיביות אובססיבית". עבודות נייר ופיסול; עמית רונן, "הכל תלוי". ציורי שמן על בד; אורה סרי, "דיוקן עצמי". עד 5.10. אלחריזי 9, תל-אביב, טל' 03-5246685. ב'-ה', 13:00-10:00, 19:00-17:00; ו', 13:00-10:00; שבת, 14:00-11:00.
• בית הגפן: "על הסכנה שבסיפורים לא מסופרים". עד 1.11. הגפן 2, חיפה. א'-ה', 16:00-8:30; ו'-שבת, 14:00-10:00.
• גלריה דוויק: חיה גרץ רן, "יזרעאליות". עד 18.10. מרכז הכנסים ע"ש אדנאואר, משכנות-שאננים, ירושלים, טל' 02-6292220. כל השבוע 20:00-10:00.
• גלריה חנקין: אהוד אורן, "עבודות 2014-2008". צילומי נופים על רהיטים. עד 18.10. חנקין 109, חולון. א'-ה', 12:30-10:00, 19:00-16:00, ו', 12:00-10:00, שבת, 14:00-10:00.
• גלריה טל: עבודות של אמני כפר-ורדים. עד 8.11. חצב 74, כפר-ורדים, טל' 054-7542699. ג', 19:00-17:00, שבת וחג, 14:00-11:00 ובתיאום מראש.
• גלריה כברי: "סל שברים". תערוכה קבוצתית העוסקת בשברי מיתוסים, זיכרון, זהות מגדרית ושברים נוספים. עד 25.10. כברי, טל' 04-9952537. ה', 19:00-16:00, ו', 14:00-11:00, שבת וחג, 15:00-11:00.
• גלריה לאמנות גבעת חיים איחוד: ז'אק ז'אנו, "שיקוף II". עד 4.11. גבעת-חיים איחוד, טל' 054-9039945. ו', 15:30-10:30, שבת, 16:00-10:30.
• גלריית בית-הספר מוסררה: זואי גרינדאה, "נמר חברבורות". צילום; קתז'ינה קוזירה, "מחפשים את ישו". וידיאו בהשראת סינדרום ירושלים; "עומד מלכת / דיאלוג עם מורל דרפלר". תערוכה קבוצתית. עד 15.10. הע"ח 9, מוסררה, ירושלים. א'-ה', 17:00-10:00.
• גלריית החווה: "White T". מעצבים בעקבות הטי שירט הלבנה. עד 29.11. הנחושת פינת המלאכה, אזור התעשייה חולון, טל' 03-5596590. ב', 16:00-13:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.
• גלריית עין-הוד: עובדיה אלקרא, ציור. עד 1.10. עין-הוד, טל' 04-9842548. א', ג', ד'-ה', 16:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 16:00-11:00.
• האגף השני: אריק שימן, "c'était son monde" (זה היה עולמו). צילום. חוויות האמן מהעיר ברלין. פתיחה: שבת, 27.9, 20:00. עד 1.11; טליה קינן/רחל קיני, "הירח הוא פצע בשמים". רישום, ציור, קולאז', פיסול. ללא מועד סיום. הנמל 67, חיפה, טל' 04-8669463. ב', 21:00-18:00, ג', 24:00-20:00, ה', 14:00-11:00 או בתיאום מראש.
• הגלריה העירונית הרצליה, בית-האמנים: "טרי וחם". תערוכה קבוצתית. עד 24.9. בן-גוריון 7, הרצליה, טל' 09-9589986. א', ג'-ה', 13:00-10:00, 19:00-13:00, ו', 13:00-10:00.
• הגלריה העירונית לאמנות, רחובות: "תך נסתר". תערוכה קבוצתית. עד 14.11. יעקב 32, רחובות, טל' 08-9390390. א', ה', 13:00-09:00, 19:00-17:00, ב'-ד', 13:00-09:00.
• הגלריה לאמנות אום אל-פחם: "העץ הנדיב". אמנים ישראלים ופלסטינים על חשיבותו, מהותו וסמליותו של עץ הזית. עד 13.12. אום אל-פחם, טל' 04-6315257. א'-ה', שבת, 16:00-9:00.
• הגלריה ע"ש גניה שרייבר ויד מישל קיקואין: מאשה זוסמן, "רוח צד". ציור; "שממה הורה". עבודות מאוסף יגאל אהובי, חלק 2. עד 17.10. אוניברסיטת תל-אביב, טל' 03-6408860. א'-ד', 19:00-11:00, ה', 21:00-11:00, ו', 14:00-10:00.
• החללית: "אחיזה/Holding". בחינת הגבול בין ייצוגי הורות ומיניות באמנות. עד 18.10. הירקון 70, תל-אביב, טל' 03-5107071. א'-ה', 18:00-11:00, ו', 14:00-11:00.
• המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית: "מכניקה עדינה". פרקטיקה וביקורת על השימוש בטכנולוגיה בשדה האמנות העכשווית; בקי מיינר, "התנאים 11/6". תיעוד בקולאז'ים של שכונת ג'סי כהן. עד 17.1. האמוראים 4, חולון, טל' 03-5568792. ג'-ד', 20:00-16:00, ה', 14:00-10:00, ו'-שבת, 15:00-10:00.
• המרכז לאמנות עכשווית: דרור דאום, "Scared to Die"; "Scared to Live". שתי תערוכות נפרדות, האחת עוסקת בפחדים ובחרדות של החיים המודרניים (מחלות, אסונות טבע ועוד), והשנייה בבדידות, תסכול וקנאה. עד 4.12. קלישר 5 פינת צדוק הכהן 2, תל-אביב, טל' 03-5106111. ב'-ה', 19:00-14:00, ו'-שבת, 14:00-10:00. כניסה: 10 שקלים.
• המשכן לאמנות בית מאירוב: "מכחול האש". מעצבים ואמנים בעקבות שיריו של רוני סומק. עד 8.11. הרצפלד 31, חולון, טל' 03-6516851. ג'-ה', 20:00-17:00; ו'-שבת, 13:00-10:00.
• ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון: תומר לוי, "Back Stage". חשיפת שיטתו של לוי לעיצוב כיסא. עד 10.10. גולומב 52, בניין 6, חולון, טל' 03-5026666‏. א'-ה', 18:00-10:00.
• הקצה: אור-נה רן, "מראה מקום". מודלים רעיוניים של פסל בשלבים שונים. עד 18.10. לוחמי-הגטאות 34, נהריה, טל' 04-9926819. ב', 19:00-16:30, ה', 16:30-13:00, ו', 15:00-12:00, שבת, 13:00-11:00.
• זהזהזה: אדריכל רועי סקר ואורי כרמלי ליאונוב, "חוזה". פרשנות למושגים של התרחקות, תנועה ומקריות. עד 25.10. מבנה 21, נמל תל-אביב, טל' 03-5444261. ב'-ה', 18:00-12:00, ו', 15:00-10:00, שבת, 19:00-12:00.
• מיקה, אמנות ישראלית: Faile"", עבודות של צמד האמנים מברוקלין, Patrick McNeil and Patrick Miller. עד 17.10. בן-יהודה 97, תל-אביב, טל' 03-9525830. א'-ה', 19:00-11:00, ו', 14:00-10:00.
• מרחב לאמנות: "Deadline". תערוכה קבוצתית של אמני הוועדה. עד 30.11. כיכר קדומים 8, יפו, טל' 2353898־052. א'-ה', 18:00-09:00 או בתיאום מראש.
• מרכז באוהאוס תל-אביב: "באר-שבע: אדריכלות ברוטליסטית וניאו-ברוטליסטית". צילומים: שי אפשטיין. עד 30.9. דיזנגוף 99, תל-אביב, טל' 03-5220249. א'-ה', 19:30-10:00, ו', 14:30-10:00, שבת, 19:30-12:00.
• מרכז גוטסמן לתחריט: "קירות פורחים". הדפסים. ללא מועד סיום. קיבוץ כברי, טל' 04-9952713. א'-ה', 16:00-07:30 (מומלץ לתאם), שבת וחג, 15:00-10:30 או בתיאום מראש.
• סדנת ההדפס ירושלים: אברהם אופק, "קר וחם אליהו". תצריבים, הדפסי אבן וחיתוכי לינוליאום; "התגלויות". תערוכה קבוצתית. עד 25.9. שבטי-ישראל 38, ירושלים, טל' 02-6288614. א'-ה', 15:00-8:00 או בתיאום מראש.
• פריסקופ: אלון מורן ומאיה מידר מורן, "טווי ומעבר…ומעבר לטווי". מיצב. עד 18.10. בן-יהודה 176, תל-אביב, טל' 03-5226815. ב'-ה', 20:00-17:00, ו'-שבת, 13:00-11:00. שעות פתיחה בראש השנה: ו', 26.9, שבת, 27.9, 13:00-11:00.

מוזיאונים לאמנות

• בית העיר: "אימרסיה בבית העיר". הגיימינג כבחינת הטשטוש בין האמיתי לווירטואלי. ללא מועד סיום. ביאליק 27, תל-אביב, טל' 03-7240311. ב'-ה', 17:00-9:00, ו'-שבת, 14:00-10:00, כניסה: 20 שקל.
• בית התפוצות: "מזל וברכה". מיתוסים ואמונות תפלות באמנות ישראלית עכשווית. עד 31.12; "2,500 שנות חיים יהודיים בגולה". תצוגת קבע. אוניברסיטת תל-אביב, רמת-אביב, טל' 03-7457800. א'-ג', 16:00-10:00; ד'-ה', 19:00-10:00; ו', 13:00-9:00. כניסה: 40 שקל לתצוגת קבע, 15 שקל לתערוכות מתחלפות.
• בית ראובן: ציורי ראובן מאוסף המוזיאון. תצוגת קבע. ביאליק 14, טל' 5255961. ב', ד'-ו' 15:00-10:00; ג' 20:00-10:00; שבת, 14:00-11:00. כניסה: 20-10 שקל, כניסה חופשית לילדים, כניסה חופשית בימי שלישי, 20:00-16:00 (במסגרת שנת ראובן).
• ביתן הלנה רובינשטיין: "שעת סיפור / היה או לא היה". שבעה מיצבי וידיאו. עד 1.11; "פורצלן מייסן"; "אירוסים, נרקיסים, פרפרים: כלי הזכוכית של אמיל גאלה". תצוגת קבע. שד' תרס"ט 6, תל-אביב, טל' 03-5287146. ב', ד', שבת, 16:00-10:00; ג', ה', 22:00-10:00; ו' וערבי חג, 14:00-10:00. 10 שקלים.
• המוזיאון הימי הלאומי: "אלים, אלות וגיבורים מהמיתולוגיה: בפיסול היווני-רומי". עד 1.5. דרך אלנבי 198, חיפה, טל' 04-8536622. א'-ה', שבת, 15:00-10:00, ו', 13:00-10:00. שעות פתיחה בראש השנה: ד', 24.9, סגור, ה', 25.9, 15:00-10:00.
• המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס: "פצעי בגרות". קומיקס בעברית, 1995-1975; "קריקטוריסט פובליציסט עברי"; "מה, למה, איפה ואיך". תצוגות קבע. ויצמן 61, חולון, טל' 03-6521849. ב', ד', ו', 13:00-10:00, ג', ה', 20:00-17:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 10-5 שקלים.
• המוזיאון הפתוח בעומר: "זמן הדפס". סדנת ההדפס בירושלים ומרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי מציגים. עד פברואר 2015. עומר, טל' 08-9908121/5. ב'-ה', 16:00-9:00, שבת ראשונה בחודש 15:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל, כניסה חופשית לחיילים.
• המוזיאון הפתוח בתפן: אלה אמיתי-סדובסקי, "חלקי חילוף". עד דצמבר; הרמן שטרוק, "אחרי מאה שנה". ליטוגרפיות, מסמכים, צילומים. עד 30.5.2015. תפן, טל' 04-9109600. ב'-ה', 16:00-9:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 35-25 שקל.
• המוזיאון הפתוח לצילום: פסי גירש, "עבודות 2014-1987". עד 28.10. גן התעשייה תל-חי, טל' 04-6816702. ב'-ה', 16:00-8:00; שבת וחג, 16:00-10:00. כניסה: 20-11 שקל, כניסה חופשית לחיילים.
• המוזיאון לאדריכלות ע"ש מוניו גיתאי וינרויב: "בזכות האיפוק: הבזקים של ברוטליזם חיפאי". ללא מועד סיום. שד' הנשיא 135, חיפה, טל' 054-5831597. ד'-ה', 13:00-10:00, ו'-שבת, 14:00-11:00. כניסה: 20-10 שקל.
• המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק: "סיירת החלל ימאטו". אנימציה יפנית. ללא מועד סיום. חיבת-ציון 18, רמת-גן, טל' 03-6188243. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 13:00-09:00; שבת, 15:00-10:00. כניסה: 15 שקל.
• המוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן: פסי מרגוליס, "ביקור מולדת/זמן אחר". ציור; רותי סגל, "האמנות שמאחורי הנוף"; ג'ון בייל, ציור. ללא מועד סיום; יניב יור, "חיים אזוטריים". וידיאו המתמקד בחרקים שנפגעו ונאבקים לשרוד. עד 29.9; רוני סומק, "שריטה במרפק השירה". ציור; מרים גמבורד, "אמת בדויה". רישום. ללא מועד סיום. עבודות מאוסף המוזיאון. תצוגת קבע. דרך אבא הלל סילבר 146, רמת-גן, טל' 03-7521876. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 13:00-9:00; שבת, 15:00-9:00. כניסה: 20 שקל.
• המוזיאון לאמנות רוסית ע"ש צטלין: משה ויבגניה גמבורד, ציורים ורישומים. ללא מועד סיום. חיבת-ציון 18, רמת-גן, טל' 03-6188243. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 13:00-09:00; שבת, 15:00-10:00. כניסה: 20 שקל.
• מובי מוזיאוני בת-ים: חיים דעואל לוסקי, "צילום בזמנים אפלים". גוף עבודות מארבעה עשורים. התערוכה בנויה סביב 12 מצלמות שלוסקי בנה. עד 27.12; תערוכה היסטורית לתולדות בת ים. תצוגות קבע. סטרומה 6, בת-ים, טל' 03-6591140. ג', ה', 20:00-16:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.
• מוזיאון ארץ ישראל: "פורחים בגיל". מיצב של עשרת אלפים פרחי קרמיקה שיצרו אזרחים ותיקים מכל הארץ. עד 27.12; מירי דוידוביץ, "רוק בשחור". צילום. תרבות המועדונים בשנות ה-80. עד 28.2; "תערוכת העפיפונים הגדולה". בתשלום נוסף של 25 שקל (ילדים ומבוגרים). עד 5.11; מינדי וייזל, "חוצה קווים". אמנות בזכוכית. עד 31.12; "הגרסה המאוירת". איורים לתרבות ישראלית. עד 30.12; "יודאיקה מקומית"; גן יעל; ביתן הזכוכית; ביתן הקרמיקה; ביתן קדמן למטבעות; ביתן אתנוגרפיה ופולקלור; ביתן נחושתן; כיפות היוצרים; חפירות תל קסילה; ביתן הדואר והבולאות; ארץ הברון; מרכז אדם ועמלו; והפלנטריום. תצוגות קבע. חיים לבנון 2, רמת-אביב, תל-אביב, טל' 03-6415244. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 20:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 16:00-10:00. כניסה: 48-24 שקל, כניסה חופשית עד גיל 18 (כניסה לפלנטריום בתוספת תשלום).
• מוזיאון אשדוד לאמנות: "עד שתצא מקולי". עבודות המשלבות בין דפוסים מערביים לזיקה פרטית למקורות תרבותיים שנזנחו/נשכחו/הודרו/נמחקו תחת מנגנוני "כור ההיתוך" הישראלי. עד דצמבר 2014; "שעת הקסם-אור וצבע כחומר". עבודות המציגות יחסים בין אור, צבע וחומר. לכל המשפחה. ללא מועד סיום. דרך-ארץ 8, אשדוד, טל' 08-8545180/1. א', ג'-ה', 16:00-09:00, ב', 20:00-09:00, ו'-שבת, 13:30-10:30. כניסה: 30-15 שקל (15 שקל עד 31.12).
• מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן: "מגשר לאשדותיים, 90 שנה". עד 13.12. קיבוץ אשדות-יעקב מאוחד, טל' 04-6757737. ב'-ה', 15:00-10:00, ו' וערבי חג, 13:00-10:00, שבת וחג, 14:00-10:00.
• מוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה: אבנר שר ודייוויד אייזקס, "ציפור על תיל". ללא מועד סיום; "ציור ואות". עד 30.11; גן פסלים של יגאל תומרקין. תערוכת קבע; אוסף היודאיקה. תערוכת קבע. קיבוץ ברעם, טל' 04-6988295. א'-ה', 16:00-10:00; ו' וערבי חג, 14:00-10:00; שבת, 15:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל.
• מוזיאון הכט: עבודות של סטודנטים מהחוג לאמנות בהשראת אוספי המוזיאון. ללא מועד סיום; תערוכות קבע: ציור צרפתי, אמנות יהודית (אמצע המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20), ארכיאולוגיה. אוניברסיטת חיפה, שדרות אבא חושי 199, חיפה, טל' 04-8240308. א'-ב', ד'-ה', 16:00-10:00, ג' 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 14:00-10:00. כניסה חופשית.
• מוזיאון הנגב לאמנות: "המדיום הוא המסר". הדפסי פופ מאוסף מוזיאון ישראל; "מצילום להדפס". הדפסים מאוסף המוזיאון. עד 18.10. העצמאות 60, באר-שבע, טל' 08-6993535. ב'-ג', ה', 16:00-10:00, ד', 19:00-12:00, ו'-שבת, 14:00-10:00.
• מוזיאון העיצוב חולון: "קיפולים". עיצובים עכשוויים המשקפים מלאכות מסורתיות. עד 25.10. פנחס אילון 8, חולון. טל' 073-2151500. ב', ד', 16:00-10:00; ג', ה', 20:00-10:00; ו', 14:00-10:00; שבת, 18:00-10:00. כניסה: 35 שקל.
• מוזיאון העיר חיפה: "בין חיפה ליריחו", הערים ההיסטוריות בצילומיו של זאב אלכסנדרוביץ' (1935-1932). פתיחה: שבת, 27.9, 20:00. עד 1.3. שד' בן-גוריון 11, המושבה הגרמנית, חיפה, טל' 04-9115888. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-16:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. שעות פתיחה בראש השנה: ד', 24.9 סגור, ה', 25.9, 15:00-10:00.
• מוזיאון הרמן שטרוק: פרנסיסקו גויה, "יצירות מופת על נייר". עד 25.1; "אמנות ההדפס היום". מחווה להרמן שטרוק. עד 26.10; הרמן שטרוק, "רומנטיקן על הכרמל". ללא מועד סיום. ארלוזורוב 23, חיפה, טל' 04-6359962. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00. המוזיאון סגור בראש השנה, ד'-ה', 25.9-24.9.
• מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית: "בחזרה לברלין". הקבץ תערוכות: עילית אזולאי, "הכמוס הגמור בגלוי". מיצב המשלב תצלומי פנורמה וקול; "מכתב ממר פאוסטוס, שבע קריאות מברלין". תערוכה קבוצתית. עבודות וידיאו וקול; אֵריק שימן, "ספר מבקרים: תצלומים מתוך ארכיון אישי". תצלומים מהעשורים האחרונים במחנות הריכוז: המבקרים, העובדים ועוד. עד 17.1; תערוכות במסגרת "אוסף+": צבי לחמן, "עמודים"; "מאוסף יעקב אלקוב". תערוכה קבוצתית. ללא מועד סיום. הבנים 4, הרצליה, טל' 09-9551011. ב', ד', ו'-שבת, 14:00-10:00; ג', ה', 20:00-16:00. כניסה: 10 שקלים.
• מוזיאון חיפה לאמנות: "הזוכים, 2013". תערוכת הזוכים בפרסי משרד התרבות לאמנות ולעיצוב. עד 18.10; במרכז האמנויות: "חם-קר-נוזל-מוצק". לכל המשפחה. עד 8.2.2015. שבתאי לוי 26, חיפה, טל' 04-9115991. א'-ד', 16:00-10:00, ה', 19:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל; מרכז האמנויות: שבתאי לוי 24. שבת וחג, 14:00-10:00. כניסה: 20 שקל למבוגר, 25 שקל לילד כולל סדנה. שעות פתיחה בראש השנה: ד', 24.9, סגור, ה', 25.9, 15:00-10:00. מרכז האמנויות סגור גם ביום ה', 25.9.
• מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: יאמאגוצ'י קארה ונישימוטו אקיאו, "מאניושו". בעקבות יפן הקדומה; טאמוזו, "תיבת אוצר החלומות". עיצוב; "קרוב ורחוק, פרספקטיבה יפנית". רישומים והדפסי עץ. עד 27.12. שדרות הנשיא 89, חיפה, טל' 04-8383554. א'-ה', 16:00-10:00, ו', 13:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל. שעות פתיחה בראש השנה: ד', 24.9, סגור, ה', 25.9, 15:00-10:00.
• מוזיאון יפו: "מיני ארט". מיניאטורות. עד 31.1. טיילת מפרד שלמה 10, יפו. א'-ה', שבת, 18:00-10:00, ו', 14:00-10:0 (מספטמבר סגור בימי א'). 50 שקל למבוגר, 45 שקל לילד.
• מוזיאון ינקו-דאדא: רעיה טרינקר ובותינה אבו-מלחם, עבודות רקמה ותפירה; דניז רונה וחליל בלבין, עבודות מאתגרות ומטרידות; דורון פישביין ודורון וולף, מודלים קלאסיים שעברו תהליך פוסט-מודרניסטי; אלינת שורץ וורוניק ענבר, עבודות היוצאות מעולמן הפרטי-האישי. עד 15.1. כפר האמנים עין-הוד, טל' 04-9842350. א'-ה', 15:30-09:30, ו' וערבי חג, 14:00-9:30, שבת וחג, 16:00-10:00. כניסה: 20-10 שקל.
• מוזיאון ישראל: "האמן והסטודיו". עולמם של אמנים מתקופות שונות. עד 2.8.2015; "אי שקט" חדש באמנות העכשווית". עד 27.11; דאג ומייק סטארן, "Big Bambu". מיצב ענק מבמבוק. המיצג מואר בשעות הלילה. עד 31.10; איה-ליסה אטילה, "אופקי". דיוקן של עץ. עד 8.11; ג'יימס טורל, "מקום לאור". חקר האור כתופעה. עד 31.10; "מאחורי הפרגוד היפני". עד 27.11; "חומר מכושף באמנות אפריקאית". ללא מועד סיום; "שפת הלבוש, ארון הבגדים היהודי". עד 25.10; באגף הנוער: "מסעות". ההתרגשות בגילוי ארץ לא נודעת. עד 7.2. שדרות רופין 11, ירושלים, טל' 02-6708811. א'-ב', ד'-ה', 17:00-10:00, ג', 21:00-16:00, ו' וערב חג, 14:00-10:00, שבת, 17:00-10:00. מיוחד לקיץ (עד 31.8): ג'-ה', עד 21:00. כניסה: 50-25 שקל; כניסה חופשית לילדים בימים ג' ושבת ובאוגוסט.
• מוזיאון מאנה כץ: "המאסטרים הגדולים: אמנות יהודית במאה ה-19 ומקורותיה". עד נובמבר. שדרות יפה-נוף 89, חיפה, טל' 04-9119372. א'-ד', 16:00-10:00, 22:00-19:00, ה', 22:00-10:00, ו', 13:00-10:00, 22:00-19:00, שבת, 22:00-10:00. כניסה: 30-15 שקל.
• מוזיאון משה שק: יצירות של משה שק. ללא מועד סיום. קיבוץ בית-ניר. כל השבוע 17:00-11:00, יש לתאם מראש בטל' 054-6874701 או 08-6874368.
• מוזיאון נחום גוטמן לאמנות: עדה עובדיה, "לומינול". ציור. עד 8.11; "דיוקן עצמנו במבט לאחור"; "מעשה בענק, בגמד ובנסיכה". לכל המשפחה. פתיחה: ו', 26.9. ללא מועד סיום. רוקח 21, נווה-צדק, תל-אביב, טל' 03-5161970. ב'-ה', 16:00-10:00, ו', 14:00-10:00, שבת, 15:00-10:00. כניסה: 24-12 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18, כניסה מוזלת בשישי).
• מוזיאון פתח-תקווה לאמנות: "מחשב מסלול מחדש". תערוכה קבוצתית הבוחנת חוויית המעבר לעולם פוסט-גלובלי; דנה לוי, "תצוגה ארעית". וידיאו. פתיחה: ה', 2.10, 20:00. עד 24.1. ארלוזורוב 30, פתח-תקווה, טל' 03-9286300. ב', ד', ו'-שבת, 14:00-10:00; ג', ה', 20:00-16:00. כניסה: 10 שקלים, בשבת חינם.
• מוזיאון ראלי: ולודימיר מקרנקו, "לחלום, לרחף"; אמנות לטינו אמריקאית עכשווית; ציורים מהמאות 18-16 בנושאים תנ"כיים. ללא מועד סיום. שדרות רוטשילד, קיסריה, טל' 04-6261013. כניסה חופשית. ב'-ג', ה'-שבת, 15:00-10:30.
• מוזיאון תל-אביב לאמנות: מיכאל בורמנס, "אין מתוק מזה". עבודות על נייר, ציורים וסרטים. עד 31.1; אלואיז ברייר, אל ליסיצקי, פרנק סטלה, "בתי-כנסת מעץ". עד 18.10; ראידה אדון, "אשה ללא בית". וידיאו. עד 29.11; "פרויקט שימור: ציורים של מארק שאגאל". עד 30.10; דוד ניפו, "שבתי וראה תחת-השמש". ציור. עד 26.10; מרינה אברמוביץ', "Rhythm 0, 1974". מיצב המשחזר את המיצג של אברמוביץ' בנאפולי. עד 14.2; דוד ריב, "300-60-48". ציור, וידיאו. עד 29.11; איוה כפרי, "Multiplane(s)". ציור. עד 27.9; "בשיחה". מבחר יצירות עכשוויות. ללא מועד סיום; "דלפט כחול-לבן". אריחי דלפט. עד 18.10; עתי חן, "בין לבין". בין תכשיט לאובייקט. עד 25.10; "אנדי וורהול: ציור של צעצוע". תערוכה לכל המשפחה. ללא מועד סיום; חדרים מיניאטוריים מאוסף הלנה רובינשטיין; אימפרסיוניזם, פוסט אימפרסיוניזם ואסכולת פריז; אמנות המאה ה-20; אמנות עכשווית: מאוסף המוזיאון ושאילות. תצוגות קבע. שד' שאול המלך 27, תל-אביב, טל' 03-6077020. ב', ד', שבת, 18:00-10:00; ג', ה', 21:00-10:00; ו' וערבי חג, 14:00-10:00. כניסה: 48-24 שקל (כניסה חופשית עד גיל 18).
• משכן לאמנות עין-חרוד: חנה דיין, "פנים". פתיחה: שבת, 27.9, 12:00. ללא מועד סיום; חיים מאור, "יהודי טוב". עד 20.12; דוד וקשטיין, "דוד וקשטיין ציור, 2014-1975". עד 20.12; "אוסף המוזיאון, דיוקנאות", עד 20.12; הסטודיו לזכרו של דודו גבע. תערוכת קבע. עין-חרוד מאוחד, טל' 04-6485701. א'-ה', 16:30-9:00, ו' וערבי חג, 13:30-09:00, שבת וחג, 16:30-10:00. כניסה: 26-13 שקל.

הפוסט מדריך, 25.9.14–2.10.14 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

במהלך השניות הספורות שחולפות במעבר דרך שערו המצפצף של שומר הביטחון בכניסה למוזיאון, נדמה כי כל התנאים הפיזיים בתוכם פועל הגוף השתנו ללא הכר. רעשיה של העיר נותרו מאחור ולצידם גם הכאוס הארכיטקטוני ותנועתם התכליתית של בני האדם. את מקומם החליפו טמפרטורה מווסתת, שקט מכובד, שמירה עירנית וסדר קבוע מראש. אלו הם התנאים הפיזיים שמייצר המוזיאון (ולמעשה כחלל לתצוגה נורמטיבי לאמנות), עבור מבקריו, תנאי התצוגה האידאלים כביכול עבור התבוננות שקטה, בטוחה ומאורגנת בתוצריה (המאורגנים גם הם), של התרבות. לרוב, הנכנס בשערי המוזיאון מפקיד את חפציו האישיים, וכך הוא מנקה אף את עצמו מרעשי הרקע הנסחבים איתו והופך למבקר מן המניין. המבקר נותר לעולם אורח זר בביקורו, מורחק מהתצוגה עצמה כנדרש מעבודת הראייה וכך אינו מפר את שלוותה, או את שלוותם של המבקרים האחרים. כל עוד המבקר מציית לכלליו, המוזיאון יספק עבורו את התנאים המקסימאליים לתחושת ביטחון וליכולת התבוננות. בכניסה לחלל הגלריה המואר והממוזג, נדמה כי תערוכתו של שחם עתידה לספק עבור המבקרים בהבדיוק את אותה תחושת בקרה מגוננת.

אסף שחם – מתוך התערוכה. באדיבות גלריה ברוורמן. צילום: אלעד שריג

סצנת המוזיאון בסרט 'ורטיגו נפתחת במעבר שבין העיר הכאוטית למוזיאון השקט, כאשר את סצנת הנהיגה המהירה ורעש המכוניות מחליף הצילום הסטטי של חזית המוזיאון וצליל צעדיו של הגיבור, ג'ון פרגוסון (ג'יימס סטיוארט), בחיפושו אחרי מדליין (קים נובאק). ללא ליווי של רעשי רקע או דיאלוגים, מגלה פרגוסון את מדליין כשהיא יושבת מול ציור, ומציץ בה מאחור. מדליין פועלת כפי שמצופה מהמבקר במוזיאון – היא יושבת על ספסל בדממה וצופה בצייתנות ביצירת האמנות. לעומתה פרגוסון ממשיך לנוע בחוסר שקט, מבטו מופנה לכל עבר ועיניו אינן נחות על שום יצירה. בעזרת עריכה תזזיתית ומעקב המצלמה אחרי מה שנגלה לעיניו של פרגוסון כאשר הוא מעביר את מבטו ממדליין עצמה לציור בו היא צופה, נרקמת מערכת של הקבלות ויזואליות בין האישה החיה מדליין, מושא התשוקה והמציצנות, לבין הדמות הנשית המופיעה בציור – כריסטיאנה. הפער המובן מאליו שבין המציאותי למצוייר מתערער, ואיתו מתפוררת אשליית הביטחון המוזיאלית.

תערוכתו של שחם פועלת באופן דומה ומזמינה את המבקר לוותר על ההבחנה המוחלטת בינו כסובייקט צופה לבין האובייקט הנצפה. זוהי הזמנה לפרוע את שלוות הצפייה המבוקרת ולהחליפה בשמיכת טלאים של אימה, חוסר וודאות וחשדנות. שחם מתפקד כמו קוסם רמאי המראה לצופיו גוף חינני ושלם, כשלמעשה מדובר במערך מראות המסתיר מאחוריו גוף משוסע ומדמם. הפסינציה מהיופי היא לנצח ההבל המכסה על סיוט. מה שמתחיל בתערוכה כאלמנטים נפרדים, חד משמעיים ומובנים מאליהם, מתגלה אט אט בעזרת מערכת מורכבת של רמזים המחברים בין העבודות השונות, כמקשה רב משמעית ומלאת סתירות.

במשחק הקופסא 'Clue׳ יש לקבוע מי הוא הרוצח ומה הוא הכלי בו השתמש לפעולת הרצח. על רצפת התערוכה פזורים שבעה פסלי שיש, הגדלות של כלי הרצח מתוך המשחק. בהיחלצותם ממצבם המיניאטורי ככלי משחק, ובשובם לקנה המידה הריאלי שלהם כאובייקטים בעולם, הם שבים להיות בעלי פוטנציאל הריגה ממשי-עדויות אפשריות לרצח שהתרחש זה עתה או שעתיד להתרחש בכל רגע נתון. הפנטזיה המשחקית עשויה להתגלות מחדש כסיוט ממשי. הזמנה זו מקבלת משנה תוקף למול המעגל המציצני המתהווה על מסך הטלויזיה. אסופת גברים מוטרדים מביטים מעבר לדלתות חדרים ודרך חורי הצצה. בדומה לגיהנום שמציע סארטר בטקסט 'בדלתיים סגורות' בו כל מה שיש מחוץ לחדר הנעול הוא עוד מסדרונות ועוד חדרים, כך גם לעבודה זו אין התחלה או סוף. המעגל שהיא מייצרת מתקיים במקביל במרחב ובזמן-רצף של מבטים מלאי חשד שלא יתאמת לעולם, סובבים בתוך חלל שלא יגיע לקיצו. אף כילכאורה נדמה שמעגל המבטים סגור בתוך עצמו ומופרד במסך מגונן מגופו של הצופה, עינו של האחרון, במשיכתה למסך המרצד, מכפילה את חשדנותם של המבטים המוקרנים אל תוך חלל הגלריה עצמו. חלל הגלריה והחלל הארכיטקטוני המוקרן משתקפים זה בזה וממשיכים זה את זה, בדומה לשערה האסוף בלולאה של מדליין מ"ורטיגו", ששב ומשתקף בציור של כריסטיאנה. לצד כלי השיש אשר מגלמים במהותם את האפשרות לביצוע פשע, עבודת הווידאו מציעה התבוננות במי שצועדים לצדך במעגל הגלריה כפושעים פוטנציאליים. על הקיר תלויות מודעות רשמיות, מוסתרות בהדרגה על ידי זכוכית עכורה, המספרות כי "עקב המצב הביטחוני פונו היצירות בגלריות האוספים". המילים מעידות גם הן על הסתרה, הסתרה לשם ביטחון. המוזיאון כבר לא מאפשר להתבונן בנחת –הכאוס שבחוץ חדר את המחסום. ה"מצב הביטחוני" הוא כבר לא רק מצב לאומי אלא גם מצב ביטחונך האישי. "מי שלא חוגג חוגגים עליו", מזהיר גרפיטי חובבני שממוסגר בתצלום על הקיר. אותו גיהנום של סארטר, המגולם בזולת הכפוי עליך ובאי היכולת להחלץ מתוך החדר המעוצב והנעול, שב ומהדהד בחלל.

אסף שחם – מתוך התערוכה. באדיבות גלריה ברוורמן. צילום: אלעד שריג

המרווח שבין העין הרואה והפה הקורא מוסיף ומלווה את התערוכה כולה. כך גם כאשר המילים כתובות בבהירות ומסודרות, משמעותן ממשיכה להדהד ללא הרף, לנוע בחוסר שקט ולייצר עוד ועוד אפשרויות של קריאה. תצוגת אוסף של מחשבוני כיס ישנים* צועקת מוזיאליות וסדר טוב, אך בהינף יד נעלמה התהפכה על תלה. כמו במשחק ילדים, עם היפוך המחשבונים הספרות שעל צגיהם הפכו לאותיות. ההיפוך של האוביקט כמוהו כאלכימיה, בהופכו את המספר המוכר והריאלי למילה מופשטת, כמעט מיסטית. צגיהם של המחשבונים בויטרינה אחת מציגים HELL וצגי השניה HOLE, וכך הם דולקים עד אין קץ (או לפחות עד סופה של הבטריה). בפעולה פשוטה כל כך של היפוך, מתגלה הסיוט כאשר המכונה הדייקנית יוצאת מכלל שליטה והופכת מאמצעי טכני לכלכול העולם לנביא זעם. המילים אמנם נקראות בבהירות אך הן מעולם לא נכתבו ככאלו.

מהלך דומה מתגלה בתוצאת המשקל הנקרא כשמה של מחלה. פסלון  חובבני מונח על גבי משקל תעשיתי המעיד על כובדו – 35.380 ק"ג. בדומה למחשבונים גם מספרי המשקל הפוכים ומרכיבים את המילה Obese (השמנת יתר חולנית באנגלית). הפה כבר אינו רק זה שקורא את המילה אלא גם זה שטועם את העולם, זה שרעב עד בלי שובע וגם זה שמחליא את הגוף. אך ה-Obese כמושג הינו בראש ובראשונה קטגוריה של נראות, וכך מחזיר אותנו הפה לתוך משטר הקטגוריות הנוקשה של העין

 ״Americans may have no identity, but they do have wonderful teeth"

הקרנה של רצף חיוכים אנושיים מכל קצוות תבל נדמית כפרויקט צילום הומניסטי. הקונבנציה הבנאלית של חיוך בפני המצלמה היא אוניברסלית לחלוטין, אולם החיוכים הללו אינם אלא פני שטח, עווית תכליתית של חשיפת שיניים לעבר העין והעדשה. הצילומים לא נלקחו בכדי לשמש עדות של רגעי אושר אצל המצולמים, אלא עבור מחקרו של רופא שיניים. זהו יצוגו הויזואלי של מחקר על השפעת התזונה המערבית על החניכיים שלבני תרבויות שונות והחיוך הרחב הוא רק אמצעי טכני כדי לבחון את מצב השיניים. באחת מהפרסומות למחשבונים שמוצגות על הקיר, מופיע צילום בשחור לבן שכמעט והיה יכול להתווסף להקרנה הזו, גבר אפריקאי מחייך.גם חיוכו המצולם שלזה אינו אלא עווית וגם היא לא פחות תכליתית (עם כי התכלית שונה). הן בהקרנת החיוכים והן בפרסומות למחשבונים שחם משתמש בחומרים ארכיונים שנוצרו על ידי המערב ועבור המערב אך מציגים בני אדם לא מערביים ברובם. בשימושם המקורי, יצרו חומרים ארכיונים אלו קו הפרדה נוקשה בין מושאם המערביים והמודרניים ובין מצולמיהם האוריינטליים והפרימיטיביים. בשני המקרים המערב מציג עצמו ומפעיל בידיו את כלי החישוב, הוא הנושא את הידע האובייקטיבי, מחזיק את המצלמה- הוא זה שיודע למיין להכפיל ולחלק.

אסף שחם – מתוך התערוכה. באדיבות גלריה ברוורמן. צילום: אלעד שריג

הידע הזה בדיוק הוא גם מה שמאפשר את אשליית הביטחון המוזיאלית, את הבקרה של תנאי הגוף ואת הסדר המוחלט של התצוגה. עבודות אלו מציעות לשאול מחדש אודות מחירו של הידע הזה. הן חושפות את המצולמים ככאלו שהופכים בעל כורחם לנתונים ריקים, למספרים -לממצאים עבור חיזוק עמדתו של המדען או הפרסומאי. בכך חושפות העבודות את הכוחניות החבויה במחקר המדעי, בפרסום וגם בעקיפין, בתצוגת האמנות. לעומת חומרי הארכיון האלו, בהם הוסבו הסובייקטים לכדי נתונים מספריים, נמצא האיור. אדם עומד, מבטו מוסב מאתנו, ורוב גופו מכוסה תרגילים מתמטיים אותם כתב ועדיין כותב במו ידיו. הסובייקט המצויר, מחזיק בכפו את כלי המדידה ומפעיל אותם על גופו שלו. האם בפעולה שנעשית כלפי עצמינו ניתן לאמץ ביטחון מסוג אחר, כזה שאינו כוחני? או שאולי גם בהפעלת הידע והביקורת פנימה דינינו רק לשקוע לעומקו של משחק התפקידים הכוחני אותו אנו מגלמים, גם אם בעל כורחנו?

גארסין: "הסתכל עלי. ידעתי. הנה הפשר ליהירות הגסה והבלתי נסבלת שבמבטך. בחיי,  יש בהם מום.
הנער: אבל,על מה אתה מדבר?
גארסין: על העפעפיים שלך. אנחנו נהגנו להניד אותם. קריצת עין קראו לזה. הבזק קטן ושחור, מסך היורד ומתרומם: הנתק נעשה. העין נתחלחלת, העולם נחרב. לא תוכל לשער כמה מרענן היה הדבר. ארבעת אלפים הפוגות בשעה. ארבעת אלפים הפוגות קטנות".

אסף שחם – מתוך התערוכה. באדיבות גלריה ברוורמן. צילום: אלעד שריג

כמו הערת שוליים מונחים העטים על שולחן הגלריה, מאפשרים לנו לשחק במו ידינו בחשיפתן והסתרתן של עיני הנערה, שצילומה הפך זה מכבר לנחלת הכלל. במהלך המשחק עיניה הפקוחות והמתנתקות משתקפות בעינינו שלנו, במבטינו על חלל התצוגה ואולי על העולם בכלל. בהתהלכו בתערוכה מוצב הצופה במנעד של עמדות הופכיות – בלש ורוצח, שחקן וסובייקט, מדען ומושא מחקר, רואה ונראה, מוכפל ומתחלק. הזהויות הכפולות וההיפוכים מתקיימים גם בלשונות התערוכה בה העברית והאנגלית, הספרה והאות, אחת הן. הטקסטים השונים שמופיעים על הקירות אמנם מייצרים משמעות כשלעצמם, אך בו בעת משמעותם נזנחת והם הופכים לקוד, לסימן לדבר אחר, חמקמק, אולי אפילו הופכי למשמעותו המילולית המקורית. שחם, שעסק בעבר בפירוק לגורמים של המדיום הצילומי דרך חשיפת מנגנוני פעולתו, הרחיב בתערוכה זו את פעולת החשיפה לצפייה באמנות באשר היא, לחשדנות ולערעור על המוכר והמובן מאליו. הוא חושף את כוחנו המשחית להאמין בפנטזיה שבנינו לעצמנו ואת הסיוט המגולם במהות אותה הפנטזיה עצמה, ועושה זאת באמצעות הפשטתו האלימה של העולם מעורו הכאוטי, על ידי איסוף ומיון והתבוננות עצמית וחיצונית בו זמנית.

אף על פי שנדמה כי שחם זנח את המדיום הצילומי, נוכחותו השקטה מלווה את התערוכה כולה. סמל מוזיאון תל אביב המזכיר את צמצם המצלמה, ה Hole במחשבון כקמרה אובסקורה ההופכת את פני הדברים ןהשימוש החוזר בצילומים ארכיוניים, מעידים כי הצילום עדין נוכח ביצירתו כמלווה אילם של התערוכה כולה.

טקסט נלווה לתערוכתו של אסף שחם בגלריה ברוורמן, ת״א
אוצרת: עדי גורה
נעילה: 9.10.14

הערות:

1-"ורטיגו",אלפרד היצ'קוק, 1958.

2-סלבוי ז'יזק בניתוחו את הסרט "ורטיגו",The Pervert Guide To Cinema2006 ,

3-במקור Cluedo- הלחמת מילים בין "clue" האנגליתו ו- "ludo" הלטינית (משמעותה 'אני משחק' 'I Play')  משחק קופסא שהומצא בשנת 1949.

4-קטעי הוידאו מהם ערוכה העבודה מצליבים בין שני עיבודים קולנועיים לספרה של אגתה קריסטי 'עשרה כושים קטנים' או בשמו האמריקאי והמתוקן (אותו נושאים הסרטים) "And There They Were None". העלילה מספרת אודות עשרה זרים – ללא מכנה משותף ביניהם,שהוזמנו בידי אלמוני להתארח למשך סוף שבוע באי המכונה "אי הכושים". בהגיעם נודע כי הם הינם נידונים למוות וכי אין באפשרותם להימלט.אט אט מתגלה כי כולם למעשה פושעים שלא באו על עונשם.עלילת הימים הבאים מתארת כיצד כל אחד מהם נרצח באופן אחר ובעזרת כלי רצח שונה,ואת החשדות האימה והיאוש שצפים ועולים.

5-'בדלתיים סגורות', ז'אן פול סארטר,1944.

6-המודעות נאספו ע"י שחם במוזיאון ת"א בזמן מבצע "עמוד ענן" ובמהלך פינוי יצירות לכספת המוזיאון מחשש שיפגעו כתוצאה מירי על ת"א, 2012, וממוסגרות עם זכוכית בהתזת חול כאשר מרחק הזכוכית מההדפס קובע את רמת הנראות שלה.ככל ששחם מרחיק את הזכוכית מההדפס כך קשה יותר לקרוא והטקסט הופך בהדרגה לכתם מופשט.

7-America, ז'אן בודריאר, 1988

8-שתי פרסומות ישנות למחשבונים מציגות כל אחת תצלום של גבר ולצידו טקסט סיפורי. הפרסומות ובתוכן הטקסטים פונים אל הגבר המערבי, זה המוצג כהופכי לגבר בתצלום. באמצעות הצילום והטקסט הפרסומות משרטטות קו הפרדה ברור ובין מושאן המודרניים של הפרסומות ובין נושאן הפרימיטיביים.

8-מתוך הספר 'דנידין בין הפראיים', און שריג, 1963. איור:מ.אריה.

9-מתוך 'בדלתיים סגורות', ז'אן פול סארטר, 1944.

10-העטים עשויים בטכניקה ששמה Reveal & Conceal, בה הדימוי המעטר את מקום מאחיזה נחשף ומתכסה בהתאם לזווית בה מוחזק העט.פורטרט האישה המופיע על העטים נקרא "Afghan Girl",1985, וצולם ע"י סטיב מק'קורי למגזין נשיואנל ג'יאוגרפיק, והוא אחד מצילומי הפורטרטים המפורסמים בעולם.

הפוסט The Vision of Division הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

ללא כותרת (פרט)
2010
420x50cm
מתכת, חיתוך לייזר, תאורת לד

www.niradoni.com

***

ניר אדוני | אמן ספטמבר בדימוי היומי | אוצרת: יעל רביד

בעבודתו בוחן אדוני את הקשר בין אדם וסביבה בנויה, נקודת המוצא היא שלארכיטקטורה יש תפקיד חשוב בחיינו, המרחב מסביבנו מכתיב את הגישה ואת הבנתנו את העולם , המתח בין האדם והסביבה מרתק אותו במובנים של קנה מידה, המצאות במרחב והשאלות שארכיטקטורה מעלה

מקדשים דתיים ואזורי תעשייה מסיביים שומרים על מאפיינים ספציפיים שנוטים להשאיר את אדם ביראה, ככאלו הם הופכים להיות תחומים מרכזיים לחקירה של אדוני בשילוב מחקר מתמשך של האיזור שאנו חיים בו וסביבת המגורים הקרובה. בסטודיו הוא מבודד תכונות מסביבות אלה אשר לאחר מכן הופכות לחומר גלם בעבודה שלו.

אדוניי משתמש בחיתוך לייזר, מדיה דיגיטלית ,קול ואור. אור מהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו כאשר הוא הופך להיות חומר בפני עצמו. כאשר הוא מפרק ומרכיב מחדש דימויים אלו נוצרות סצנות אלטרנטיביות – חמקמקות מבחינת מיקומם במרחב ומקום, המפגש הכפוי הזה מייצר לעיתים סביבות חדשות טעונות והרסניות.

הפוסט ללא כותרת (פרט) הופיע ראשון בערב רב Erev Rav